לכאורה, למשמע הכרזתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים (27 באוגוסט) על ניצחון ישראלי במבצע "צוק איתן", אריאל שרון צריך היה להתהפך בקברו בגבעת הכלניות. "היינו שמחים לראות את אבו מאזן נכנס לעזה, במקום לראות את חמאס נכנס ליהודה ושומרון", אמר נתניהו. להכניס את הרשות הפלסטינית לעזה? הרי כל הפואנטה של ההתנתקות מרצועת עזה, תוך פינוי אחרון המתנחלים והחיילים מגוש קטיף, הייתה החד-צדדיות שלה. שרון דחה בתוקף הצעות להעביר את הרצועה באופן מסודר לידיו של הנשיא הפלסטיני ולהתחייב שזו מקדמה על חשבון הסכם קבע בין הצדדים. שרון עמד על כך שהרשות לא תוכל לרשום לזכותה שמץ של הישג מהנסיגה מעזה. יורשו של שרון בראשות הממשלה, אהוד אולמרט, שידרג את הניתוק של ישראל מעזה באמצעות מדיניות הבידול שניתקה את עזה מהגדה המערבית.
כיוון שחמאס שייך למשפחת דאע"ש, כהגדרתו של נתניהו, אי אפשר לצפות שישראל "תיתן" לו נמל מים ונמל תעופה במסגרת ההסכמה על הפסקת אש. מצד שני, בראיון לערוץ 10 (29 באוגוסט) אמר שר הביטחון משה יעלון כי משמעות כיבושה מחדש של הרצועה היא החזרת המינהל האזרחי לשטח, ומימון השירותים המוזנחים והתשתיות שישראל הרסה בעמל רב, בנוסף למיליארדי השקלים שמבצע צוק איתן כבר עולה למשלם המסים הישראלי. גם למצרים אין שום כוונה לחזור לעזה, ובבניין האו"ם בניו יורק לא נרשמה התלהבות מהצעתו של שר החוץ אביגדור ליברמן שהארגון ייקח את עזה תחת חסותו.
