ישראל פולס

ערבים נוצרים מחפשים זהות ישראלית חדשה

p
המחבר
בקצרה
התמוטטות הלאומיות הערבית הפכה את הנוצרים במזרח התיכון לטרף קל. הביטחון שלו הם זוכים בישראל עשוי להסביר את העלייה בגיוסם לצה"ל

במאמר שהתפרסם באל-מוניטור (5 ביוני) תחת הכותרת "הצבא הישראלי מנסה לפתות צעירים נוצרים להתגייס", ניתח עמיתי בוטרוס מנצור את הסיבות להחלטת משרד הביטחון לשלוח צווי גיוס ואת ההשלכות שלה. צווי הגיוס שנשלחו, ראוי לציין, הם התנדבותיים ואין להם תוקף מחייב.

מנצור בוחן את הדילמה העומדת בפני ערבים נוצרים בישראל. הזרם המרכזי של הערבים בישראל, הוא מציין, מתנגד לגיוס נוצרים בטענה שזהו תרגיל יחסי ציבור של ישראל, ולא מהלך אמיתי לשילוב נוצרים בתוך החברה הישראלית  כאזרחים שווים. הזרם הערבי המרכזי גם רואה בכך צעד שנועד לפלג את המיעוט הפלסטיני בישראל ולנתק את הנוצרים מאחיהם המוסלמים. לסיכום, טוען מנצור, המהלך לא יצלח ללא שילוב מלא של צעירים נוצרים בחברה הישראלית. אמנם עם הנקודה האחרונה קשה להתווכח, אבל ישנן כמה נקודות חשובות בסוגיה שהוא התעלם מהן.

המגמה של גיוס נוצרים והדרישה של כמה מהם לשנות את שם הלאום וההגדרה העצמית שלהם מערבים לארמים בתעודות הזהות הישראליות, לא באה כתוצאה ממניפולציה ממסדית אלא צמחה מהשטח, מלמטה למעלה. המציאות המזרח תיכונית היא שיצרה את המצב הזה, בשעה שרוחות התמורה הנושבות במזרח התיכון הביאו לחיסולה של הלאומיות הערבית ולביסוסה של הזהות הדתית במקומה. כתוצאה מכך גבר האיום על הנוצרים בעולם הערבי, בעיקר לעומת הביטחון היחסי בישראל.

הנצרות, שערש לידתה במזרח התיכון, נרדפת בבית גידולה. עד כדי חשש בעיראק ובסוריה לטיהור אתני שיטתי שנועד לרוקן את המזרח התיכון מנוצרים. טבח, אונס, המרות דת בכפייה, גביית דמי חסות, חטיפת נערות צעירות, עריפת ראשים, צליבה, הפצצת כנסיות ושריפת כנסיות הם מנת חלקם של נוצרים במזרח התיכון.

באופן פרדוקסלי, אבסורדי או אירוני, תבחרו מה שתרצו, המקום הבטוח ביותר עבור הנוצרים של המזרח התיכון הוא מדינת היהודים. ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שבה גדל שיעור האוכלוסייה הנוצרית בחצי המאה האחרונה. מאז קום המדינה מספר הנוצרים בישראל גדל פי ארבעה ויותר  (מ-34,000 ב-1949 ל-158,000 ב-2012), לעומת מגמות הפוכות במדינות השכנות. לא בכדי, הכומר האנגליקני הראשי של בגדד,אנדרו ווייט, העז לומר כי "המקום הבטוח היחיד לנוצרים במזרח התיכון הוא ישראל".

התמוטטות הלאומיות הערבית לכדי רסיסים של עדות, סיעות וחמולות הפכה על כן את הנוצרים לטרף קל ולשעיר לעזאזל. חלפו הימים שבהם הלאומיות הערבית החילונית היוותה פלטפורמה פוליטית נחשקת וביטוי לשאיפה לדו-קיום עבור ערבים נוצרים. לא בכדי, כפי שציין מנצור, חלק גדול ממנסחי הפן ערביות היו נוצרים שביקשו לעקוף את מכשול הדת בשם האידאה הלאומית. אולם הרעיון החילוני-לאומי-ערבי לא נסדק, הוא ספג נוקאאוט מהאיסלאם הפונדמנטליסטי.

במזרח התיכון הנוכחי, המגדיר הדתי חזק מהמגדיר הלאומי. השאיפה של העדה הערבית נוצרית לדו-קיום על בסיס פן-ערביות נמוגה. בראייה היסטורית, גורלה של העדה הערבית נוצרית, שקיוותה להישען על לאומיות ערבית חילונית והתבדתה, הוא ההוכחה הטובה ביותר לצדקת דרכה של הציונות, אשר יצרה מציאות של דו קיום רב לאומי ורב דתי בטוח. בהתאם לזאת ניתן להבין את התופעה החדשה והמדהימה שבה נוצרים ישראלים מבקשים לחדד את זהותם הישראלית ולראות בהם עדה נפרדת-נוצרית, ולא חלק מערביי ישראל המוסלמים.

עד לפני כמה שנים היו רק כ-40 נוצרים בכל מחזור גיוס לצה"ל, כעת מדווחים בקהילה הנוצרית כי בשנתיים האחרונות המספרים שילשו את עצמם. זו המגמה שהובילה את צה"ל, בגיבוי פוליטי, לשלוח צווי גיוס התנדבותיים לצעירים נוצרים.

הפורום הנוצרי למען גיוס לצה"ל הוקם בשנת 2012 על ידי האב גבריאל נדאף מנצרת. לפני שנה קיבל הפורום את תמיכתו של ראש הממשלה  נתניהו. הפורום פועל מתוך התפיסה כי הנוצרים הם חלק בלתי נפרד מהמדינה וכי עליהם להשתתף בהגנתה ובפיתוחה כשאר חלקי החברה הישראלית. כל זאת מתוך אמונה בשוויון זכויות וחובות כאחד.

אלה מתוך המיינסטרים הערבי בישראל הרואים בפורום הגיוס מזימה שלטונית לתקוע טריז בין הערבים המוסלמים לערבים הנוצרים, עויינים לשאיפתם של חלק מהנוצרים בישראל להגדרה עצמית חדשה כארמים ולא כערבים. יש בהם גם מי שפעלו באלימות ובאיומים כדי להביע את עמדתם. בנוסף לכך, חברי כנסת ערבים ומנהיגי ציבור ערבי התבטאו בחריפות נגד היוזמה לגיוס ערבים נוצרים לצה''ל. חלקם אף נחשדו בהסתה ובאיומים.

בישיבת ועדת הפנים של הכנסת ב-21 במאי השנה, שדנה בהסתה ובפעולות האלימות נגד גיוס נוצרים, גינה בחריפות ובעוצמה ח"כ באסל גטאס ממפלגת בל"ד על המנהיג הרוחני של תנועת הגיוס, האב גבריאל נדאף. ח"כ גטאס כינה אותו "בוגד", "חלאה" ו"סוכן שב"כ", ומנע ממנו לדבר, עד שלבסוף גטאס אולץ לצאת מהאולם.

ב-10 במאי הופצו ברשתות החברתיות מודעות "מבוקשים" המציעות כביכול סכום כספי גבוה על ראשם של האב נדאף ושל שאדי חלול, דובר הפורום וסרן (במיל') בחטיבת הצנחנים. אולם מעבר לאיומים מילוליים היו גם פגיעות פיזיות. בדצמבר 2013, צעיר בן 21, פעיל חד"ש, תקף במקל את בנו הקטין של הכומר נדאף וגרם לחבלות קשות בידיו. שנה קודם לכן, נוקבו צמיגי מכוניתו של הכומר אנדראוס עלאמיה וסמרטוט עם כתמי דם נתלה על דלת ביתו, בעת שנפגש עם שר שלום ג'רבי, מנכ"ל השירות האזרחי לאומי.

  פעולות אלה של הרוב נתפסות כדרישה מהמיעוט לשתוק, כי דעותיו מאתגרות את מה שהרוב חפץ בו. הדרישה מהנוצרים לנאמנות לאתוס ערבי פלסטיני, אחרת ייחשבו כבוגדים, מקבילה לדרישה מצידם של מספר יהודים מנועם חומסקי, ג'ורג' סורוס וארגון ג'יי סטריט שלא לבטא ביקורת על ישראל מטעמי נאמנות לעם היהודי. דרישתם של אותם נוצרים להגדרה עצמית כארמים היא לגיטימית כדרישתה של כל קבוצת בני אדם להגדרה עצמית ולחופש הביטוי.

בסיום מאמרו קבע מנצור, ובצדק, כי המבחן האמיתי הוא בהשתלבות המלאה בחברה הישראלית. אז הנה כמה נתונים אופטימיים לסיום: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הזכאים לתעודת בגרות במגזר הערבי נוצרי (64%) הוא מהגבוהים בישראל. שיעור הנוצרים דוברי הערבית העומדים בסף הנדרש ללימודים באוניברסיטאות גבוה משיעורם של כלל המגזרים. אחוז הנשים הערביות נוצריות הלומדות באקדמיה גבוה בהרבה מאחוזי הלומדות באקדמיה במגזרים האחרים. שיעור לומדי הרפואה בקרב האוכלוסייה הנוצרית דוברת הערבית גדול פי שלושה משיעורם בכלל האוכלוסייה.

אז יש מה לשפר, אבל הכיוון הכללי טוב בהחלט. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

אראל סג"ל הוא עיתונאי ומוזיקאי. בעל טור ב"מידה", מגיש רדיו וטלוויזיה ואב לארבעה ילדים. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept