ישראל פולס

משפטני המכון הישראלי לדמוקרטיה: לא כל פגיעה באזרחים היא פשע מלחמה

p
המחבר
בקצרה
קבוצת משפטנים ישראלים פרסמה עקרונות ללחימה בתוך אוכלוסייה פלסטינית לפי המשפט הבינלאומי. " מותר לפגוע באזרחים", אומר אחד המחברים, "אבל זה צריך להיות מידתי"

"גם כאשר קיים סיכוי כי אזרחים יפגעו בפעולה צבאית, אין איסור מוחלט לנקוט פעולה, כל עוד המטרה המותקפת היא מטרה צבאית לגיטימית" – כך נכתב בחוות דעת של מומחים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שגובשה בימים האחרונים בעקבות מבצע צוק איתן. על המסמך חתומים נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, סגנו המשפטן, הפרופ' מרדכי קרמניצר, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, פרופ' עמיחי כהן,  ועו"ד אלי בכר, לשעבר היועץ המשפטי של השב"כ.

חוות הדעת משקפת את האתגרים הרבים והמורכבויות המונחים לפתחה של מדינת ישראל בעימות ברצועת עזה, המתרחש בלב אוכלוסייה אזרחית. תזכורת לכך אירעה ביום רביעי (16 ביולי), כשארבעה ילדים נהרגו על חוף הים של עזה בעת ששיחקו כדורגל, ככל הנראה מירי כוח ימי של צה"ל. בצה"ל החלו מיד לתחקר את האירוע, וטענו כי באזור שהותקף היה יעד שבו שהו מחבלים שביצעו פעילות טרור. הרג הילדים סוקר בהרחבה בכל העולם, והסתמן כאחד מהרגעים המשמעותיים במבצע צוק איתן. ישראל כבר הואשמה בפשע מלחמה ונדרשה לתת הסברים.

במערכת המדינית והביטחונית זוהי כמעט הנחת עבודה, שגם מבצע צוק איתן, כמו מבצעים קודמים באזורי אוכלוסייה פלסטינית, יסתיים בהאשמת ישראל בטבח אוכלוסייה אזרחית ובפשעי מלחמה. כך היה בחומת מגן ובעופרת יצוקה.

חוות הדעת של מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה פורסמה שעות ספורות לפני התקרית בחוף הים של עזה. יוחנן פלסנר, לשעבר חבר כנסת מטעם קדימה, מסביר שמלבד הקניית עקרונות לחימה לכוחות הבטחון, המסמך נועד גם לצרכי חוץ ולכן הוא יופץ גם באנגלית. לדבריו, מחוץ לישראל מתקיים לעתים שיח מעוות בכל הנוגע להאשמתה בפשעי מלחמה ועבירות על החוק הבינלאומי.

"מייצרים משוואה לפיה כל פגיעה באזרחים פירושה פשע מלחמה", אומר פלסנר, "אבל אנו באים ואומרים שלדמוקרטיות יש חובה להגן על עצמן מול טרור, והמשפט הבינלאומי מאפשר סט רחב של כלים להתמודדות מול טרור. אם נדע לנווט בעצמנו במסגרת הכללים הבינלאומיים נוכל למנוע מלחמת התשה דיפלומטית של שנים ארוכות, כמו במקרה של ועדת גולדסטון אחרי עופרת יצוקה".

באשר לדיון הפנימי בתוך ישראל, מחברי המסמך מעוניינים להדגיש כי אף שיש למדינה לגיטימציה להפעיל כוח צבאי אל מול חמאס, היא חייבת לעשות זאת על פי עקרונות ומגבלות החוק הבינלאומי. "אנו טוענים שכדי שנוכל להשיג את היעדים המדיניים שלנו, מה שחשוב זה לא רק כמה כוח יש לנו, אלא איך להשתמש בכוח הזה בהתאם לכללים הבינלאומיים שחלים עלינו כמדינה ממשפחת העמים", הוא מוסיף.

חוות הדעת עוסקת בהרחבה בסוגיה הבסיסית ביותר בדיני הלחימה והיא עיקרון ההבחנה. על פי עיקרון זה חובה על המתקיף להבחין בין מטרות אזרחיות למטרות צבאיות. בעוד שמטרות צבאיות מהוות יעד לגיטימי להתקפה, חל איסור מוחלט לכוון התקפה אל עבר מטרות אזרחיות. מכאן, נכתב במסמך, "ניתן להתקיף כל מטרה אשר יש לה שימוש צבאי. לכן, מסגד המשמש כמחסן נשק הוא מטרה לגיטימית בעת לחימה, בתנאי כמובן שאכן הוכח שהוא משמש לשימוש צבאי ישיר המועיל לחמאס".

חוות הדעת קובעת, כי "אין להשמיד מטרות על מנת להפחיד את האוכלוסייה האזרחית. אין לירות בבתים שבהם לא מתבצעת פעילות צבאית, ובוודאי שאין לתקוף בתים שבהם מתגוררות משפחות של טרוריסטים (אשר אינם נמצאים באותה העת בבית) רק על מנת להפחידם".

עו"ד אלי בכר שימש כיועץ המשפטי של השב"כ בין השנים 2006 ל-2011. בשיחה עם אל-מוניטור הוא מסביר שהשימוש ביועצים משפטיים בסוג כזה של לחימה הוא חיוני וקריטי להצלחת המשימות הצבאיות. לדבריו, המשפטנים מסייעים למדינה לעמוד בכללים של המשפט הבינלאומי בעימות שכולו בסביבה אזרחית מובהקת ובכך לשמור על הלגיטימציה של המשימה, וכך מתאפשר לה מרחב פעולה צבאי ומדיני.

אל-מוניטור: במסמך אתם מתרכזים בעיקרון המידתיות ואומרים ש"מפקדים צריכים לקחת בחשבון כל העת את מידת הפגיעה באזרחים, ולשאול את עצמם האם ניתן לבצע את הפעולה באופן שתיגרם פגיעה מופחתת, והאם הפגיעה הצפויה באזרחים מוצדקת.  על פי עיקרון זה, האם פגיעה בארבעה ילדים ששיחקו כדורגל על חוף הים היא מידתית?

בכר: קודם כל צריך לברר אם מי שירה עליהם ידע שיש ילדים או אזרחים באזור. אם הוא לא יכול היה לדעת זאת, אז מדובר כאן בטעות. כלומר הוא לא באמת שקל אם זה מידתי להרוג ארבעה ילדים כדי להשיג את היעד.

נשיא מכון הדמוקרטיה הישראלי, ח''כ לשעבר יוחנן פלסנר

העיקרון הבסיסי הוא שצריך להבחין בין אזרחים ללוחמים, כדי למנוע נזק לא מידתי מופרז וכדי להשיג את היעד הצבאי. במצב שבו יש הרבה אזרחים ביעד צבאי לגיטימי, הנתונים שרלוונטיים הם עד כמה היעד הצבאי הוא משמעותי: האם יש בו מחסנים של אמצעי לחימה או עמדת שיגור רקטות? במצב כזה הלגיטימציה גבוהה לפגיעה, גם אם תהיה פגיעה באזרחים. כמובן שזה צריך להיות מידתי.

אל-מוניטור: כמה אזרחים הרוגים זה מידתי במקרה כזה?

בכר: אין לזה תשובה. כי זה מושג חמקמק, ולעתים רק בדיעבד נוכל לדעת אם זה היה מידתי. בחיסול סאלח שחאדה (מייסד הזרוע הצבאית של חמאס; מ"מ) נהרגו 14 בלתי מעורבים, ונקבע בדיעבד שזה היה לא מידתי. אבל אין אף סרגל מדידה או פסק דין במשפט הבינלאומי או הישראלי שמלמד מהי פגיעה מידתית. זהו מושג המותנה בשאלה מהו טיב היעד הצבאי ועד כמה הוא חיוני למלחמה.

אל-מוניטור: מהניסיון והידע שלך, עד כמה המפקדים והלוחמים הם בעלי ידע והכשרה לקבל החלטות כאלה?

בכר: בגלל המורכבות של מלחמה בטרור בתוך אוכלוסייה אזרחית, יש לנו חובה מוגברת לכבד את אזרחי היריב שמולנו. כללי ניהול המלחמה הם חלק מהמקצועיות של מפקד בצבא וחלק מההכשרה שלו.

אני יכול לומר שהמודעות הכללית בקרב מקבלי החלטות, לכך שהמשפט הבינלאומי הוא גורם רלוונטי בכושר הפעולה, היא מודעות גבוהה שמשפיעה על הדרך שבה המדינה פועלת. זו הדרך היחידה לשמור על הלגיטימציה הבינלאומית.

לדעתי, היה נכון שהיועץ המשפטי לממשלה, כגורם הבכיר ביותר במערכת המשפטית, יתווה באופן פומבי את כללי המותר והאסור בעת הלחימה הזאת. צריכה להישמע כאן אמירה משפטית ערכית, שקובעת כי כדי להשיג יעדים צבאיים חייבים לעמוד בכללי המשפט הבינלאומי.

אל-מוניטור: אתם למעשה אומרים בחוות הדעת שלא כל הרג אזרחים הוא פשע מלחמה.

בכר: נכון. יכולות להיות תקלות כתוצאה מפעולה מוצדקת שהיא מידתית מבחינת הצורך הצבאי. עד כמה שזה נשמע רע, מותר לפגוע באזרחים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: war crimes, shin bet, israeli-palestinian conflict, idf, icc, gaza strip, gaza attacks

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept