ישראל פולס

האטימות והצביעות של המערב

p
המחבר
בקצרה
עריפת ראשו של העיתונאי ג'יימס פולי מאפשרת ליפי הנפש במערב לראות מה קורה בעולם האמיתי כשהם מדברים על "זכויות אדם". בישראל מודאגים מכך שהמערב איננו מבין עדיין כי הוא המטרה האמיתית של האסלאם הקיצוני.

ביום שלישי השבוע [19 באוגוסט] ניסתה ישראל להתנקש בחייו של "ראש הנחש", מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בעזה, מוחמד דף. בשעה שהמאמר הזה נכתב [21 באוגוסט], עוד לא ברור אם ההתנקשות הצליחה. חמאס מכחיש את הפגיעה בדף. מאידך, מצטברים סימנים ברורים לכך שדף אכן היה בבית שהופצץ בשכונת שייח' רדואן בעזה. אם אכן היה שם, אין סיכוי ששרד. מהבית הזה, על קומותיו הרבות, נותרה תלולית אבק בלבד. בניגוד לאירועים דומים בעבר, הפעם לא הייתה בישראל התלבטות באיזה חימוש להשתמש. הבניין ספג פצצות במשקל טונה כל אחת, כדי לוודא שאם דף בתוכו לא יהיה לו סיכוי לשרוד.

כעבור יומיים, אור ליום חמישי, התנקש צה"ל בשלושה בכירי חמאס נוספים, מוחמד אבו שמאלה, ראאד עטאר ומוחמד ברהום. אבו שמאלה נחשב ל"אלוף פיקוד הדרום" של חמאס, עטאר הוא מפקד בדרגת מפקד חטיבה. האם זו תמונת הניצחון לה המתין נתניהו? האם זהו שובר השוויון שיאלץ סוף סוף את חמאס להתקפל ולסיים את סבב האלימות הנוכחי ללא הישגים משמעותיים? את זה נוכל לדעת בימים הקרובים.

בינתיים, הגיע הזמן לעסוק בתמונת המקרו. באירוע ההיסטורי מעורר הפלצות שעובר כרגע על העולם, או לפחות על חלקים ניכרים ממנו. "עריפת ראשו של העיתונאי ג'יימס פולי היא שלב נוסף בתהליך נפילת האסימון במערב", אמר לי אתמול ישראלי ששימש עד לא מזמן בתפקיד ביטחוני מרכזי ובכיר, "אני לא חושב שהמערב כבר הבין לגמרי מול מה אנחנו נלחמים כאן, אבל אני כן חושב שמתישהו זה יקרה, ולא עוד הרבה זמן".

בשבועות האחרונים קיימתי סדרת שיחות עם ישראלים בכירים מתחומים שונים, בנושא המלחמה באסלאם הג'יהאדיסטי הקיצוני. דיברנו על עליית דאע"ש, על התחזקותם של גורמי הג'יהאד השונים באזור, על התפרקות המסגרת המדינתית שהוכתבה על ידי המעצמות לטובת שבטיות, יצריות וקיצוניות אסלאמית, על מלחמת התרבויות הניטשת כעת בין "תרבות החיים" ל"מקדשי המוות", ובסופו של דבר גם על השאלה איך יכול להיות שאחרי כל זה, ממשיך המערב להתעמר בישראל, ממשיכות הקריאות לגינוי ישראל, מוקמות ועדות חקירה בינלאומיות והמאמץ לכבול את ידיה של ישראל, הדמוקרטיה האמיתית היחידה בכל הים האסלאמיסטי הגועש הזה, נמשך במלוא עוזו.

אל תוך הדיון הזה פרצו, בשבועות האחרונים, המראות המחרידים של עריפות הראשים מתוצרת דאע"ש. האינטרנט הפך את הסרטונים האלה לזמינים כמעט לכל דורש/משתמש.

יפי הנפש במערב הנאור יכלו פתאום לראות מה מתרחש בעולם האמיתי, כשהם מדברים על "זכויות האדם", על "חירות הפרט" ועל עוד כל מיני סיסמאות חלולות שאין מאחוריהן דבר זולת צביעות ואטימות. בראש פסטיבל הברבריות הזה ניצבת עריפת הראש של העיתונאי האמריקאי פולי.

לראות אותו כורע שם, באמצע המדבר, לבוש מדי אסיר כתומים, לידו עומד תליינו הגבוה, לבוש שחורים, עם סכין. פולי האומלל מדקלם את הטקסט שהכתיבו לו. אני לא יודע אם הוא יודע שאלה הן דקות חייו האחרונות. אני מקווה שלא. הפלצות גוברת כשהתליין האלמוני מתחיל לדבר בעצמו. על פי ההערכה, האנגלית שבפיו הייתה במבטא בריטי בולט.

זה לא סוד שג'יהאדיסטים רבים הם אזרחים בריטים, סקנדינבים, צרפתים וכו', בני מהגרים ממדינות אסלאמיות, שהתאזרחו באירופה הנאורה, התחנכו בה, לכאורה היו אמורים להפוך חלק ממנה, אבל במציאות הקצינו, יצאו לסוריה או לעיראק כדי להשתתף בג'יהאד ולערוף ראשים.

"חברים יקרים באירופה, ואולי גם באמריקה", אמר לי גורם פוליטי ישראלי בכיר ומכהן, "תתחילו להכין את עצמכם לשובם של האזרחים האלה הביתה. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להקשיב למה שהם אומרים שם, בין עריפה לעריפה", אמר המקור, שמוכר היטב לכל גורמי הממשל בארה"ב ובאירופה אך ביקש להישאר בעילום שם, "אנחנו בישראל למדנו בדרך הקשה שכדאי להקשיב לערבים. הם רציניים. הם מסגירים את כוונותיהם".

האיש כיוון בדבריו לאיומים החוזרים ונשנים של קצבי דאע"ש ושאר הארגונים הג'יהאדיסטים, שמבטיחים לגמור את המלאכה בסוריה, בעיראק ובמזרח התיכון, ולהמשיך הלאה, לאירופה ולאמריקה. "נטביע את אמריקה בדם", הם אומרים. הם גם מתכוונים לזה. נדמה לי שהם מוכיחים את הכוונה הזו בזמן האחרון, כמעט מדי יום.

"אין ברירה, גם דיני המלחמה יצטרכו להשתנות", אמר לי גורם משפטי צבאי ישראלי בכיר לשעבר, שעסק רבות בהתאמת תורת הלוחמה של צה"ל לדיני המלחמה הבינלאומיים, "למרות שבשנים האחרונות הייתה רביזיה בדיני המלחמה, זה עדיין רחוק מלספק את הצורך המובן של דמוקרטיות נאורות ללחום בטרור ג'יהאדיסטי, שמקדש את המוות ורואה באזרחים כלי לגיטימי למניפולציות רצחניות וחומת מגן אנושית. העולם יבין בשנים הקרובות, בדרך הקשה, שאין שום אפשרות לגבור על הטרור הזה בדרכים המקובלות.

"כשהטרוריסטים ממקמים את כל ארסנל הרקטות שלהם בגני ילדים, בתי ספר, מרפאות ומסגדים, כשהם יורים מתוך אתרים מאוכלסים, כשהם הופכים בתי משפחות לחמ"לים וכשהם משגרים ילדים לשחק על הגג של בית מגורים כשראשי הטרור מתכנסים בתוכו, זה הופך אותם לכמעט בלתי פגיעים", אמר המקור. "פעם אפשר היה להתעלם מזה. היום כבר קשה. בעזה, כל סיבוב עם חמאס הפך לקשה וקטלני יותר מקודמו. בימי ההתנתקות, הם היו מסוגלים להגיע עד שדרות עם הרקטות הראשונות. ב'עופרת יצוקה' הם הגיעו לאשקלון ואשדוד. ב'עמוד ענן' הם הגיעו לבאר שבע. עכשיו, ב'צוק איתן', הם מגיעים לתל אביב וגם כמעט לחיפה. יש להם רשת מנהרות תקיפה אינסופית, מטוסים זעירים ועוד הרבה מאוד אמצעים. זה המחיר שישראל משלמת על כך שהעולם לא נותן לה להילחם בחמאס בדרכים אפקטיביות. אבל ישראל היא רק המוצב הקדמי. המערב יבין, בקרוב, שהוא המטרה האמיתית של האסלאם הקיצוני. צריך לקוות שהוא לא יבין את זה מאוחר מדי".

"מה שמעניין בכל הסיפור הזה", אומר גורם ביטחוני ישראלי בכיר, "זה שהאזור שלנו כאן כבר הבין את זה. המצרים מבינים את זה מצוין, לפני כולם. הרי הם בעצמם נאבקו ונאבקים בטרור של האחים המוסלמים. הם יודעים שחמאס הוא וריאציה קצת יותר מתורבתת של דאע"ש. בית הגידול הוא אותו בית גידול, האחים המוסלמים. ירדן מבינה את זה. סעודיה מבינה את זה. מדינות המפרץ, למעט קטאר, מבינות את זה. אפילו אבו מאזן יודע, בתוך תוכו, שהקיצוניות הזו מאיימת על אורח החיים שלו לא פחות מאשר על שלנו. זו הסיבה שהמצרים והפלסטינים המתונים לא נותנים לחמאס להשיג הישגים ממשיים במשא ומתן בקהיר. אסור שהם ישיגו הישגים ממשיים שם, כי זה ייתן להם תמריץ נוסף להמשיך להקצין ולהמשיך להתעצם".

נחזור לבן שיחי הראשון, מתחילת המאמר הזה. "נדמה לי שרוב המנהיגים כבר הבינו", הוא אומר, "האחרון שמבין הוא ברק אובמה. נאום קהיר שלו [2009], מהקדנציה הראשונה, ירדוף אותו כל ימיו. היום, בדיעבד, הוא כבר נראה מהלך ביזארי. בעוד חמש או עשר שנים הוא ייראה חתרני ממש. אובמה הימר על האחים המוסלמים כנוטרי הדמוקרטיה במזרח התיכון. אבל גם הוא כבר יודע את האמת. מה שמדאיג זה שהעמים באירופה עוד לא הבינו. האסימון שלהם עוד לא נפל. זה מאוד 'קול' להיות אנטי-ישראלי, להפגין בעד 'שחרור פלסטין' ונגד 'רצח העם' בעזה.

"אף אחד לא יורד לפרטים ולא מגלה שאין בעזה שום רצח עם. שכל מה שחמאס צריך לעשות כדי להושיע את העם שלו זה להפסיק לירות רקטות על אוכלוסייה אזרחית. שאין צורך לשחרר את פלסטין כי מעולם לא הייתה מדינה כזאת, וכי הפלסטינים בעזה נפטרו מהכיבוש הישראלי לפני תשע שנים והפלסטינים בגדה קיבלו אוטונומיה מלאה ודוחים הצעות להקמת מדינה עצמאית כבר שבע שנים.

"הנוכחות האסלאמיסטית הבולטת באירופה, שהולכת ומאבדת את הצביון האירופי שלה, מכתיבה את הגל הצעקני של אנטישמיות המעורבת בבורות ובשנאה שלובתה על ידי שטיפת מוח. יכול להיות שיום אחד האירופים יבינו את המצב לאשורו וינסו לתקן אותו. יש סיכוי לא רע שזה יקרה מאוחר מדי. המצב אז כבר לא יהיה בר תיקון".

עד כאן נבואות הזעם של מקורותיי, כולם אנשי מיינסטרים ישראלי, מומחים מנוסים ובכירים בתחומם (משפטי, פוליטי, צבאי), תומכי תהליך שלום ופתרון שתי מדינות, שמתחילים לאבד את האמונה. לא בפלסטינים. באירופים, באמריקאים, בעולם הנאור. וזה מסוכן.

ובכל זאת, לפני סגירת המאמר, יש כמה נקודות אור. הנה, גם אובמה מתחיל להבין את גודל השעה. הטקסטים שהשמיע במסיבת העיתונאים שלו ביום רביעי [20 באוגוסט], לאחר שהגיעו הידיעות על עריפת ראשו של פולי, לא היו מביישים את בנימין נתניהו. אבל זה לא רק אובמה. יותר ויותר אישי ציבור, עיתונאים, מובילי דעת קהל וציבורים בעולם הנאור מתחילים להבין את הסיפור. מאמרים בכיוון הזה מתחילים להופיע פה ושם. האם המשך יבוא? כרגע אין לדעת. צריך לקוות שכן.

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: palestinian-israeli conflict, mahmoud abbas, israel, hamas, gaza, benjamin netanyahu, barack obama, arab-israeli conflict

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept