ישראל פולס

הרשימה הערבית המשותפת מצליחה למשוך גם מצביעים יהודים

p
המחבר
בקצרה
הרשימה המאוחדת בראשות איימן עודה מקבלת תמיכה ממצביעי שמאל יהודים שאומרים כי התאכזבו מדרכה של מרצ, ולכן בחרו באכסדרה אחרת. אחת הפנטזיות שלהם: לראות את ליברמן, שהוביל את העלאת אחוז החסימה, נשאר מחוץ לכנסת.

האיחוד היה אמנם מאולץ, אבל מרגע שהרשימה המשותפת של המפלגות הערביות הפכה לעובדה במפה הפוליטית הישראלית, יותר ויותר מצביעים במגזר הערבי וגם בשמאל הישראלי-יהודי, אשר עימם שוחחתי ושהצהירו שהם מצביעים לרשימה המשותפת, החלו לשרטט תרחישים שעד לפני מספר חודשים נחשבו גם בעיניהם כפנטזיה. אם אכן יתממשו התחזיות והסקרים, הרשימה המאוחדת עשויה להיות המפלגה השלישית בגודלה בכנסת. אם תוקם ממשלת אחדות, שתכלול את הליכוד ואת המחנה הציוני, עו"ד איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת, עשוי להיות יו"ר האופוזיציה. על פי חוק, ראש הממשלה חייב לשתף את יו"ר האופוזיציה בעדכונים שוטפים, כולל בענייני ביטחון.

ההערכות הללו, יחד עם ריענון השורות בתנועת חד"ש והצבתו של יושב ראש צעיר הקורא לדו-קיום בראש הרשימה, הפכו לגורמים מדרבנים שקוסמים ליהודים מהצד השמאלי של המפה. גם הצטרפותו המתוקשרת של אברום בורג לחד"ש העניקה סוג של לגיטימציה למפלגה מבחינתם של מצביעים יהודים. מדובר במצביעים אשר אולי היססו בעבר להצהיר בגלוי שהם תומכים או מצביעים לרשימה המגדירה את עצמה ערבית-יהודית, אבל בבסיסה היא רשימה של כל הזרמים והפלגים הערביים בישראל.

"אנחנו מזהים סוג של 'טרנדון', טרנד קטן. אני נזהרת שלא לומר טרנד", אומרת לאל-מוניטור רעות מור, דוברת המטה העברי של חד"ש. "זה מתחיל לקרות במעגלי השמאל, וזוהי גם תגובת נגד למה שראינו כולנו במדינה בשנתיים האחרונות". בצד הקמפיין המרכזי בסקטור הערבי, הרשימה המשותפת החליטה להשיק גם קמפיין בחירות שמיועד למצביעים היהודים, ולא במקרה נבחרה תל אביב כמקום שכנו של המטה. "היה חשוב להשיק קמפיין בשפה העברית כדי לגייס ציבור בוחרים מהכוחות היהודים הדמוקרטים", אומרת מור, "אבל גם לפנות למי שכנראה אין סיכוי שיבחר ברשימה המשותפת. בעצם לנצל את קמפיין הבחירות למין קמפיין לגיטימציה עבור נבחרי הציבור הערביים, אחרי שנעשו פעולות רבות בכנסת כדי להדיר אותם".

בחד"ש עדיין אינם יודעים בכמה מצביעים מדובר שכן עד כתיבת שורות אלה לא נערך סקר עומק בנושא. את התופעה הם מזהים בעקבות פניות רבות של מצביעים יהודים למטה הבחירות – מצביעים שלא היו מוכרים למפלגה בעבר, לצד הצטרפות גואה של פעילים חדשים. אבל המדד המוחשי ביותר עבורם להצטרפותם של מצביעים יהודים, הוא הכרזות פומביות על תמיכה ברשימה המשותפת בטורים בעיתונות הישראלית וברשתות החברתיות. האם מדובר בתוספת של מנדט אחד, שניים? מוקדם עדיין לחזות.

"החידוש הגדול החיובי והמשמח הוא שמצביעים יהודים כבר לא חוששים וכבר לא מסתתרים ואומרים את זה בגלוי שהם מצביעים לרשימה המזוהה כערבית" אומר לאל-מוניטור הסטיריקן, התסריטאי ומבקר האמנות קובי ניב. ''אני הצהרתי על זה במאמר בעיתון הארץ והיו לזה 1,000 לייקים. המון אנשים הצהירו על כוונותיהם בגלוי בפייסבוק. זה הדבר החשוב". ההצבעה שלי היא בעלת משמעות כפולה. גם מכיוון שאני מאמין שזו התקווה היחידה לחיים משותפים בין יהודים לערבים, וגם כדי שהערבים לא ירגישו שהם לבד ושהיהודים כולם נגדם. אני לא חושב שמספר המצביעים היהודים לרשימה המשותפת יהיה מהותי, אבל זה הדבר החשוב''.

מעבר לדבריו של ניב, לא רק מסר הדו קיום יהודי ערבי קורץ ומושך מצביעי שמאל יהודים לרשימה המשותפת, שבמכוון אינה מגדירה את עצמה כרשימה ערבית. הסופר אלמוג בהר, מהפעילים המרכזיים של הפנתרים השחורים החדשים, תנועת המשך לתנועה שפעלה בשנות ה-70 בישראל נגד קיפוח עדתי, אומר כי המצע החברתי של הרשימה המשותפת הוא הסיבה הראשונה מבחינתו להעניק לה את קולו. "בתסריט דמיוני, שכרגע אינו אפשרי בפוליטיקה הישראלית, הייתי מחבר בין הרשימה המשותפת, לקשת הדמוקרטית המזרחית ולש"ס, ויוצר רשימה שחוצה את הגבולות בין פוליטיקה חברתית-מעמדית לנושא של הכיבוש", הוא אומר.

בהר מוסיף כי בילדותו הירושלמית היה תומך ליכוד, ''ולכן אני מבין את הרגשות הקשים שזה מעורר. אבל ההגדרה 'רשימה ערבית' היא לאו דווקא נכונה. הרשימה מזדהה כרשימה יהודית-ערבית, גם אם בינתיים לא הרבה יהודים הצטרפו אליה''.

שלא כמו בהר, מרבית המצביעים היהודים איתם שוחחתי, אלה שהצהירו בגלוי כי יצביעו לרשימה המשותפת, אומרים כי נחלו אכזבה מדרכה של תנועת מרצ, ולכן בחרו באכסניה אחרת אשר מבטיחה רעיון משותף אותו ניתן להרחיב בעתיד. אורי וולטמן, תושב חיפה, מורה למתמטיקה במכללה להנדסאים' פעיל חד"ש זה עשור. "כאיש שמאל יש לי מחלוקות עצומות עם הפוליטיקה שמרצ מנהלת בשנים האחרונות", הוא אומר לאל-מוניטור. "למשל שבכל פעם שממשלת ישראל יוזמת מלחמת יש ברירה בעזה, דוגמת צוק איתן בקיץ האחרון, למרצ לוקח זמן לפני שהיא מתעוררת ואומרת שהעניין הוא פסול. הפעם הראשונה שמרצ יצאה להפגין במהלך המלחמה האחרונה הייתה חמישה שבועות אחרי פרוץ הלחימה. אנשי חד"ש לעומת זאת, הפגינו כבר מהרגע הראשון. בעצם, מרצ מהווה את הקצה השמאלי של מדורת השבט. חד"ש והרשימה המשותפת לא רוצות לשבת ליד אותה מדורת השבט, כי הן מערערות באופן עמוק על הקביעה בישראל שלפיה מלחמה זה דבר מובן מאליו".  בניגוד לתפיסתו של וולטמן, בקרב מצביעי השמאל בישראל ישנה עדיין קבוצה של בוחרים המתלבטים בין שתי הרשימות. אחד מהם הוא בימאי התיאטרון סיני פתר.

"ההתלבטות שלי היא איפה אני יכול לקדם עוד יותר את המאבק למען דו קיום יהודי ערבי", אומר פתר. "כרגע לא מרצ ולא חד"ש עונות על זה באופן מובהק. אינני יכול שלא להתרשם מהאנרגיות היוצאות מן הכלל של ההתלכדות הערבית, אבל לאדם כמוני יש גם אחריות שמרצ תתקיים, והשאלה היא 'איך שומרים עליה?' מרצ נמצאת בסכנה, וקיים סיכוי שהיא לא תעבור את אחוז החסימה. אם אנשים כמוני יעזבו אותה היא עשויה לחדול מלהתקיים. זו ההתלבטות שלי, ואיתה אני מניח שאלך עד ליום ההצבעה".

ויש גם מגמה הפוכה. סקר של עיתון הארץ שנערך השבוע מצא כי 40 אחוזים ממצביעי הרשימה המשותפת נקבו בשמה של מרצ כחלופה הבאה שלהם. ההסבר של עורכי הסקר, כפי שהובא גם באל מוניטור הוא, שמצביעי חד"ש לשעבר, שנרתעים מהאפשרות שיצביעו כעת גם לבל"ד, שוקלים לערוק למפלגת השמאל הציונית.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: zionist camp, meretz, likud party, leftists, israel, hadash party, coexistence, arab-israelis

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept