ישראל פולס

הרמטכ"ל החדש אייזנקוט: לשנות את כללי המשחק בצפון

p
המחבר
בקצרה
אלוף גדי אייזנקוט, שימונה בשבוע הבא לרמטכ"ל, סבור כי בעימות הבא עם חיזבאללה – המנסה כעת לייצר מאזן הרתעה חדש מול ישראל, על צה"ל לפעול נגד לבנון: להחריב את תשתיותיה, סמלי השלטון שלה, ריכוזי הכוח ונכסיה הכלכליים.

ביום שני הקרוב [16 בפברואר] יסיים רב אלוף בני גנץ, הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, את ארבע שנות כהונתו ויעביר את התפקיד ליורשו, אלוף גדי אייזנקוט, שיועלה לדרגת רב אלוף. בטקס ישתתפו, כרגיל, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון, יחד עם שאר אלופי המטה הכללי של צה"ל ובכירי מערכת הביטחון. השאלה שתרחף שם מעל כולם היא מי יהיה שר הביטחון הבא אחרי הבחירות הכלליות שיתקיימו בישראל בעוד כחודש [17 במארס]. האם יעלון יישאר בתפקידו (מה שרוב בכירי צה"ל היו רוצים שיקרה)?

שני מועמדים לתפקיד שר הביטחון מדירים שינה מעיניהם של בכירי צה"ל ומערכת הביטחון. הראשון הוא נפתלי בנט, שראה את עצמו מועמד לתפקיד בטרם החל את צלילתו בסקרים. השני מפתיע יותר, שר החוץ אביגדור ליברמן, שהודיע בשבוע שעבר [8 בפברואר] בראיון טלוויזיוני כי ייכנס לקואליציה הבאה רק בתנאי שימונה לתפקיד שר הביטחון. הודעתו של ליברמן נפלה על קציני המטכ"ל הישראלי כרעם ביום בהיר. עכשיו הם מתנדנדים בין בנט לליברמן, ומתקשים להחליט מי מהם הוא הבשורה הרעה פחות.

בנט, שמחזיק בדעה שאין לישראל פרטנר לשלום, מתנגד לפתרון שתי המדינות, תומך בהמשך בנייה מאסיבית בכל ההתנחלויות וביד קשה ביטחונית נגד אויבי ישראל, או ליברמן שנחשב קיצוני פחות בסוגיות המדיניות (תכניתו המדינית כוללת הקמת מדינה פלסטינית), אך קיצוני הרבה יותר בכל הקשור לעימותים צבאיים. במבצע "צוק איתן" דרש ליברמן לאורך כל הדרך לכבוש את עזה ולהשמיד את חמאס, ומתח ביקורת חריפה על המינימליזם של נתניהו ויעלון, שהסתפקו בסופו של דבר במבצע להשמדת המנהרות ההתקפיות, ותו לא.

כרגע אי אפשר לדעת אם אחד משני אלה אכן יזכה בתפקיד. בנט, כאמור, צולל בסקרים, בעיקר בגלל המרוץ הדו-ראשי שמתפתח בין נתניהו ליצחק הרצוג ושותפתו ציפי לבני. המרוץ הזה פוגע קשה בכל שאר המפלגות, שמאבדות תומכים בקצב מהיר לטובת שני המובילים. ליברמן, לעומת זאת, חווה התרסקות של ממש בסקרים. החקירה המשטרתית המתוקשרת שנפתחה ערב הבחירות נגד בכירי מפלגתו עשתה בו שמות, וכרגע הוא מסתובב סביב שישה מנדטים, לא הרבה מעל אחוז החסימה (ארבעה מנדטים). במצב כזה, יהיה לו קשה לקבל תיק בכיר כתיק הביטחון. מצד שני, יכול להיות מצב בו ליברמן הוא לשון מאזניים שמאפשרת הקמת ממשלה או מטרפדת אפשרות כזו (אם יערוק למחנה השני), ובמצב כזה לא מן הנמנע שנתניהו, או הרצוג, יישברו וימנו אותו לתפקיד.

כך או אחרת, לשר הביטחון הבא צפויים אתגרים לא פשוטים, בהם יצטרך לעמוד יחד עם הרמטכ"ל החדש, אייזנקוט.

רב אלוף גנץ נכנס לתפקידו [14 בפברואר, 2011] ממש עם פרוץ "האביב הערבי", כמה ימים לאחר התפטרותו של נשיא מצרים הנצחי, חוסני מובארק. גנץ החל את הקדנציה שלו כשצבא סוריה הוא האיום הקונבנציונלי הגדול ביותר על ישראל והוא מסיים אותה כשצבא סוריה נאחז בשארית כוחותיו בקרעים טריטוריאליים של סוריה ומבצע מתקפת נגד כבדה ברמת הגולן, יחד עם חיזבאללה וגורמים איראניים, במאמץ להשיב לעצמו את הגולן הסורי ולהשתלט מחדש על הגבול עם ישראל. בין לבין, השתנו פניו של המזרח התיכון כולו, לבלי הכר. מפת האיומים עוצבה מחדש, יחד איתה התפיסות האסטרטגיות של ישראל ומבנה צבאה (כפי שנכתב במאמר מפורט באל-מוניטור). מה שהיה, איננו עוד. מה שיהיה, איש אינו יודע.

חיזבאללה וסוריה טוענים בימים האחרונים כי המורדים שהשתלטו על חלקים מרמת הגולן נהנים מסיוע ישראלי פעיל ומשתפים פעולה עם ישראל. הרמטכ"ל, רב אלוף גנץ, בשיחה בפורום סגור, אישר כי לפעמים מטפלת ישראל במורדים פצועים בבית החולים שהקימה ברמת הגולן, אך "זה לא נעשה במודע. אנחנו לא בודקים את זהות הפצועים שמועברים אלינו ולוקחים בחשבון שיכולים להיות שם גם מורדים, שלאחר שנפצעו התחפשו לאזרחים".

שיתוף פעולה אמיתי? אין בישראל גורם שיאשר את המידע הזה. "המורדים ברמת הגולן הם פלג של ג'בהת אל-נוסרה, ארגון המסונף לאל-קאעידה. גם אם להם ולישראל יש אויב משותף (סוריה, חיזבאללה ואיראן), קשה להעלות על הדעת את הגלגול הקיצוני ביותר של האסלאם הקיצוני מקיים סוג כזה או אחר של ברית עם ישראל", אמר לי השבוע גורם ישראלי בטחוני בכיר.

אלוף יאיר נווה, עד לאחרונה סגן הרמטכ"ל, פרסם השבוע [11 בפברואר] מאמר אורח בירחון של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בישראל. על פי נווה, "אם יחליט חיזבאללה ליזום עימות צבאי רחב מול ישראל, תהיה זו עדות לכך שהוא מוכן לספוג פגיעה עמוקה ומקיפה בנכסיו, על מנת לקדם הישגים בזירה אחרת או לרצות את איראן. במצב זה, רק איום על קיומו ועל תשתיותיו השלטוניות וסמלי הכוח והשררה שלו, יפחית את רצונו להמשיך להילחם". על פי נווה, היכולת להרתיע ארגונים כמו חיזבאללה אפשרית "אך ורק אם המדינה המרתיעה מפגינה נכונות להשתמש במירב יכולותיה".

דבריו של נווה מצטרפים לשורה של איומים ששיגרו בשנתיים האחרונות קצינים ישראלים בכירים צפונה, לעבר ביירות. אחד מהם היה הרמטכ"ל הנכנס אייזנקוט עצמו, כשהיה אלוף פיקוד הצפון. אייזנקוט, כפי שפירט כאן בעבר [ינואר 2013] אלון בן דוד במאמר מיוחד, הוא חסיד של הפעלת כוח ממוקדת, עוצמתית, קצרה, ומבוססת על אש-מנגד ועל כוח אווירי.

בשיחות סגורות מבהיר אייזנקוט כי בעימות פוטנציאלי מול חיזבאללה, ישראל צריכה לשנות את כללי המשחק ולהתמקד בהחרבת התשתיות של לבנון, סמלי השלטון שלה, ריכוזי הכוח והנכסים הכלכליים. במלחמת לבנון השנייה, אומר אייזנקוט, שגתה ישראל בכך שהתמקדה במטרות חיזבאללה ולא פגעה בלבנון עצמה. היה אז, הוא אומר, רצון לשמר את ממשלתו של פואד סניורה, שנחשבה ממשלה פרגמטית ומתונה. גם ראש הממשלה אולמרט, בשיחה פרטית לפני כמה חודשים, סיפר שלא רצה "לשפוך את התינוק עם המים", כלומר העדיף לפגוע בחיזבאללה ולא בהנהגה הלבנונית, שנתפסה אז בישראל כהנהגה פרגמטית, שפויה, שניתן להגיע מולה להבנות.

אולמרט הכחיש את מה שרוב הפרשנים סברו עד אז: לא הייתה הוראה או בקשה אמריקאית מישראל לחוס על התשתיות בלבנון. זו הייתה החלטה ישראלית נטו. בדיעבד, יכול להיות שההחלטה הזו הייתה שגויה. ממשלת סניורה לא שרדה זמן רב אחרי המלחמה, חיזבאללה דווקא כן. הוא הפך לכוח אזורי משמעותי, סמי-מדינתי, שמחזיק עכשיו את השלטון הסורי עם הראש מעל המים, מתגרה בישראל ומנסה לייצר מולה מאזן הרתעה חדש.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: naftali bennett, israeli politics, israeli elections, israel, idf, hezbollah in lebanon, golan heights, avigdor liberman

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept