למה חיזבאללה מתכוון כשהוא מדבר על "פשרות כואבות" בסוריה?

p
המחבר
בקצרה
שליח האו"ם בסוריה נפגש עם בכיר בחיזבאללה; ארדואן מחבל בקשרי טורקיה-איראן ומצביע על "טעות" אמריקאית; ישראל מנסה לדכא "אינתיפאדה שקטה" בירושלים.

סגנו של נסראללה קורא ל"פשרות כואבות" בסוריה

נעים קאסם, סגן מזכ"ל החיזבאללה, אמר בשבוע שעבר לשליח המיוחד של האו"ם בסוריה, סטפן דה מיסטורה, שיידרשו "פשרות כואבות" כדי להגיע לפתרון פוליטי בסוריה.

דה מיסטורה יצא למסע דילוגים בלבנון, ברוסיה, בטורקיה, באיראן ובמדינות נוספות באזור, במה שהוא מכנה "תקופה מכרעת במיוחד" לתהליך הפוליטי בסוריה.

הפגישה עם קאסם הייתה הפגישה הראשונה של דה מיסטורה במסגרת תפקידו כשליח האו"ם בסוריה. קודמו בתפקיד, לחדר ברהימי, לא נפגש עם אנשי חיזבאללה כששימש שליח האו"ם והליגה הערבית.

לדברי כתב אל-מוניטור, ז'אן עזיז, "הפשרות הכואבות מתייחסות להכרה של המשטר [הסורי] בכך שהאופוזיציה היא פרטנר לניהול המדינה, ובהכרה דומה מצד האופוזיציה ותומכיה שהמשטר הוא הפרטנר שלהם בסוריה".
ארדואן מחבל בקשרי טורקיה-איראן

בנאומו מ-13 באוקטובר השתלח הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן במנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חאמנאי, כששאל: "איזה מין מנהיג דתי [חאמנאי] טוען ש[נשיא סוריה בשאר]'אסד הוא היחיד שקורא תגר על ישראל'? אסד לא ירה ולו כדור אחד על ישראל. אסד רצח 250 אלף איש, ואתם עדיין תומכים בו, ושולחים לו כסף וכלי נשק".

עלי האשם כותב שהערותיו של ארדואן מכשילות את מה שנתפס עד כה כנטייה להתחממות קלה [ביחסים בין שתי המדינות], בעקבות ביקורו של נשיא טורקיה בטהרן בינואר.

בכיר איראני הסביר להאשם: "מותם של 250 אלף איש בסוריה הוא תוצאה של תמיכת האומות בטרוריסטים שפועלים בסוריה. טורקיה היא אחת מאותן אומות, והיא נושאת באחריות מלאה למצב ששורר שם היום. מר ארדואן אישית יודע שאיראן חפה מפשע. איראן עוזרת למשטר לגיטימי להחזיר לעצמו את השליטה בארצו, ולהילחם בטרוריסטים שמגיעים מכל רחבי העולם כדי להרוג אזרחים ולהשליט טרור... [הנאום הזה] הוא סימן נוסף לכך שלאנקרה בעצם אין כוונה רצינית לשתף פעולה כדי לשים קץ למשבר בסוריה. חבל מאוד שמדינה חיונית כל כך לאזור עדיין לא נחושה בדעתה להילחם בטרור, מהססת לסייע לשכניה הכורדים בכל דרך שהיא, ובמקביל גם תוקפת את מי שהזהירו למן ההתחלה כי זה מה שעומד לקרות".

על אף דבריו של ארדואן, ולמרות תסכולה של איראן - שלא לציטוט - מתפקודה של טורקיה בסוריה, כפי שמדווח האשם, סגן שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדוליאן נקט עמדה דיפלומטית יותר, כשאמר ב-24 באוקטובר: "איראן מקדמת בברכה כל שיתוף פעולה בילטראלי ואזורי עם טורקיה, עם ערב הסעודית, עם מצרים ועם שאר המדינות המוסלמיות באזור, במטרה לנהל מלחמה אמיתית ויעילה נגד הטרור והקיצוניות."

ארדואן מצביע על "טעות" אמריקאית

לבקר את המנהיג העליון של איראן הוא אולי דבר אחד, אבל ארדואן לא הצליח להתאפק והשתלח גם בארצות הברית. דבריו של ארדואן ב-22 באוקטובר על פיהם: "עכשיו הטעות ברורה לעין", בתגובה לתקרית שבה מטען תועה מהסיוע האווירי שהצניחה ארצות הברית לכוחות הכורדיים בסוריה נפל בטעות לידי דאע"ש - מהווים סימן נוסף, כאילו שסימן נוסף כזה אכן היה דרוש, לחילוקי הדעות בין ארצות הברית לטורקיה בסוגיית דחיפותה של המערכה למיגור המדינה האילאמית (דאע"ש).

סמיח אידיז מדווח שהחלטתו של ארדואן לאפשר לכוחות הפשמרגה של הכורדים בעיראק לעבור לסוריה "מעוררת מחלוקת בטורקיה. הצבא, יותר מכל כך מסתבר, הביע מורת רוח מפתיחתו של מסדרון עבור הפשמרגה, במיוחד לאור ההסכם שהושג לאחרונה בארביל, בירת כורדיסטאן העיראקית, לאיחוד כוחות של ארגוני הכורדים כדי להילחם יחדיו בדאע"ש. מקורות הקרובים לצבא סיפרו לאל-מוניטור שהכוחות המזוינים של טורקיה ממשיכים להפגין אלרגיה קשה לכל שיתוף פעולה צבאי עם כורדים, מחשש שה-PYD [המפלגה הסורית-כורדית הדמוקרטית המאוחדת] וה-PKK [מפלגת הפועלים של כורדיסטן] הן שיפיקו מכך תועלת בסופו של דבר. המחשבה על ישות כורדית אוטונומית לאורך הגבול הארוך של טורקיה עם סוריה מעוררת חלחלה בצבא הטורקי."

גם ארצות הברית וגם טורקיה רואות ב-PKK ארגון טרור.

אמברין זמאן כותבת שעמדתו של ארדואן לפניות הבינלאומיות ופניות מצדה של ארצות הברית לתמוך בכוחות הכורדיים בסוריה במלחמתם נגד דאע"ש בכובאני גבה מטורקיה מחיר כבד, שלא לצורך:

"טורקיה יכולה הייתה לעמוד בחוד החנית של המערכה נגד דאע"ש בכובאני, לו הייתה מניחה לכלי-נשק וללוחמים לחצות את הגבול כבר לפני שבועות. זה היה מעניק זריקת עידוד לתהליך השלום בין טורקיה לכורדים שבטורקיה, ותוך כדי כך גם מונע את הביזיון היח"צני של תמונות הטנקים והחיילים הטורקים שעומדים מנגד, שעה שהכורדים בסוריה נלחמים בדאע"ש בכובאני, מחזה שרק מחזק את הטענות ולפיהן 'טורקיה תומכת בדאע"ש.'"

זמאן מסבירה כיצד ה-PYD תמרן את ארדואן וחישק את נשיא כורדיסטאן העיראקית מסעוד ברזאני (המתגלה כמנצח אפשרי, לעת עתה לפחות, לאחר ששלח לאזור את הפשמרגה), כדי לזכות בתמיכת ארצות הברית והמערב בארגון ובזרוע הצבאית שלו, יחידות ההגנה העממיות (YPG), בקרב על כובאני:

"הכורדים עשו שימוש מצוין בתקשורת ובדעת הקהל העולמית - אשר הציגו אותם ככוח החילוני והפרו-מערבי של האזור, מעמד שהיה שמור בעבר לטורקיה - כדי לגרור את ארצות הברית לתוך הקרב על כובאני. כך הפך הקרב לסמל המאבק בין דאע"ש לבין הקואליציה, כזה שארצות הברית כבר לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד. יתרה מכך, הריכוז הגדול של כוחות דאע"ש באזור כובאני אפשר לארצות הברית להסב לארגון אבדות כבדות בקרב לוחמיו... נשיא כורדיסטאן העיראקית מסעוד ברזאני מן הסתם איננו מרוצה מהסיוע של ארצות הברית ל-PYD ול-PKK, ארגונים שהוא רואה בהם יריבים. אך בניגוד לטורקיה, הוא ניצל את המצב לטובתו ומיתג את עצמו כמנהיג המיטיב שנחלץ לעזרתם של אחיו הכורדים בשעת צרה."

האינתיפאדה השקטה בירושלים

בן כספית מדווח על האינתיפאדה השקטה המתרקמת בירושלים. הפוטנציאל לאלימות הומחש היטב כשגבר פלסטיני ממזרח ירושלים דהר במכוניתו לתוך קהל רב ב-22 באוקטובר, והרג תינוקת בת שלושה חודשים; שוטר ישראלי ירה בנהג. ישראלים, כמו גם פלסטינים, הפגינו בתגובה לאירוע.

כספית מדווח שישראל מנסה לדכא במהירות את מה שעלול להפוך לאינתיפאדה חדשה. הוא מתאר את "חבית אבק השריפה" שנקראת ירושלים, במיוחד משום שכל פרובוקציה עלולה להצית מהר מאוד את הפוליטיקה של הר הבית:

"כל הקיצונים מכל הצדדים נשאבים לירושלים כמו פרפרים למדורה. מצד אחד התנועות היהודיות הקיצוניות המקדשות עליית יהודים לתפילה בהר הבית, מצד שני הקיצונים האיסלאמיסטים שרואים בהר הבית קודש קודשים של העולם המוסלמי ולא מוכנים לסבול נוכחות של יהודים בסביבה. אף אחד מהצדדים לא באמת צודק. כל אחד רואה את הדברים מנקודת ראותו הסובייקטיבית, כל אחד מהצדדים שואף למגה פיצוץ ובעירה גדולה, שיזרזו, על פי אמונתו, את ''יום הדין''. המוסלמים מאמינים שאללה ומוחמד נביאו יפיצו ביום הזה את היהודים לכל עבר וישימו קץ להרפתקה הציונית. היהודים מאמינים שהמשיח יבוא סוף סוף והמוסלמים יושלכו לפח האשפה של ההיסטוריה. חבל שזכות הדיבור במקומות הנפיצים הללו נתונה אך ורק לקיצונים, כשהרוב הדומם בשני הצדדים מביט בהם בעיניים כלות... 

"בישראל נשמעת קריאה לדיכוי מהיר של האינתיפאדה החדשה הזו, ביד קשה וללא פשרות. זוהי דרישה מוצדקת, אבל הביצוע שלה מסוכן. בכל רגע עלולה חבית אבק השריפה להתפוצץ על כולם, ולייצר געגועים נוסטלגיים ל''אינתיפאדה השקטה''. מספיק אירוע חריג שיוצא משליטה על הר הבית, וגורם לכמה הרוגים בצד הפלסטיני, כדי לפתוח על כולנו את שערי הגיהינום. בישראל מבינים את זה מצוין. אבו-מאזן, לעומת זאת, חושש קצת פחות. בנאום מיליטנטי שנשא ב-17 באוקטובר הוא קרא לפלסטינים להתגייס להגנת הר הבית, והשתמש במונחים קשים וחסרי תקדים מבחינתו כלפי ישראל ומדיניותה. גם אבו-מאז הולך כאן על חבל דק ומורט את שערות שפמו של הנמר. בפעם הקודמת, כשהנמר הזה התעורר מרבצו והתחיל להשתולל, ניסה יאסר ערפאת לרכוב עליו. את הסוף, כולנו מכירים. גם אבו-מאזן. איש מאיתנו לא רוצה לחזור לסוף ההוא. אם הדברים יימשכו בקצב הזה, הסוף ההוא יחזור, ביוזמתו, אלינו."

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: turkey, recep tayyip erdogan, kurds, israel, islamic state, iraq, iran
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept