ישראל פולס

יעלון: לא מצאנו שום מנהרה שהגיעה מתחת ליישוב בעוטף עזה

p
המחבר
בקצרה
שר הבטחון יעלון טוען שמבצע צוק איתן השיג את מטרתו מבחינת ההתרעה, ושבניגוד לתפיסה בתקשורת לא נמצאה שום מנהרה שהגיעה מתחת לאף ישוב יהודי, ואף אזרח לא נפגע מפיגוע מנהרה.

"אם היינו הולכים שבי אחר הקריאות המתלהמות למוטט את חמאס, היינו מסובכים עד היום בלחימה בתוך עזה. בינתיים חמאס מורתע". את הדברים הללו, אומר שר הביטחון משה (בוגי) יעלון בראיון מיוחד לאל-מוניטור, חצי שנה לאחר סיומו השנוי במחלוקת של מבצע "צוק איתן" [26 באוגוסט]. בדבריו מובלעת ביקורת כלפי שותפיו לקבינט המדיני-ביטחוני, שר החוץ אביגדור ליברמן ושר הכלכלה נפתלי בנט, שדחפו בזמן המבצע למהלך קרקעי רחב ולכיבוש עזה. בנט, על פי הפרסומים, לוטש עיניים לתפקיד שר הביטחון לאחר הבחירות.

בראיון חושף יעלון שאף אחת ממנהרות התקיפה שיצאו מתוך עזה לא הסתיימה מתחת ליישוב ישראלי, זאת בניגוד לתחושה הרווחת בציבור. הוא יוצא נגד הטענה שיש קשר בין הסכסוך הישראלי-פלסטיני לטרור העולמי, וטוען שאילו הרצוג, לבני ולפיד היו מנהיגים את המדינה בעת הזאת "כבר מזמן הייתה לנו חמסטאן בגדה המערבית". לדבריו, מה שמעניין אותם זה מחיאות הכפיים.

אל-מוניטור: חצי שנה לצוק איתן. כמה זמן להערכתך יחלוף עד סבב הלחימה הבא?

יעלון: המבצע הסתיים בכך שחמאס קיבל הפסקת אש על פי התנאים שלנו, בלי נמל ימי ובלי שדה תעופה. אם היינו הולכים שבי אחר ההתלהמות של מיטוט חמאס, הלחימה הייתה נמשכת עד עכשיו. היינו מסתבכים. המהלך הקרקעי נגד המנהרות הספיק, ואני מקווה שהשקט יימשך תקופה ארוכה. מה שקורה בינינו לבין חמאס זה מאזן הרתעה. אם זה היה תלוי בחמאס הם היו יורים עלינו כל יום. אני לא יודע להגיד כמה זמן יחלוף עד הסבב הבא, זה תלוי בהתעצמות שלהם. כרגע הם מתקשים להבריח אמצעי לחימה, ואני יכול לומר שההרתעה מול חמאס קיימת, אבל צריכה להיבחן לאורך זמן.

ייקח להם עוד הרבה זמן לשקם את עזה, ולחזור ליכולת של טרור צבאי. אני מקווה שהם למדו את הלקח, כי המכה שחמאס ספג לא דומה לשום דבר בעבר. שלושים אלף בניינים קרסו, ואנשים לא מבינים מה זה אומר?

חמאס, שהיה חמוש בעשרת אלפים רקטות, נותר עם חמישית מזה. צריך להיות ברור שלא מצאנו שום מנהרה שהגיעה מתחת ליישוב, ואף אזרח לא נפגע מפיגוע מנהרה. אינני ממעיט מגודל האיום הזה, ואנו משקיעים בזה גם היום, כוחות וטכנלוגיה.

אל-מוניטור: יאיר לפיד וציפי לבני שישבו אז בממשלה יוצאים היום נגד האופן שבו נוהל צוק איתן.

יעלון: אני אגיד על זה משהו ברור - אם הם והרצוג היו כאן בשש השנים האחרונות מובילים את המדינה הייתה חמסטאן ביהודה ושומרון - מאחר שאני מכיר את התפיסה. הם לא רוצים לריב ולוותר, העיקר שימחאו לנו כפיים. מחאו לנו כפיים אחרי ההתנתקות, כמה זה עזר לנו עד שחטפנו את גולדסטון? מי חי עכשיו עם האיום? זה זמני. אנחנו צריכים להסתכל על האינטרסים שלנו. אם הייתה חמסטאן בגדה אבו מאזן לא היה שורד את זה. הוא היה מתמוטט. יכול להיות ששילמתי מחיר על עמדותיי בנושא יהודה ושומרון, אבל אם אני וראש הממשלה לא היינו מתעקשים עליהן, כבר הייתה שם חמסטאן. הגדירו אותי כאגוז קשה בתהליך השלום. אבל האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל קודמים לכל דבר אחר.

אל-מוניטור: האם יש קשר בין הטרור בפריז לטרור של חמאס?

יעלון: יש קשר. בראייה היסטורית אנחנו נמצאים במלחמה בין ציוויליזציות. בין אסלאם קיצוני, ואני מראש אומר שזה לא כל האסלאם, לבין התרבות המערבית. הרעיון הזה אינו חדש באסלאם. נקודת ההתחלה של המהפכה האסלאמית החומייניסטית היא באיראן ב-1979. זוהי תחילתו של הגל הנוכחי. לא במקרה בשנות השמונים אנחנו רואים את צמיחת אל-קאעידה, ולא במקרה צמיחת חמאס אצלנו היא חלק מצמיחת האחים המוסלמים. אצל חמאס הבסיס הוא אסלאמי, שמתורגם בהקשר הלאומי כמאבק נגד היישות הציונית.

אל-מוניטור: מה הדרך להילחם בו?

יעלון: קודם כל לא להיכנע. הניסיון לעשות חיבור מעוות לכך שזה אולי נובע מהסכסוך הישראלי פלסטיני הוא קשקוש. כי מה שקורה באיראן לא התחיל מהסכסוך הזה. אין לנו גבולות איתם, ואף על פי כן הם קוראים למחיקתה של ישראל מהמפה. מה שקורה בתוך עיראק או סוריה לא קשור לסכסוך הזה. בוודאי לא קריאת התיגר נגד השטן הגדול ארה"ב.

אסור להתחמק מהגדרת הבעיה, בליווי מידת זהירות: לא כל מוסלמי הוא טרוריסט, אבל הרוב המכריע של הטרוריסטים הם מוסלמים ג'יהדיסטים, ומזה אסור להתעלם. לעתים ממשלים במערב נמנעים מהגדרת הבעיה בגלל תקינות פוליטית.

אל מוניטור: האם אירופה התעלמה מהטרור שצומח בתוכה?

יעלון: זה ברור מאליו. וזאת בגלל התפיסה המערבית של חברה שבעה, ודחיית הבעיה כדי למנוע עימות -  אפילו אם נשלם עליו קצת בצורה כזו או אחרת. מה שאנו רואים עכשיו זה את מה שהיה כתוב על הקיר. ההתקפות האלה לא התחילו היום. אחרי 11 בספטמבר הייתה קריאת השכמה לקהילות המודיעין בעולם המערבי  לשיתוף פעולה.

הדבר השני זה חקיקה. חברה דמוקרטית שמקפידה על זכויות אדם צריכה למצוא את האיזון בין הערכים המתחייבים כחברה דמוקרטית לבין צורכי הביטחון. ארה"ב עברה את השינוי הזה. אירופה עדיין לא עברה את השינוי. צרפת חייבת לעבור את השינוי עכשיו, אחרת היא תספוג עוד ועוד פיגועים.

אל-מוניטור: מה אתה צופה בנוגע לתהליך המדיני? למה להתעקש על כך שהפלסטינים יגידו שהם מכירים במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי?

יעלון: זו שאלה מצוינת. אם זה כל כך פשוט, והמדינה כבר קיימת, אז למה לא להגיד את זה? אני הגעתי למסקנה שהדבר הזה צריך להידרש במפגיע. המנהיגים הפלסטינים, ערפאת בעבר ואבו מאזן כעת, לא מוכנים להכיר בזכותנו כמדינה.

מחנכים את הילדים ברשות הפלסטינית לזה שעכו ויפו זה נמלים פלסטיניים, לא ישראליים. ומבחינה עובדתית - כל שטח שעבר לאחריותם הפך להיות כן לשיגור מחבלים. הם על תקן חשודים בעניין. רבין דרש באוסלו את ההכרה הזו מערפאת באמצעות שינוי האמנה הפלסטינית, ועד היום האמנה לא שונתה. זה עניין עקרוני אצלם.

אל-מוניטור: מה אתה מציע?

יעלון: אנחנו, הליכוד בראשות נתניהו, אומרים בשש השנים האחרונות בצורה ברורה - אנחנו לא רוצים לשלוט בהם, וטוב שנפרדנו מהם פוליטית. הם בחרו להיפרד לשתי ישויות פוליטיות: לאחת אפשר לקרוא חמסטאן ברצועה, והשנייה, הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. הייתי רוצה לראות אותם חיים ברווחה כלכלית ובביטחון, עם משילות. אני רוצה אותם כשכן אחראי. אני יודע לחיות עם זה, רק שלא יציקו לי. לאבו מאזן אין שליטה בעזה. בקושי יש לו שליטה בג'נין. בשש השנים האחרונות שלחנו אליו יד כמה וכמה פעמים, אבל היא נשארה תלויה באוויר.

אבו מאזן התחמק פעם אחר פעם. הקפאנו בנייה בקדנציה הקודמת, והוא לא בא. נכנסים לתהליך מדיני של תשעה חודשים שיש לו תנאים מוקדמים, שחרור אסירים ופעימות - ובסוף הוא מוכן לדון רק על גבולות. ולמה? כי בזה הוא רק מקבל. אנחנו נותנים. בואו נדבר על המסגרת: האם תהיה מוכן בסופו של תהליך מדיני להכיר בזכותו של העם היהודי למדינה - כן או לא? עד עכשיו זה היה לא.

אל-מוניטור: מה ציפי לבני ראתה שאתם לא?

יעלון: תשאלי אותה למה תמיד אבו מאזן בסדר ואנחנו אשמים. יש כאלה שחושבים שאין ברירה ושהזמן פועל לרעתנו. ככה מנהלים מו"מ? הזמן פועל לטובת מי שיודע לנצל אותו, והציונות ידעה לנצל את הזמן עוד לפני קום המדינה.

מאיימים עלינו בצונאמי מדיני וזו הגזמה. על איזה בידוד מדברים? יש יחסים ביטחוניים מצוינים עם מדינות באירופה, באסיה וגם במקומות נוספים שמעוניינים בקשרים איתנו. בתוכנו יש גורמים שכל הזמן מנסים לדחוף לוויתורים כמו במקרה "יצהר תמורת בושהר". ההתנהלות הפנימית שלנו והוויכוח יוצרים את המיסקונספציה. ואני מקווה שבזה העולם המערבי לא יטעה. אנחנו באותה הסירה.

ברור שהשמאל הישראלי לא עוזר. אחד הדברים שהתקבעו בעולם הוא שבגלל ההתנחלויות אין שלום, ואני שואל - אם רוצים שלום ודו קיום, למה צריך לעקור אנשים מביתם לטרנספר? אני לא כופר בזכותו של ערבי לחיות בכל שטחי מדינת ישראל. אז איך זה שיש אזורים אסורים ליהודים, וזה מתקבל? כשאבו מאזן אומר שהוא רוצה לקבל שטח נקי מיהודים - זה טיהור גזעי, או אפילו גזעני.

אל-מוניטור: טוענים שגם אתה תרמת לערעור היחסים עם ארה"ב.

יעלון: הגזימו לא מעט. היו דברים מגמתיים. יש יחסים ביטחוניים מצוינים גם ברמה האישית שלי עם מזכיר המדינה היוצא צ'אק הייגל, שיחות טלפוניות ומפגשים ארוכים. זה לא אומר שאין מחלוקות - יש ויכוחים, אבל לא שוכחים שהיחסים הם מעל הכול.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: terrorism, palestinians, palestinian-israeli conflict, operation protective edge, moshe ya’alon, israel, hamas, gaza strip

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept