ישראל פולס

הסלבריטאים החליפו את האינטלקטואלים?

p
המחבר
בקצרה
הטקסט המכונן שחיבר פרופ' גבי שפר בשנת 2002 על שתיקת האינטלקטואלים תקף גם היום. המעטים שמביעים דעתם בסוגיות פוליטיות אינם מצליחים לעורר דיון ציבורי. את מקום אנשי הרוח תפסו זמרים, שחקנים ואנשי טלוויזיה.

בעצרת המרכזית לציון 11 שנים לרצח יצחק רבין [2006], נשא הסופר דויד גרוסמן נאום חריף. "ההנהגה שלנו חלולה", הכריז וטלטל מדינה שלמה. זה קרה חודשים ספורים לאחר מלחמת לבנון השנייה, שבה שכל את בנו אורי. בשנים שחלפו מאז נדמה שקול האינטלקטואלים נדם. קשה לזכור עוד אמירה מעוררת דיון כפי שביטא גרוסמן. "נאום החלולים" שלו נתפס בדיעבד בעיני רבים כשירת הברבור של האינטלקטואליזם הישראלי האפקטיבי, שלמעשה ממעט להביע דעתו.

"אנחנו גדלנו על פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ', שחזה לפני 47 שנים את מה שעומד להתרחש כאן. היום אין בישראל אישיות כזאת, סמכות רוחנית מוסרית שתגיד 'לא' תקיף ותסחף אחריה את הציבור הישראלי", אומר לאל-מוניטור השחקן מנשה נוי, שדווקא העז להשמיע קול פוליטי ברור בראיון לעיתון גלובס [אוקטובר 2014]. עם זאת, נוי מודה שלא מדובר בשתיקה מוחלטת. "יש סופרים ואנשי רוח וזוכי פרס נובל ואמנים שחותמים על עצומות וכותבים בעיתונות ומצהירים דברים", הוא אומר, "העניין הוא שהתקבע שיח לפיו אלה שמדברים ככה הם בוגדים".

נוי, בדומה לאנשי בידור ותרבות אחרים כאורנה בנאי ואחינועם ניני מצד שמאל, ויואב "הצל" אליאסי ועמיר בניון מצד ימין, ביטאו עמדות פוליטיות מובהקות ועוררו דיון ציבורי סוער. לעומתם, אינטלקטואלים שהביעו עמדה זכו להתעלמות. למשל, עמוס עוז, א"ב יהושע וגרוסמן חתמו לאחרונה [7 בדצמבר] על עצומה הקוראת לבלגיה להכיר במדינה פלסטינית, במהלך שעורר תשומת לב ציבורית מעטה מאוד.

בראיון למגזין סוף השבוע הפופולרי של ידיעות אחרונות [אוגוסט 2014] הביע יהושע עמדה ליברלית לימי מלחמה ("הם מופרעים. הם מנוולים. הם קיצוניים. אבל הם השכנים שלנו ואיתם אנו צריכים לחיות"), אבל דווקא אמירתו "אישה שלא עושה ילדים זה סוג של נכות" היא שעוררה סערה תקשורתית.

באוקטובר התראיין גם עוז לאותו המוסף, ואמר "לפעמים בוגד זה תואר כבוד". עוז אמר דברים שעשויים היו להכעיס גם אנשים בשמאל, כמו "תוקפנות לפעמים חייבים לעצור בכוח", אבל אף צד פוליטי לא התרגש מדבריו.

גם אמירות קיצוניות יותר, כמו בראיון הדרמטי שהעניק פרופ' זאב שטרנהל למוסף הארץ בו התריע כי "סימני הפאשיזם בישראל הגיעו לשיא מפחיד", לא הוציאו המונים לרחובות.

"פעם הייתה הערצה גדולה לדמויות בעלות כוח ועוצמה", אומר פרופ' אלון הראל, מרצה למשפטים וחבר מרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, "גם הסטטוס של פוליטיקאים השתנה. אף אחד לא שם על פוליטיקאים היום. היה תהליך של כתישת אליטות, מוצדק אבל מופרז". ישראל משלמת היום את המחיר של מה שבחרה לעשות עם האליטות האינטלקטואליות שלה. עולם בו המדיה והבידור קובעים אילו קולות ישמעו: עולם רווי עיתונאים וסלבריטאים.

ב-2002 פרסם פרופ' גבי שפר מאמר בשם "שתיקת האינטלקטואלים". "מספר האינטלקטואלים המוכנים לצאת במפגיע נגד התפישות הלאומניות-הדתיות-הכוחניות, המכתיבות עתה את מהלכי השלטונות בבית ובחוץ, הולך ופוחת", כתב אז בטקסט שאפשר היה לכתוב גם היום. "האוניברסיטאות", הוא אומר כעת, "לא מעודדות את האקדמאים לבטא דעות פוליטיות או להתגייס למהלכים חברתיים-פוליטיים. זה השפיע על דור צעיר שלא ייצא מכליו כדי לפעול פוליטית, הסטודנטים לא מתעניינים בפוליטיקה. יש נטייה להתרחק ממדעי החברה, גם אם לא כמו פשיטת הרגל של מדעי הרוח".

יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, חבר הכנסת לשעבר פרופ' אריה אלדד, מציין ש"חוכמת ההמונים אומרת, שיכול להיות שפלוני הוא פרופ' במחלקה לפרי הדר, אבל זה לא אומר שהוא יותר חכם ממני ביחס ליהודה ושומרון. היותו של אדם סופר מוכשר, פילוסוף או אתיקן לא בהכרח מכשירה אותו להיות פוליטיקאי או להביע עמדות פוליטיות ראויות יותר מאשר בעלת מכולת בשדרות. הייתה התפכחות דומה עם הגנרלים. לגנרלים היה כרטיס פתוח בפוליטיקה - רק תבוא. אבל ראינו כמה 'אידיוטים' מהצבא בפוליטיקה, והציבור הבין שזה שאדם היה חייל גיבור לא אומר שהוא פוליטיקאי גיבור".

פרופ' הראל סבור, שמרבית האינטלקטואלים המתבטאים פוליטית מביעים עמדות שציבור הרחב לא יכול להתחבר אליהן ובשפה שלעיתים אינה נגישה: "הם מנותקים מציבור שאינו אקדמי ולא יודעים שראיון בעיתון או בטלוויזיה זה לא סמינר אקדמי שבו מדברים על עקרונות מופשטים של צדק ושוויון".

יונתן אמיר, מעורכי כתב העת האינטרנטי העצמאי "ערב רב", עמד באוקטובר בראש כנס שבחן את פעילותם של יוצרים בתגובה למלחמת "צוק איתן" בעזה. "אני תוהה עד כמה אינטלקטואלים באמת היו חלק מדיון ציבורי שהתקיים בעבר", הוא אומר, "הפגנות היו אז ויש היום, ואינטלקטואלים נאמו בהן אז כהיום. עמוס עוזים כתבו מאמרים נגד הכיבוש אז והיום. בשני המקרים המאמרים דיברו לקבוצה קטנה יחסית. ההבדל הוא שפעם הקבוצה הקטנה חשבה שהיא הרוב, ולמרות שפנו לקומץ, דבריהם נתפסו כקול מוסרי מוחלט שמשקף את הכלל. ביזור החברה והתפתחותם של אמצעי תקשורת חדשים פירקו את מצג השווא הזה". בשני המקרים המאמרים דיברו לקבוצה קטנה יחסית. ההבדל הוא שפעם הקבוצה הקטנה חשבה שהיא הרוב, ולמרות שפנו לקומץ, דבריהם נתפסו כקול מוסרי מוחלט שמשקף את הכלל. ביזור החברה והתפתחותם של אמצעי תקשורת חדשים פירקו את מצג השווא הזה". אמיר אמנם מייחל להשפעה גדולה יותר של האינטלקטואלים על דעת הקהל הישראלית, אולם צעירים רבים בישראל מרגישים כאמור אחרת, ולא מבינים את חשיבותה הקריטית של הדינמיקה החיונית לציבור שבה אליטה אינטלקטואלית מדרבנת שיח ביקורתי המאתגר חברה שלמה.

את מקום הדוברים הרהוטים תפסו כאמור אנשי הבידור והתרבות, שמעניינים את הציבור הרחב יותר מפרופסורים. "שיר בינוני ומטה של עמיר בניון יעשה הרבה יותר רעש ממאמר של שטרנהל", פוסק אלדד, "אנחנו ממליכים עלינו סלבריטאים במקום האינטלקטואלים והגנרלים". 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: media, israel, intellectuals, entertainment, culture, artists, amos oz, academics

יובל אביבי, עיתונאי ומבקר ספרות, הוא כתב מגזין ב''פירמה'' של גלובס וב''טיימאאוט תל אביב''. אביבי שימש בעבר כסגן העורך של מוסף סוף השבוע של ישראל היום, ''שישבת'',  אחרי שמילא תפקידי עריכה שונים בעתון מאז יצא לאור ועד 2009. בעבר שימש כמבקר תרבות וספרות של אתר החדשות ''וואלה!'' ועורך חדשות באתר וכן פרסם ביקורות ספרות במגוון עיתונים, בהם ''הארץ'', ''העיר'', ''מקור ראשון'' ואחרים.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept