ישראל פולס

מזרח תיכון גרעיני

p
המחבר
בקצרה
הערות לסדר היום: הסכמה חשאית בין סעודיה לפקיסטן עשויה להפוך את שכנתנו למדינה גרעינית; גדוד מצרי בפיקוד אלוף משנה מונע ירי טילים מסיני על אילת; ובישראל הממשלה כמעט מתפרקת בגלל פגישה בין ציפי לבני לאבו מאזן; והאמת על ההצעה שהגיש אהוד אולמרט לאבו מאזן בסוף 2008.

1. בלילה שבין חמישי לשישי השבוע [23 במאי] נהרג בסיני מנהיג ארגון הטרור "אנסאר בית אל-מקדס", המזוהה עם אל-קאעידה. האיש, שאדי אל מניעי, היה מבוקש תקופה ארוכה כמעט על ידי כל שירותי המודיעין האזוריים, וביניהם אלה של ישראל ומצרים. על פי דיווחים ראשונים, רכב עליו חמושים התקרב אל אל-מניעי ושניים מאנשיו; מהרכב נפתחה אש מדויקת וקטלנית שגרמה למותו של מי שנחשב אחראי למרבית הפיגועים נגד חיילים מצריים בסיני, וגם לירי רקטות הגראד מסיני לעבר אילת.

בימים הקרובים יתפשטו הספקולציות באשר לאחראים למותו של אל-מניעי. ההשערה הראשונה צפויה: מאבק וחיסול חשבונות בין שבטים בדואים יריבים בסיני. מצד שני, מאחורי כל "חיסול חשבונות", עומד גורם שמשלם את החשבון. טכניקה ידועה של שירותי מודיעין היא להעסיק "קבלני משנה" מקומיים שמוכנים להוציא לפועל משימות, כולל חיסולים, תמורת סכומי כסף גדולים ו/או טובות הנאה נוספות. כך או אחרת, אל-מניעי כבר לא איתנו, עובדה שלא גורמת לאבל ממשי בקהיר, ירושלים, עמאן או ריאד.

שיתוף הפעולה הביטחוני בין צה"ל לצבא המצרי נמצא בימים אלה בשיא של כל הזמנים. גורמי ביטחון ישראלים בכירים מספרים שבתקופת מורסי, וגם בימי מובארק, המצרים כלל לא טרחו לבדוק את הטענות הישראליות. לפני כשנה, כשנורו גראדים לאילת, פנה אלוף פיקוד הדרום לעמיתיו המצריים עם מידע לפיו הרקטות נורו מסיני. המצרים הכחישו. "הן נורו מעקבה", אמרו.

היום, פרסו המצרים גדוד ייעודי מיוחד באזור ממנו יורים רקטות לאילת, וקצין בדרגת אלוף משנה הופקד על המשימה המיוחדת הזו: למנוע את הירי לעיר הקיט הישראלית הדרומית.

המועמד המוביל לנשיאות מצרים, הגנרל (בדימוס) עבד אל-פתאח א-סיסי, אומר בראיונות לתקשורת [22 במאי] ש"אם לא נשלוט כראוי בשטח שלנו, ואז יירו לעבר אילת, וייהרגו 15-20 תיירים, איך צריך להגיב על זה? יש לנו אחריות לשטח שלנו''. את הדברים האלה נהגו הישראלים להגיד למצרים לאורך השנים האחרונות. לקח למצרים זמן, אבל בסוף הם הפנימו. "מה שקרה במצרים", מסכם גורם ביטחוני ישראלי, "זה שהם עברו ממצב של הדחקה והכחשה למצב של נטילת אחריות ופעולה נחושה".

המצרים הגדירו את ארגון חמאס כארגון טרור, הפוגע בביטחון הלאומי של מצרים, והכריזו עליו מלחמת חורמה. מה הפלא שבבוקר בו נודע על חיסול אל-מניעי, התברר גם כי חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, נפגש לאחרונה עם בכיר באל-קאעידה, לאחר "תקופת נתק ממושכת". חיבור כזה, בין אל-קאעידה לחמאס, מוכיח מה שהמצרים (וגם הישראלים) אומרים זמן רב, ומחדד מאוד את המחנות החדשים שמתהווים במזרח התיכון. מחנות המבוססים על אינטרסים ואויבים משותפים, יותר מאשר אהבה הדדית.

צבא מצרים מחזיק היום בחצי האי סיני כוח משמעותי: שתי חטיבות חי"ר, גדוד טנקים, טייסת מסוקי אפאצ'י וכוחות הנדסה. מדובר בכוח רב, משמעותית, ממה שיכולה מצרים להחזיק בסיני על פי הסכם השלום בינה לבין ישראל, שמאפשרת את החזקתו שם לצורך המלחמה הנחושה בתאי הטרור, ומחדשת את הסכמתה זו בכל כמה חודשים. התנאי הישראלי: כל עוד הכוחות הללו פועלים בשטח נגד ארגוני הטרור, הם יכולים להישאר. בחודשים האחרונים הם פועלים בשטח בעקשנות, בנחישות והתמדה, ומגלים יכולת. "הם עוברים מאתר לאתר, ממתחם למתחם ומבית לבית", אומר גורם ישראלי ביטחוני, "הם הבינו שהטרור במצרים מכוון בעיקר נגדם".

2. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר ביום שישי בבוקר, בראיון לבלומברג, כי בישראל מתגבש קונצנזוס לפיו אבו מאזן אינו מהווה פרטנר, והרעיון של צעדים חד צדדיים מול הפלסטינים "צובר תמיכה מהמרכז שמאלה ועד המרכז ימינה".

דבריו אלה של נתניהו באו בעקבות דרמה פוליטית סוערת שניטשה בסוף השבוע שעבר בינו לבין שרת המשפטים שלו, הממונה על התהליך המדיני, ציפי לבני. מתברר כי לבני פגשה בלונדון ביום חמישי שעבר את אבו מאזן, בניגוד מפורש להוראה חד משמעית של נתניהו, ששוחח איתה לפני הפגישה ואסר עליה לקיים אותה. לבני קיימה את הפגישה בכל זאת, נתניהו החליט לפטר אותה, הפיטורים אמורים היו לצאת את הפועל במוצאי השבת שעברה, אך ראש הממשלה התחרט ברגע האחרון. בין לבין, הוא הספיק להרים טלפון בהול לגורמים אמריקאים בכירים ביותר כדי להתלונן על "בחישתם" בעניינים פנימיים ישראלים. התברר לו, שהאמריקאים כלל לא בחשו בפגישה ולא ידעו מראש על קיומה.

נתניהו מגזים כשהוא קובע שמתגבש בישראל קונצנזוס לפיו הפלסטינים אינם אופציה. מפלגת העבודה ומרצ מתנגדות לקונצנזוס הזה (ביחד הן מחזיקות 21 מתוך 120 המנדטים בכנסת). גם התנועה של ציפי לבני (6 מנדטים) תומכת בהמשך משא ומתן עם הפלסטינים. יאיר לפיד, עם 19 המנדטים שלו, מתנדנד, אבל הצהיר כבר פעמים רבות ש"לא יישב בממשלה שלא תנהל משא ומתן עם הפלסטינים".

נתניהו צודק כשהוא אומר שרוב הישראלים מטילים את האחריות על המבוי הסתום במגעים על הצד השני. יש סיבות לא רעות לחשוב ככה. הישראלים כנראה לא שמעו את אינדיק בשבועות האחרונים, אבל הם חיים כאן באזור, מפוכחים, ומודעים לקושי המובנה, הגנטי, של הפלסטינים לקבל את קיומה של ישראל במרחב כמדינת העם היהודי.

יחד עם זאת, חובה לתקן טעות שגורה שהתפשטה בשנים האחרונות והפכה לאמת מוסכמת: ההצעה שהגיש אהוד אולמרט לאבו מאזן בסוף 2008, הצעה עליה אבו מאזן לא השיב עד היום, אינה "ההצעה הטובה ביותר שהפלסטינים קיבלו מאז ומעולם". בהצעות שהם קיבלו מאנשיו של אהוד ברק, בסבב השיחות האחרון שהתקיים בינו לבין הפלסטינים בטאבה ב-2001, הם קיבלו יותר שטח, יותר פליטים (50 אלף) ויותר ירושלים. אולמרט העביר לאבו מאזן הצעה אמיצה וטובה, אבל אבו מאזן ראה כבר בחייו טובות ממנה. יחד עם זאת, אסור לשכוח שההצעות הללו מגיעות מראשי הממשלה הישראלים כשהם כבר נטולי חיות פוליטית ואינם רלוונטיים. בשני המקרים (אולמרט וברק), זה קרה שבועות ספורים לפני בחירות.

3. סבב נוסף של שיחות בין המעצמות (5+1) לאיראן הסתיים, ואין עדיין הסכם עם איראן. הסבב הזה התאפיין במצב רוח תזזיתי: ביום-יומיים הראשונים שלו, המו אמצעי התקשורת בשמועות על "חתימה קרובה, אולי אפילו בסבב הנוכחי", של הסדר קבע בין המעצמות לאיראן. אחר כך הדברים נתקעו, ואחר כך הסבב הסתיים ללא תוצאות. גורמים רשמיים שתדרכו את התקשורת הביעו פסימיות. ואז, כמה ימים לאחר פיזור השיחות, נשמעו רוחות אחרות מנשבות מאיראן, ובכירים איראנים צוטטו כמצהירים שההסכם קרוב מאוד, וכי "רוב הסיכויים שיושג".

מאחורי הקלעים, דרמה גיאו-מדינית במימדים היסטוריים. הפרונט של המאבק נגד הגרעין האיראני היא ישראל, אבל את העוצמה הרבה יותר מפעילות מדינות אחרות, בעיקר שכנותיה של איראן במפרץ, כולל סעודיה, ומדינות מזרח תיכוניות אחרות.

כפי שכבר פורסם בעבר, הציר בין ישראל למדינות סוניות שאין לה איתן יחסים דיפלומטיים הולך ומתגבש; שיתוף הפעולה, חילופי המודיעין וגיבוש המדיניות באשר לדרך היעילה ביותר להפעיל לחץ על המעצמות, כל אלה הפכו כבר כמעט לשגרה.

אירוע מיוחד הקשור למאבק הזה התרחש לאחרונה. לא מעט ארגוני מודיעין מערביים מדווחים על הסכמה חשאית בין סעודיה לפקיסטן: אם וכאשר איראן תגיע ליכולת גרעינית, תמכור פקיסטן לסעודיה ראש נפץ גרעיני אחד לפחות מהמלאי המצוי ברשותה. אנשים שמנסים לתאר את המידע הזה באופן ציורי יותר, אומרים: במחסן מסוים בפקיסטן שוכבת פצצת גרעין בקופסה מיוחדת, שכתוב עליה "שייך לסעודיה". הדבר היחיד שחסר שם זה תאריך משלוח.

לא מזמן קיימו הסעודים מצעד צבאי בריאד. לראשונה, השתתפו במצעד הזה טילים בליסטיים לטווח של 3,000 ק"מ, שנרכשו כנראה מסין. בקהל המכובדים שישב ביציע הכבוד וצפה במצעד היה גם הרמטכ"ל הפקיסטני.

נדמה לי שארצות הברית לא זקוקה לרמז עבה יותר מזה. ובמילים אחרות: זה לא איראן גרעינית, טמבלים. זה מזרח תיכון גרעיני.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: tzipi livni, security cooperation, security, saudi arabia, nuclear weapon, israel, iran, benjamin netanyahu

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept