ישראל פולס

הפלסטינים: אם לא שלום עכשיו, מדינה עכשיו

p
המחבר
בקצרה
ברמאללה מיואשים מנתניהו ומעודדים מההסכם עם חמאס, שמחזיר להם שליטה במעברים בעזה. זה הזמן, מבחינתם, ללכת למהלך דיפלומטי של "הכל או כלום", שסופו אמור להיות הכרזה על מדינה עצמאית.

"משא ומתן על הסכם קבע בין מדינת פלסטין למדינת ישראל - זה מה שאנחנו רוצים לראות ב-2015", כך אמר לאל-מוניטור גורם בכיר ברמאללה. את הדברים ליווה מונולוג ארוך על התסכול הפלסטיני, המשותף גם לנשיא אבו מאזן, בשל העניין המופחת שמגלה העולם בסבלם של הפלסטינים. מבעד לעיניים פלסטיניות, ברק אובמה מצטייר כנשיא אמריקאי חלש יותר, מדינות אירופה נתפסות כמי שמבועתות מהאיום של דאע"ש, ישראל נראית משיחית מתמיד, והעולם הערבי נחשב מרוכז בעצמו. הם מעונינים כעת להתניע מחדש את המשא ומתן רק מעמדה שוויונית מול מדינת ישראל.

הפלסטינים מסרבים להישאר, מבחינתם, המדינה היחידה בעולם תחת כיבוש. הגווארדיה הישנה של פתח - החוג שהקיף את יו"ר אשף המנוח, יאסר ערפאת - יודעת שזו ההזדמנות האחרונה שלה. אבו מאזן כבר בן 79. הדור החדש התפקח מאשליות, ואחרי עשרים שנה של משא ומתן עקר יש בתוכה כאלה הכמהים לאינתיפאדה נוספת. אחרים רוצים לראות את הפעיל המיליטנטי יותר מרואן ברגותי כמנהיג מרכזי, ויש גם כאלה שנופלים כפרי בשל לידיו של חמאס. עבור רבים בהנהגה של הרשות הפלסטינית, זה עכשיו או לעולם לא.

גורמים המקורבים לאבו מאזן חשים מחוזקים מהסיכום שהושג עם חמאס בקהיר ב-25 בספטמבר, בתיווכה של מצרים. לדבריהם, מצרים מילאה תפקיד מפתח כשלחצה על חמאס להסכים לכך שהממשלה הפלסטינית הטכנוקרטית היא זו שתנצח על בנייתה מחדש של עזה, ושכוחות המשמר הנשיאותי של פתח הם שיפקחו על כל מעברי הגבול. אין בכך בשום אופן כדי להצביע על חיסולו של חמאס, אבל זה מעניק לפתח דריסת רגל חדשה בעזה ומחזק את מעמדו מול מצרים ומול ישראל - התלויה היום יותר בפתח בכל הקשור לתיאום ביטחוני.

אבל מעל הכל, הסיכום שהושג מאפשר לאבו מאזן לדבר על פתרון של שתי מדינות לשני עמים בשמם של תושבי כל השטחים הפלסטינים – גם את הגדה המערבית וגם את רצועת עזה. נאומו הלוחמני של אבו מאזן ב-26 בספטמבר בעצרת הכללית של האו"ם מציין את קו פרשת המים במאמציהם של הפלסטינים: לא עוד משא ומתן ישיר עם ישראל ללא הסכמה על הגבולות, קמפיין באו"ם להכרזה על מדינה פלסטינית במועד מוסכם, וחיזוקה של הנהגת הפתח בעיני הפלסטינים והעולם הערבי כולו.

המכשול העיקרי בדרך לעצמאות הוא מדיניות ישראל, הדוגלת ב"התנחלויות תחילה", והשאננות שמפגין העולם כלפיה. על פי גורמים פלסטיניים, הרשות תבצע מהלכים בארבעת הערוצים הבאים, מתוך כוונה ללכת על גישה של "הכל או כלום".

  • בערוץ הבינלאומי, השאיפה היא להגיע להסכמה גלובלית על ציר זמן של שלוש שנים לייסודה של פלסטין בגבולות 67', ולהפעיל בכך לחץ על ארצות הברית כדי שתצטרף למהלך בבוא העת. כמו כן, תשאף פלסטין להצטרף לכל מוסדות האו"ם, וכן לאמנת רומא (בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג).
  • ישראל של ראש הממשלה בנימין נתניהו היא מקרה אבוד בעיני הפלסטינים, לפחות עד הבחירות הבאות. בכירי ההנהגה הפלסטינית אף שוקלים כעת - ברצינות רבה מתמיד - לצמצם את שיתוף הפעולה הבטחוני עם ישראל ואולי אף לבטלו כליל, על אף ההכרה בכך שזה יוביל להחרפת האלימות ההדדית בגדה המערבית.
  • ערוץ גורלי במיוחד הוא יחסי הרשות הפלסטינית עם העולם הערבי. שיתוף פעולה הדוק עם נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי נתפס כמכריע, וכך גם הסיוע הכלכלי של סעודיה. יוזמת השלום הערבית נחשבת בעיני הפלסטינים מתן לגיטימציה למדיניות השלום העתידית של הרשות הפלסטינית - הן לכל הישג דיפלומטי והן לכל פשרה אפשרית. חזרתה של מצרים לזירה הפלסטינית תורמת רבות לביטחון העצמי ולמצב הרוח הפוליטי ברמאללה.
  • אשר לארה"ב, אבו מאזן התאכזב מכך שאובמה נפגש רק עם נתניהו (1 באוקטובר) ולא איתו, אף שהוצגו בפניו שוב ושוב השיקולים האלקטורליים שהובילו לכך. בכל הערוצים האחרים, אבו מאזן מקדם את חזונו, אבל מול וושינגטון הוא רואה רק את מה שאפשרי כעת. השיחות בין אבו מאזן למזכיר המדינה ג'ון קרי התמקדו בתנאים לחידוש המשא ומתן בתחילת 2015, על פי אותו מתווה שהועלה כבר באביב 2014: הפעימה הרביעית של שחרור אסירים והקפאת ההתנחלויות. הבשלת תנאים אלה תוביל לשלושה חודשים של משא ומתן שיוקדש לשרטוט הגבולות. שני הצדדים הסכימו להשאיר את קווי התקשורת פתוחים.

מקורות בכירים ברשות הפלסטינית טוענים שביחד יוצרים ארבעת הערוצים שלעיל ציר זמן ברור. השיחות הצפויות עם ארה"ב תחלנה אחרי בחירות אמצע הקדנציה של 6 בנובמבר, ומטרתן לנסח מסגרת אפשרית למשא ומתן עתידי. בעצרת הכללית הבאה של האו"ם לשנת 2015, נשקלת האפשרות להכריז על הקמתה של מדינת פלסטין על רוב שטחי הגדה המערבית, לצד הצעת החלטה שתכיר בזכותה של פלסטין למדינה בגבולות קווי 67', עם מזרח ירושלים כבירתה. על פי מקורות ברמאללה, "אם לא יושג שלום עכשיו, אז לפחות מדינה עכשיו".

האם הפלסטינים אופטימיים באשר ליכולתם להשיג את מטרותיהם? פלסטיניים אופטימיים זה כנראה אוקסימורון. ועם זאת, ניתן להבחין כי יש ברמאללה משב רוח חדש של ביטחון, או לכל הפחות של אמון, ביכולתם להוביל מהלך של הסכמה בינלאומית לסיום הכיבוש בעתיד הנראה לעין, וכן לרכוש מחדש את תמיכת דעת הקהל הפלסטינית.

המגמה החיובית הזו עשויה להאריך ימים, שכן ההנהגה הפלסטינית רואה בברית הסונית והפרגמטית של מדינות ערב הזדמנות להפעלת לחץ על ממשל אובמה. ארצות הברית זקוקה לקואליציה הערבית המתנגדת לדאע"ש, ומשום כך יכולה הליגה הערבית לשמש גשר בין הכוחות האנטי-רדיקליים לבין המדינה הפלסטינית, בהתבסס על יוזמת השלום הערבית.

ממשלתו של נתניהו ממעיטה בערכה של יוזמת אבו מאזן, ורואה בקואליציה הפרגמטית אך ורק התארגנות לצורך מלחמה בטרור. ראש הממשלה חושב על הקלפי בלבד, ורואה בשיחות לקראת הסכם הגרעין עם איראן ובמבצע נגד דאע"ש אך נתיב בריחה מהעיסוק בסוגיה הפלסטינית. כשמובאת בפניו הברירה הפלסטינית של "עכשיו או לעולם לא", הוא בוחר לומר "לעולם לא" למדינת פלסטין.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: statehood, palestine, negotiations, mahmoud abbas, israel, benjamin netanyahu, barack obama

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept