ישראל פולס

העימות בצפון נדחה: ניצחון אסטרטגי לישראל

p
המחבר
בקצרה
לאיראן ולחיזבאללה יש רק מטרה אסטרטגית אחת באזור: שימורו של משטר אסד. על כן נסראללה הגיב בדרך שתאפשר הבלגה ישראלית, למרות חיסולה של כל צמרת שלוחת הטרור שהלכה ונבנתה על הגדר ברמת הגולן.

מי שהקשיב לדובר צה"ל, תת אלוף מוטי אלמוז, במסיבת העיתונאים המאולתרת שלו ביום רביעי בערב [28 בינואר] סמוך למטה פיקוד הצפון, יכול היה לשמוע את הביטויים "שיקול דעת" או "אחריות" פעמים רבות לאורך הטקסט. אלמוז, קצין מנוסה ושקול, לא השתמש במילים האלה במקרה. נדמה לי שבתת ההכרה שלו ושל בכירי המטכ"ל בצה"ל, אפשר היה לשמוע תפילה חרישית לכך שכל מקבלי ההחלטות, משני צדי הגבול, ישתמשו כמה שיותר בתכונות הללו (שיקול דעת ואחריות). אני אומר את הדברים האלה על דעת עצמי בלבד, אבל להערכתי בצמרת צה"ל היו כאלה שהיו מודאגים ביום רביעי בערב משיקול הדעת והאחריות בעיקר בצד שלהם, הצד הישראלי.

ביום חמישי בבוקר [29 בינואר], בשעה שהדברים האלה נכתבים, עושה רושם ששיקול הדעת והאחריות ניצחו. מדובר בניצחון זמני. הסבב הזה במלחמה האזורית בין ישראל לאיראן ושלוחותיה (חיזבאללה וסוריה, בסדר הזה) הסתיים בתיקו טקטי וניצחון אסטרטגי ישראלי בולט.

התיקו הטקטי נובע מהעובדה שישראל, כך לפי פרסומים זרים, השמידה שני כלי רכב של חיזבאללה וסוריה [18 בינואר], ובתגובה השמיד חיזבאללה שני כלי רכב של צה"ל. הניצחון האסטרטגי מוכרז כי חיזבאללה הרג קצין וחייל מחטיבת "גבעתי". פגיעה כואבת, בעיקר בחברה הישראלית הרגישה לחיי חייליה יותר מאשר לחיי אזרחים. אבל ישראל, לעומת זאת, על פי הפרסומים הזרים, חיסלה את כל הצמרת של שלוחת טרור שהלכה ונבנתה על הגדר ברמת הגולן, כולל בנו של עימאד מורניה, הגיבור המיתולוגי של חיזבאללה (שחוסל בדמשק בפעולה המיוחסת לישראל לפני שבע שנים בדיוק, בשנת 2008). הנזק למאמץ האיראני-חיזבאללאי להקים חזית נוספת, סטרילית ונטולת סיכונים משמעותיים מול ישראל ברמת הגולן, הוא משמעותי וכבד. ייקח להם זמן לבנות את האופרציה הזו מחדש, תוך ידיעה שישראל עוקבת בדריכות אחר המתרחש ולא תהסס לפעול בכוח כשתגיע למסקנה שהתשתית הנבנית מולה מתקרבת לנקודת סיכון משמעותית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון קיבלו ביום רביעי בלילה החלטה קשה. בשלב הזה מתערבבים כל השיקולים, ביטחוניים ופוליטיים, לתוך מערבולת אחת.

מעשית, היה ברור להם שתגובת חיזבאללה לתקיפת השיירה בגולן ב-18 בינואר, המיוחסת לישראל, היא לגיטימית ונמצאת במתחם של כללי המשחק. תקיפת שיירה צבאית מול תקיפת שיירה צבאית.

חיזבאללה, על פי המודיעין הצה"לי, עשה מאמץ משמעותי להגיב בדרך שתאפשר לישראל "להכיל" את התגובה, לא להגיב עליה משמעותית, ולאפשר לכולם לרדת מהעצים. העניין הוא שלתוך המשוואה הזו מתגנבות הבחירות בישראל, שייערכו בעוד קצת יותר משישה שבועות [17 במארס]. לנתניהו חשוב לשנות את האג'נדה של הבחירות הללו מחברתית-כלכלית, אזורי החולשה הבולטים שלו, למדינית-ביטחונית, אזור הנוחות בו הוא נהנה מיתרון משמעותי על פני יריבו העיקרי יצחק הרצוג.

ביום רביעי בבוקר נאלץ הרצוג להקיף את עצמו בשני גנרלים לשעבר, עמוס ידלין (מועמדו לתפקיד שר ביטחון) ואייל בן ראובן (שהצטרף לרשימת המועמדים לכנסת מטעמה של ציפי לבני), ולעלות לרמת הגולן, יחד עם לבני. כשהרצוג לובש את הבטלדרס המסורתי השמור למנהיגים ישראלים במצב מלחמה, הוא נראה כמי שנקלע לסיטואציה בטעות. הבטלדרס הזה נראה טבעי הרבה יותר על נתניהו ויעלון. מבחינת נתניהו, המשך התכתשות בצפון, כולל חילופי איומים והצהרות רהב בין כולם לכולם, הוא עניין חיוני למאמץ שלו להיבחר מחדש. מצד שני, בסיטואציות כאלה אין לדעת מה יילד יום ואיך תמצא את עצמך, לפתע, בתוך מלחמה כוללת בלי שתכננת להגיע אליה. בסופו של דבר, כנראה, ניצחו הזהירות והחששנות הטבעית של נתניהו והוא החליט להבליג. לפחות עד הודעה חדשה.

מלכתחילה, אף אחד מהצדדים לא רצה להתדרדר להתלקחות כוללת. חיזבאללה מתוח עד קצה גבול היכולת שלו בשלוש חזיתות. על פי הערכת ישראל, שלושה רבעים מהכוח הלוחם של חיזבאללה עסוקים באזורים שונים בסוריה או בחזית מול דאע"ש וארגונים נוספים בצפון לבנון. הארגון סובל אבדות כבדות ומדמם פופולאריות בלבנון. ברביעי בערב ניתן היה לשמוע את ההתמרמרות הפנימית בלבנון גם אצל פוליטיקאים שיעים (אחמד אל אסעד, למשל, שהתראיין לערוצי טלוויזיה מקומיים), ולא רק בקרב הנוצרים, הדרוזים והסונים.

לפיכך, ההערכה ערב התקיפה ב-18 בינואר (המיוחסת לישראל על פי מקורות זרים) הייתה שהסיכון להסלמה והתדרדרות כוללת בעקבות המהלך אינו גבוה.

כמו כן, מאז "צוק איתן" מוטלת על שר הביטחון יעלון חובת ההוכחה בקרב מצביעי הימין, ה"בייס" המסורתי של הליכוד. נפתלי בנט, צעיר, תוסס, יוזם ויצירתי, מזנב ביעלון ובנתניהו מאז שכמעט הכריח אותם לבצע את הפעולה נגד מנהרות הטרור החמאסיות. זו הייתה לכאורה ההזדמנות של יעלון להוכיח שהוא לא חושש מנקיטת יוזמה ולא מתפשר כשמדובר במלחמה בטרור.

מיד אחרי הפעולה בגולן הסורי, היה ברור בישראל שתהיה תגובה מהירה וכואבת. המודיעין הישראלי התריע כי חיזבאללה מתכונן להגיב בכוח בטווח הקצר. בניגוד לחיסולו של מורניה האב ב-2008, שם לקח לחיזבאללה יותר מארבע שנים לנקום, הפעם היה ברור שהתגובה תגיע במהירות. צה"ל החל, מצדו, לנקוט בפעולות הרתעה. תרגילים משוריינים ואוויריים גדולים ברמת הגולן, תגבור כוחות מאסיבי, עלייה של שר הביטחון והרמטכ"ל לרמת הגולן, וכו'.

חיזבאללה הוכיח שהוא ארגון המתנהל בפרגמטיות, מתוך שיקולים קרים של כדאיות, תזמון ואינטרסים. מיקום התקיפה נגד הסיור הישראלי נבחר במדויק: סמוך לחוות שבעה, אזור הנחשב בלבנון כשטח כבוש בידי ישראל. חיזבאללה העדיף להגיב מרמת הגולן, אבל האיראנים, שמנסים לגונן על הנשיא אסד בכל כוחם, אכפו עליו תגובה מלבנון. חיזבאללה לא יכול להרשות לעצמו לגרור כעת את לבנון למלחמת שחיקה נוספת מול ישראל, ולכן נבחרה חוות שבעה, ונבחר סיור צבאי, ולא מטרות אזרחיות.

"חיזבאללה עשה הכל", אומר קצין בכיר בצה"ל, "כדי להקל עלינו להכיל את התגובה שלו. מצד אחד, נסראללה לא יכול היה להרשות לעצמו לא להגיב. התקיפה ב-18 בינואר השפילה אותו לעיני כל. הוא הוצג כשקרן, שהרי כמה ימים קודם הכחיש מעורבות בגולן, מורניה הבן נהרג, חבורת הפיקוד של תשתית הטרור חוסלה. נסראללה הגיב, אבל תגובה מדויקת ואחראית, מבחינתו".

העימות הנוכחי בין ישראל לחיזבאללה ואיראן ניטש על רמת הגולן. בכל הקשור ללבנון, חיזבאללה נוקט משנה זהירות. ישראל כבר הצהירה כי אם תיפתח נגדה אש או ייצאו פיגועים משטח לבנון, היא תכריז מלחמה על לבנון, ולא על חיזבאללה. ביום רביעי בערב, כשצה"ל כולו נכנס לכוננות עליונה ומטוסי חיל האוויר חיממו מנועים, בנק המטרות שהוצג מולם היה כולו לבנוני. "הפעם", אומר גורם בטחוני ישראלי בכיר, "לא נעשה את השגיאה של מלחמת לבנון השנייה, לא תהיה ללבנון חסינות, המדינה תיהרס עד היסוד אם חיזבאללה ינסה לפגוע בנו".

זו הסיבה שחיזבאללה, בהוראה איראנית ועידוד סורי, מנסה לפתוח את "החזית השנייה" מול ישראל ברמת הגולן. מבחינת חיזבאללה, רמת הגולן היא שטח הפקר. אפשר להוציא ממנה פיגועים וירי בלי לשאת באחריות, תוך הסתתרות מאחורי "ארגונים סוררים" כאלה או אחרים.

זו הייתה הסיבה שישראל תקפה, לפי הפרסומים הזרים, את חבורת הפיקוד של תשתית הטרור החדשה בגולן. לג'יהאד מורניה קדם סמיר קונטאר, רוצח לבנוני שרוצץ את גולגלתה של ילדה ישראלית על סלע בנהריה באחד הפיגועים הקשים שיצאו מלבנון לישראל באפריל 1979. קונטאר שוחרר בעסקת שבויים וניסה להקים, בשליחות חיזבאללה, תשתית טרור בגולן. התשתית הזו הייתה, לדברי גורמי ביטחון ישראלים, "חובבנית ולא אפקטיבית". פה שיגרו כמה פצצות מרגמה, שם הטמינו מטען על הגדר. "שום דבר מתוחכם או יצירתי", אומר קצין ישראלי המשרת בפיקוד צפון.

כשחיזבאללה הבין שזה לא פועל, הוטל למערכה מורניה הצעיר, יחד איתו גורמים מקצועיים ובכירים בכוח "רדוואן" של חיזבאללה, וכל אלה תחת מטריה והנחיות של גנרל איראני, סיוע ישיר של משמרות המהפכה, וחסות סורית. התשתית הזו הייתה כבר הרבה יותר מסוכנת. לא הייתה ברירה, אלא לפגוע בה כשהיא עוד קטנה.

לפעילות הזו של חיזבאללה ואיראן ברמת הגולן היה מניע נוסף. העובדה שישראל הצליחה לשנות את כללי המשחק ולבצע תקיפות אוויריות חוזרות ונשנות בסוריה, לפי פרסומים זרים, מבלי לשלם מחיר, הציקה מאוד לנסראללה, הציקה עוד יותר לטהרן (ובוודאי שגם לאסד). ישראל שרטטה קווים אדומים חדשים, במסגרתם לא הניחה לנשק "שובר שוויון" לעבור מסוריה ללבנון, ועל פי המיוחס לה פגעה בכל השיירות שהתכוונו לעשות את זה (פעם אחת זה קרה בשטח לבנון).

חיזבאללה ניסה להרים את הרף גם בצד שלו: אתם פועלים בסוריה? אנחנו נפעל נגדכם מסוריה. את זה גדעה ישראל, על פי פרסומים זרים, ב-18 בינואר. על זה הגיב חיזבאללה ביום רביעי השבוע. האיראנים מסתפקים בינתיים באיומים ורבאליים, אבל הם לא ישכחו את הריגת הגנרל שלהם ואין לאף אחד בישראל ספק שגם איראן תגיב מתישהו. עכשיו, בכל אופן, זה לא נראה באופק.

לאיראן ולחיזבאללה יש רק מטרה אסטרטגית אחת באזור, ואין בלתה: שימורו של משטר אסד, בתצורתו המצומצמת הנוכחית. כל שאר האינטרסים משועבדים לצורך זה. כרגע, עימות חזיתי מול ישראל יסכן עוד יותר את אסד וקרוב לוודאי שיביא לנפילתו הסופית. אז העימות הזה נדחה. המשך יבוא.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: syria, moshe 'bogie' ya'alon, lebanon, israel, iran, hezbollah, golan heights, bashar al-assad

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept