ישראל פולס

המצביעים של מחר

p
המחבר
בקצרה
בעוד מפלגות כמו הבית היהודי, מרצ ויש עתיד פותחות שעריהן לבני נוער ומשלבות אותם בעשייה פוליטית, גוועו בשנים האחרונות ארגוני הנוער המיתולוגיים מטעם מפלגות ותיקות כמו הליכוד והעבודה. "נוער במפלגה זה נכס", מדגיש פעיל פוליטי צעיר.

אם זה היה תלוי בסטודנטים, יכול מאוד להיות שנפתלי בנט היה ראש הממשלה הבא. סקר שבוצע בקרב 2,583 סטודנטים [ינואר 2015] מנבא לבית היהודי 26 מנדטים, וזה לא מפליא: מפלגת הבית היהודי פועלת כבר שנים רבות עם בני נוער, ועכשיו זה מתחיל להשתלם - בני הנוער התבגרו וכעת יש להם זכות הצבעה.

מי שהיה בן נוער בשנות ה-90' המוקדמות, כמוני, זוכר שפעם השתתפות בפעילויות של ארגוני נוער מטעם המפלגות השונות הייתה אופציה פופולרית מאוד, דומה במידה רבה להחלטה ללכת לתנועות נוער א-פוליטיות כגון הצופים, השומר הצעיר או בני עקיבא.

ארגון "נוער מרצ" הוביל אז את המגמה, ונחשב כתנועת נוער לכל דבר ועניין (כמעט) עם אלפי פעילים ועשרות סניפים ברחבי הארץ; גם ב"נוער העבודה" ו"נוער הליכוד" הייתה השתתפות ערה. איכשהו, הדבר הזה הלך לאיבוד בשני העשורים האחרונים.

יש מי שמציין את נקודת השבר ברצח רבין [1995]. תחושת האכזבה המוחלטת אז הייתה הדדית: הנוער התאכזב מהפוליטיקה והפוליטיקאים התייאשו מהנוער. נוער מרצ הלך וגווע, עד שאחרי בחירות 2009 הוא נכנס להקפאה; נוער העבודה חדל להתקיים רשמית ב-2007; וגם נוער הליכוד הפסיק את פעילותו במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים.

יונתן ברברשטיין, בן 18 מראשון לציון, שבחודשים האחרונים מנסה להניע מחדש את נוער העבודה, סבור שהמפלגות הוותיקות ויתרו על בני הנוער בקלות מדי. "פעם מפלגה הייתה בית אידיאולוגי", הוא אומר, "אבל רבות מהן ויתרו בקלות על אלקטורטים: מה אכפת לי מהנוער, מהמזרחים, מהאתיופים. חלקן חושבות שלא משנה מה שהן יעשו, הן יהיו בשלטון והן נחות על זרי הדפנה. הן רואות את התחזקותן של מפלגות מרכז כמו כחלון ולפיד וחושבות שיעשו איתן קואליציה, אך לא מבינות שיש סיכוי שהמפלגות האלו הן שיבנו קואליציה. יש מפלגות שטרם השכילו להבין שצריך להתייחס כמה שיותר למיקרו – למשל להעמיד תנועות מוניציפליות וגם לבסס ארגון נוער יציב שייקח את המושכות בידיו ויקדם דברים בכוחות עצמו. הצעירים של אתמול הם המצביעים של מחר. ככה נבנים, לא מהרגע להרגע".

עכשיו,כך נדמה, חל שינוי והנוער חוזר לחיק המפלגות, לפחות אלו המשכילות להילחם על כל קול - בהווה או בעתיד. הבית היהודי למשל, שעוד בגלגולה הקודם (האיחוד הלאומי-מפד"ל) הפעילה בעקביות גרעינים של פעילי נוער והיום יש לה כ-60 רכזים ואלפי פעילים. "לנוער יש את העוצמות הכי חזקות", אומר אחיה ברקאי, בן 17 מעלי, האחראי על ההנהגה הצעירה במפלגה, "נוער במפלגה זה נכס. זה נותן למפלגה כוח עצום וזה בעצם מטה השטח שלה. את מי האנשים רואים בשטח? אותי, עם חולצה של הבית היהודי. לכן המפלגה מאוד תומכת בנו, גם באמצעות תקציבים וגם בקשר רציף והדדי עם חברי הכנסת".

עוד מפלגה שרואה בנוער ובצעירים נכס היא "יש עתיד", שמיד עם ייסודה הקימה גוף לצעירים ולנוער, ולפני כחצי שנה חנכה רשמית את "נוער יש עתיד." אחת החברות הפעילות ביותר בו היא ענבר קדמי, בת 18 ממודיעין. "הנוער באמת חשוב למפלגה, אנחנו מקבלים יחס נהדר", היא אומרת, "המפלגה הזו מאפשרת לנוער לבוא ולהגיד מה מפריע לו וגם להתחיל להזיז דברים ולשנות. נותנים לנו גב ותמיכה מלאה. אלה דברים שאי אפשר לעשות בתנועת נוער רגילה".

בין אם מדובר באבק הכוכבים הלפידי ובין אם בפעילות שטח אמיתית, ההשקעה בבני נוער עבדה: בפרויקט של אתר האינטרנט "מאקו" לפני בחירות 2013 נבחר לפיד לראש הממשלה של התיכוניסטים עם 29% מהקולות.

גם במרצ התניעו מחדש לפני הבחירות הקודמות [2013] את "נוער מרצ", ומ"סניף וחצי", כפי שמגדיר זאת יו"ר "נוער מרצ", אלירן ביחובסקי, "צמחנו לעשרה סניפים ברחבי הארץ עם מאות פעילים. בסוף שנות ה-90' קיימה מרצ סמינר בהשתתפות 650 בני נוער. בדצמבר האחרון [2014], השתתפו בסמינר שלנו יותר ממאה בני נוער", הוא מספר על הניסיון לשחזר את תהילת העבר, "אנחנו עושים מהלך שהוא לכאורה לא פופולרי. לא נהיה תנועה של רבבות. אבל בסופו של דבר מי שהולך עם האמת שלו ייגע בלבבות של האנשים".

גם במפלגות העבודה ובליכוד מפנימים את המשמעות של חינוך מגיל צעיר לערכי המפלגה, אבל העניינים אצלן מתנהלים בעצלתיים. כך למשל, אחרי ש"נוער העבודה" הושק מחדש בסוף 2013 בכנס של 70 בני נוער פעילים, ההתלהבות ירדה והפעילות התמוססה.

ברברשטיין עצמו לא ויתר וגייס כ-30 פעילים בחודשים האחרונים. חברי הכנסת של המפלגה, הוא מספר, מביעים תמיכה, אבל סיוע של ממש הוא עדיין לא מקבל. טוב, אולי יהיה להם זמן אחרי הבחירות.

"הנוער מטבעו לא מעורב וזה לא באשמתו. המפלגות ויתרו עליו וגם מערכת החינוך ויתרה עליו בהקשר של מעורבות פוליטית וחברתית", מסכם ברברשטיין ומתאר בקנאה מסוימת את יחסה של מרצ לצעירים: "נוער מרצ פועל נכון. המפלגה תומכת בו ושני אחוזים מוועידת מרצ הם מנוער מרצ. בתוך מוסדות מרצ משלבים בני נוער, והמצע של הנוער נכתב על ידי נוער".

 

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: youth, yair lapid, political parties, naftali bennett, meretz, israel, elections, campaign

יובל אביבי, עיתונאי ומבקר ספרות, הוא כתב מגזין ב''פירמה'' של גלובס וב''טיימאאוט תל אביב''. אביבי שימש בעבר כסגן העורך של מוסף סוף השבוע של ישראל היום, ''שישבת'',  אחרי שמילא תפקידי עריכה שונים בעתון מאז יצא לאור ועד 2009. בעבר שימש כמבקר תרבות וספרות של אתר החדשות ''וואלה!'' ועורך חדשות באתר וכן פרסם ביקורות ספרות במגוון עיתונים, בהם ''הארץ'', ''העיר'', ''מקור ראשון'' ואחרים.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept