ישראל פולס

דילמת המפלגות הערביות: מי יעמוד בראש האיחוד?

p
המחבר
בקצרה
בציבור הערבי קיימת ציפייה גבוהה שאחרי שנים של מאבקי אגו ואידאולוגיה, המפלגות הערביות ירוצו בבחירות ברשימה אחת. גם אם מי שדחף אותן לעשות את זה הוא אביגדור ליברמן

"אחרי שנשיג 15 מנדטים אני מתכוון לשלוח לליברמן פרחים. ההישג הזה יהיה בזכותו. הוא איחד את הערבים". כך אומר לאל-מוניטור ח"כ ג'מאל זחאלקה, יו"ר סיעת בל"ד.

מאז נפל הפור בכנסת והוחלט על הקדמת הבחירות [3 בדצמבר], מנסים חברי הכנסת הערבים למצוא את הנוסחה הנכונה לאיחודם למפלגה אחת. הצורך הזה נבע מהעלאת אחוז החסימה ל-3.25 ביוזמתו של אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו. ליברמן טען שהשינוי נועד לחיזוק המשילות באמצעות צמצום מספר המפלגות בכנסת והפחתת פיזור הקולות. אך לטענת רבים, בעיקר בקרב הערבים, מטרתו היא לפגוע בייצוג הערבי בכנסת.

כך או כך, ליברמן בסופו של דבר אילץ את המפלגות הערביות להתאחד, מהלך שהתקבל בהתלהבות ברחוב הערבי. על פי הסקרים, הדבר עשוי להביא לעלייה נאה באחוזי ההצבעה במגזר, ולבסוף להגדיל את מספר הח"כים הערבים בכנסת.

לדברי פרופ' אסעד גאנם מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, הרחוב הערבי מעוניין מאוד באיחוד אותנטי של נבחריו, ויש לכך פוטנציאל של העלאת שיעור ההצבעה בציבור הערבי מ-53 אחוז בבחירות האחרונות [ינואר 2013] ל-70 אחוז. המשמעות היא עוד שלושה או ארבעה מנדטים למפלגות שמייצגות את המגזר, שמונות כיום ביחד 11 מנדטים. גאנם היה בין היחידים שתמכו בהעלאת אחוז החסימה כאשר פרצה סערת ליברמן בהקשר הזה, כיוון שהבין כי ההשלכות של המהלך עשויות להיות חיוביות. הוא עקב לאורך שנים אחר הירידה המתמשכת באחוזי ההצבעה של ערביי ישראל, והגיע למסקנה שהירידה נובעת משתי סיבות: תחושת ניכור ואכזבה מממשלות ישראל שהתעלמו מהציבור הערבי והזניחו אותו, וכן המאבקים בין המפלגות הערביות, שהתבטאו במלחמות אגו ובמחלוקות אידאולוגיות.

"מה שליברמן בעצם עשה זה שהוא לא השאיר למפלגות הערביות ברירה. אם הן לא יתאחדו הן יפגעו בעצמן ולכן זהו צורך קיומי. אני רואה בפייסבוק ובעיתונים שהאווירה היא בעד האיחוד בעיקר בקרב צעירים", אומר הפרופ' גאנם. הוא גם רואה בהתפתחות הזאת אמצעי נוסף להפלת בנימין נתניהו, וזאת ככל שהמפלגה הערבית המאוחדת תהיה גדולה וחזקה יותר. לדבריו, "זהו תמריץ מאוד משמעותי עבור הערבים, שמרגישים שנתניהו פוגע במעמדם ומשנה סדרי עולם לרעתם. חוק הלאום הוא חלק מזה. זה יגרום להם לצאת מהבית".

ביטוי לכך נתן גם ח"כ אחמד טיבי מרע"ם-תע"ל בנאומו בדיון לפיזור הכנסת, אשר שם את האצבע על פוטנציאל הכוח של המפלגות הערביות להשפיע על המשחק הפוליטי המרכזי. "לא יוכלו להחליף את השלטון בלעדינו. מבחינה מספרית יצטרכו אותנו כגוש חוסם", אמר טיבי. גם זחאלקה מבטיח בשיחה עם אל-מוניטור: "אנחנו נתרום את חלקנו להחלפת נתניהו".

אלא שהדרך לאיחוד כלל לא פשוטה. המפלגות הערביות התרגלו להתחרות אחת בשנייה על הקול הערבי. יש ביניהן מאבקים אישיים יצריים והבדלים אידיאולוגיים לא קטנים. לצד האפשרות לאיחוד כולל, נבדקת גם אופציית שני איחודים נפרדים: האחד הוא בין חד"ש לתע"ל, איחוד שנראה על פניו כשילוב טבעי היות ושתי המפלגות חילוניות ושתיהן תומכות באבו מאזן ובתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. האיחוד השני, בין בל"ד לרע"ם, נראה מורכב ביותר היות והראשונה היא מפלגה חילונית והשנייה היא בעלת מאפיינים דתיים.

סוגיה נוספת המעוררת מתחים רבים היא כיצד קובעים מי יעמוד בראש הרשימה המאוחדת. בשבוע שעבר פרסם אתר ynet תוצאות סקר שנערך על ידי הסוקר המוערך יוסוף מקלדה מחברת סטאט-נט. הסקר בדק את רמת האהדה לה זוכים חברי הכנסת הערבים במגזר, ומצא שטיבי הוא הפופולרי ביותר. התוצאות העניקו לו 47% אחוזי תמיכה לעומת אחוזים בודדים לח"כים האחרים.

פרופ' גאנם סבור שזהו המנגנון הנכון והראוי כדי לקבוע מי יעמוד בראש הרשימה, אך בקרב הח"כים הערבים אין הסכמה לכך שהיו"ר ייבחר באמצעות סקר. זחאלקה, למשל, טוען שהסקרים הללו אינם משקפים את הלך הרוח האמיתי בציבור, וכי ההחלטה צריכה להתקבל לפי כוחן של המפלגות בבחירות האחרונות. לדבריו, "מטרת העל שלנו היא ללכת ברשימה אחת. זה מה שהמצביעים שלנו רוצים. כל יתר הפרטים ניתנים לסיכום בתוך כמה שעות, כולל מי יעמוד בראש הרשימה".

בינתיים, הצורך באיחוד חידד לא רק את המשותף בין המפלגות הערביות, כמו המאבק בחקיקה הגזענית, בקיפוח ובאפליה כלפי המגזר, אלא הדגיש גם את הסגנונות והאופנים השונים שבהם התנהלו המפלגות עד כה מול הציבור היהודי ובתוך הכנסת. כך למשל בל"ד מצאה את עצמה מתמודדת עם תדמית כוחנית ולאומנית רדיקלית, בעיקר בשל התבטאויותיה של ח"כ חנין זועבי בפרשת המרמרה. רק בשבוע שעבר דחה בג"ץ (10 בדצמבר) את עתירתה של זועבי נגד ההחלטה להרחיקה מהכנסת בשל אמירות קיצוניות. בקרב חלקים נכבדים בציבור הישראלי יש לה תדמית של תומכת בטרור הפלסטיני, אך סקרי עומק מצביעים כי גם ערביי ישראל אינם מזדהים עם הסגנון שלה.

בניסיון להיאבק בתדמית של המפלגה, פתחו לפני כמה שבועות בבל"ד בקמפיין לגיטימציה שנחשף באל-מוניטור, במטרה להציג את פניה האחרות. לצורך כך שכרו במפלגה את שירותיה של יועצת התקשורת היהודייה, אמילי מואטי, וקיימו סבב פגישות עם פרשנים פוליטיים מהעיתונות הישראלית המרכזית. לפני כמה שבועות נפגשתי באווירה נינוחה במסעדה תל אביבית טרנדית עם חברי הכנסת זועבי ובאסל גטאס. זועבי התקוממה על כך שהפכה בציבור הישראלי לסדין אדום ולתומכת בטרור, ואמרה: "החזון שלי הוא חזון דמוקרטי-אזרחי שמושתת על ערכים דמוקרטיים, ובחזון הזה הלאומיות שלי היא חשובה. אני לא רוצה לזרוק את היהודים לים כמו שיו"ר הכנסת אמר עליי, ובשבילי, יהודי פמיניסטי ודמוקרטי הוא יותר קרוב מערבי שלא מאמין בערכים האלה."

להערכת פרופ' גאנם, גם בבל"ד הבינו שנגרם להם נזק בציבור הערבי, "כי ערביי ישראל לא קמים בבוקר ואומרים: אנחנו חותרים למדינה לא יהודית. הם עסוקים בחיי היום יום שלהם ורוצים לשפר אותם. בסופו של דבר כל המפלגות והח"כים יצטרכו להתעלות על עצמם ועל האגו והמריבות ולהתאחד באופן אמיתי, אחרת הם יפספסו הזדמנות היסטורית להגדיל את כוחן ולהשפיע באמת על החלפת נתניהו".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: knesset members, knesset, israeli politics, israeli-arabs, israel, elections, benjamin netanyahu, avigdor liberman

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept