בליינש זבדיה חזרה השבוע [6 באפריל] לקיגאלי, בירת רואנדה. השגרירה הצעירה מגיעה לקיגאלי מדי חודשיים-שלושה, שכן בתוקף תפקידה כראש הנציגות הישראלית באתיופיה, היא מכהנת גם כשגרירה ישראלית לא-תושבת ברואנדה. הפעם הגיעה זבדיה למדינת "אלף הגבעות" כדי להשתתף בטקס הזיכרון המרכזי במלאת עשרים שנה לרצח העם.
זבדיה הגיעה לראשונה לרואנדה לפני כשנתיים, כדי להגיש את כתב האמנה שלה לנשיא פול קגאמה. מאז ועד היום היא מלווה את היחסים הטעונים ויוצאי הדופן בין שתי המדינות – במקביל לשינוי שעברו שני העמים בעשורים האחרונים. מערכת היחסים הבילטרלית הזאת, מספרת זבדיה, מאפשרת לישראל ולרואנדה לחלוק האחת עם השנייה את הניסיון המעשי שלהן בבנייתם של צעדים בוני אמון ותהליכי פיוס, כמו למשל בכנס של שלוחת האו''ם שהתקיים באדיס אבבה בחודש פברואר האחרון [2014] לציון הרצח. בכנס זה נכחה גם משלחת ישראלית. דוגמה אחרת היא סדרה של סדנאות שנערכו לפני מספר שנים במוזיאון יד ושם בירושלים, בהשתתפות ניצולי רצח העם ברואנדה.