ישראל פולס

עיסאווי פריג': אין אידיאולוגיה ברשימה הערבית המשותפת

p
המחבר
בקצרה
מקום 3 ברשימת מרצ לכנסת, ח"כ עיסאווי פריג', סבור שהמפלגה הערבית המשותפת לא תזכה באמון המצביעים. "הם דומים לקבוצת אנשים טובעים שעולים על סירה רק כדי להציל את חייהם, אך כשיגיעו למקום מבטחים הם לא יישארו כקבוצה", הוא אומר בראיון מיוחד.

בבחירות לכנסת ה-20 [17 במארס], הקול של ערביי ישראל עשוי להוות בפעם הראשונה לשון מאזניים להרכבת ממשלה. הרשימה הערבית המשותפת, שעליה הוכרז בשבוע שעבר [23 בינואר], גורפת 13-11 מנדטים על פי הסקרים האחרונים, והיא עשויה להיות המפלגה הרביעית בגודלה בכנסת. לא עוד רסיסי מפלגות, אלא מפלגה בעלת כוח והשפעה, אם חבריה אכן ישכילו להיות מאוחדים גם לאחר הבחירות.

יחד עם זאת, כפי שכתבתי כאן בשבוע שעבר, לא מעט מצביעים מסורתיים – הגרעין הקשה של המפלגות הערביות, טוענים כי יתקשו להצביע בעד רשימה משותפת המורכבת מכל המפלגות הערביות. לדבריהם, הם יתקשו להצביע בעד רשימה אשר אין בה זהות אידיאולוגית ואשר מטשטשת את השוני ואת הזרמים ברחוב הערבי. הם סבורים כי ההומוגניות הזו היא מזויפת ומאולצת, ומבוססת רק על היותם ערבים. מצביעי חד"ש, לדוגמה, שבבסיסם הם מרקסיסטים קומוניסטים, יתקשו לתת את קולם ליריביהם אנשי התנועה האסלאמית, או לחברי בל"ד שנואי נפשם.

את הקולות האבודים הללו תנסה לקטוף תנועת מרצ, שפתחה את קמפיין הבחירות שלה במגזר הערבי בנצרת בנוכחותה של יו"ר המפלגה זהבה גלאון.

בראיון לאל-מוניטור אומר ח"כ עיסאווי פריג', תושב כפר קאסם המדורג במקום השלישי ברשימת לכנסת, כי להערכתו מרצ תוכל להשיג בפעילות שטח נבונה בין מנדט לשניים במגזר הערבי. "הטעות הגדולה של מקבלי ההחלטות בישראל", הוא אומר, "היא שהם לא מבינים דבר מהותי המאפיין את ערביי ישראל. רובם, אם לא כולם, רוצים להיות חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית ולהרגיש אזרחי המדינה. המצביע הערבי שונה מהמצביע היהודי בזהותו הלאומית, אבל אינו שונה בזהותו הישראלית. אנחנו ישראלים לכל דבר. והחברה הישראלית צריכה להכיל את הערבים כשותפים מלאים בתוכה, אין חלופה אחרת. זה האינטרס של הרוב ולא רק של המיעוט, שנתרום את חלקנו לחברה ונרגיש חלק ממנה. את המסר הזה אני מעביר ומסביר וזוכה להתעניינות ולתמיכה רבה".

אל-מוניטור: הרשימה הערבית המשותפת משאירה למרצ מרחב תמרון ברחוב הערבי?

פריג': זה בדיוק העניין. להערכתי, המפלגה המשותפת תקבל פחות קולות מכפי שצופים לה, כי כולם מבינים שמה שמחבר אותם זה לא אידיאולוגיה ולא שום עניין משותף. הם דומים לקבוצת אנשים טובעים שעולים על סירה רק כדי להציל את חייהם, אך כשיגיעו למקום מבטחים הם לא יישארו כקבוצה. זה ברור ומובן, ולכן מצביעים רבים לא רואים בהם כתובת. חוץ מזה, אובדן התחרות במגזר הערבי יפגע מאוד בכמות המצביעים. בלי תחרות בין מפלגות ודעות ואידיאולוגיות שונות והבטחות, אבוד העניין. ככל שיש יותר תחרות יש יותר מצביעים ועניין. כאן אנחנו נכנסים. אותם אנחנו שואפים לגייס, אותם אנחנו משכנעים לתת לנו את קולותיהם. אחרי כל חוג בית שאני מקיים מזמינים אותי לעוד שלושה, שואלים שאלות על האופציה של מרצ ועל החזון של תנועה, שנחשבת מובילה בענייני זכויות אזרח.

אל-מוניטור: אתה חושב שבבחירות הללו תהיה הצבעה גדולה יותר של ערביי ישראלי?

פריג': לא הרבה יותר. צריך להבין את דפוס ההצבעה ברחוב הערבי. ההצבעה היא עדיין שבטית, היא עדיין פועלת ומונעת על פי אינטרסים. אף אחד לא סומך על המערכת הפוליטית הישראלית ולא מאמין בה. לא במפלגות הימין הפועלות נגד ערביי ישראל בגזענות, אבל גם לא במפלגות השמאל והמרכז.

אל-מוניטור: גם לא במפלגת העבודה? הם אמנם קראו לעצמם "המחנה הציוני", אבל אם יזכו לתמיכה רחבה מהמגזר הערבי אולי לא תקום שוב ממשלת ימין.

פריג': הערבים רואים במפלגת העבודה כאשמה העיקרית למצבם. זה החטא הקדמון, איתם זה התחיל. הם קבעו את הסטנדרטים של הקיפוח, ולערביי ישראל יהיה קשה לסלוח.

אל-מוניטור: לשיטתך, נשארתם רק אתכם, מרצ, כאופציה חלופית לרשימה הערבית המשותפת. איך אתם פועלים פרקטית לגיוס קולות?

פריג': כל אחד מבין שהקולות שנגייס יכולים להיות משמעותיים במאבק הבין-גושי בין ימין לשמאל. אנחנו מיפינו את המגזר כולו, וביישובים בהם יש לרשימה הערבית מועמד הסיכוי שלנו לגייס קולות הוא פחות גדול. למוטיב המשפחתי-חמולתי יש משקל רב באופן ההצבעה. לכן אנחנו משקיעים את עיקר המאמץ ביישובים בהם אין מועמד לרשימה הערבית. אנו כמובן מחפשים בפריסת שטח נכונה את המאוכזבים, אלה שהצביעו בעבר למפלגות הערביות אבל לא יצביעו לרשימה המשותפת, ואני אומר לך מהעבודה שלי היומיומית בשטח שמדובר בהרבה מאוד קולות של מאוכזבים.

אל-מוניטור: מה לגבי שני מגזרים חשובים, הדרוזים והבדואים?

פריג': ההצבעה במגזר הדרוזי היא בדרך כלל לימין.

אל-מוניטור: על אף הקיפוח והעדר תקציבים שהמגזר הדרוזי סובל ממנו?

פריג': המגזר הדרוזי מעדיף בדרך כלל להצביע למפלגת השלטון. הנאמנות שלהם לשלטון היא תעודת הזהות שלהם. מהקולות בשטח אני שומע שיש נטייה להצביע למחנה הציוני, כי גם אותם הם מזהים כמפלגת שלטון. אנחנו לא משקיעים משאבים שם, כי המשאבים שלנו קטנים ואנחנו מעדיפים ללכת למקומות בהם יש לנו סיכוי לגייס עוד ועוד קולות. לגבי המגזר הבדואי, ההקשבה שלהם לרעיונות שלנו עם הקבלות שיש לנו היא גדולה.

אל מוניטור: אז בכל זאת אתה מתאר תזוזה ברחוב הערבי של רצון לשנות.

פרייג': בוא ניקח את הכל בפרופורציה. לא תהיה פה הצבעה גדולה בהרבה לעומת הבחירות הקודמות. הזעם והתסכול הם גדולים, אבל בעבודת שטח ובאמצעות פעילי שטח נוכל להניע קבוצות ללכת לקלפי ולהצביע עבורנו ועבור הגוש שישנה את פני המדינה.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: voters, meretz, israel, esawi frij, elections, druze, bedouin, arab israelis

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept