ישראל פולס

ח"כ עפר שלח: מצפה מנתניהו להפסיק לגמגם

p
המחבר
בקצרה
"על זה הלכנו לבחירות, על זה היה חצי מהמו"מ הקואליציוני", אומר יו"ר סיעת יש עתיד בראיון לאל-מוניטור על החוק לגיוס חרדים, "הייתי מצפה מראש הממשלה להודיע חד וחלק שזה החוק הנכון"

אם יש דבר אחד בולט יותר מהדריכות והעצבנות בקרב החרדים לקראת רגע האמת בקרב על החוק שיסדיר את גיוסם לצה"ל, הרי הוא היעלמותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מזירת ההתגוששות. הדי פסיקת בג"ץ הנוקבת על עצירת תקציבי הישיבות החרדיות שתלמידיהן אינם מתגייסים [4 בפברואר] עדיין מהדהדים, כך גם הביקורת של השופטים על הממשלה. אבל נתניהו מעדיף לשתוק.

"הייתי מצפה לשמוע מראש הממשלה שזה החוק הנכון וזה החוק שיאושר", אמר השבוע [13 בפברואר] לאל-מוניטור עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד בכנסת. שלח הוא נציג הסיעה בוועדת שקד, שעד החודש הבא אמורה להביא להשלמת החקיקה של חוק השוויון בנטל, דגלה המרכזי של יש עתיד. עיקר המחלוקת כרגע היא אם החוק יכלול הליכים פליליים נגד חרדים שישתמטו מגיוס. אם החוק לא יכלול סנקציות פליליות, מאיימים ביש עתיד, המפלגה תפרוש מהקואליציה.

"זה חוק מז'ורי. על זה הלכנו לבחירות, על זה היה חצי מהמו"מ הקואליציוני אם לא יותר, והייתי מצפה מראש הממשלה שיודיע חד וחלק ובלי גמגומים שזה החוק שמבחינתו הוא הנכון. שזה החוק שהממשלה שלו הביאה לכנסת, והוא מצפה שהחוק הזה יאושר על קרבו וכרעיו. במקום זה קיבלנו לא מעט גמגומים על זה שבמדינת ישראל בני תורה כן צריכים או לא צריכים ללכת לכלא. זה מה שאני מצפה מראש הממשלה".

יש סיכוי קלוש שנתניהו יקרב ידיו אל תפוח האדמה הלוהט הזה, שלאורך שנים הצליח לחמוק ממנו חרף ביקורתו הקשה של בג"ץ, שהסב נזק מוחשי לברית שלו עם החרדים. שלח יודע זאת. במשך שנים הוא ירה בנתניהו חצי ביקורת כעיתונאי וכפרשן. חוץ מזה, על העדפותיו הפוליטיות של ראש הממשלה, הוא למד בחודשים האחרונים מקרוב, כאשר נתניהו סירב להעביר ליש עתיד את ראשות ועדת החוץ והביטחון אחרי שאביגדור ליברמן עזב את התפקיד. שלח היה אמור להחליפו, אבל גילה שנתניהו מתכוון להעניק את הוועדה היוקרתית למקורבו מהליכוד, ח"כ צחי הנגבי. הסכסוך הזה טרם הוכרע, ובאופן חריג ותקדימי לוועדת החוץ והביטחון אין מזה חודשים יו"ר קבוע.

ביום חמישי האחרון אחר הצהריים, כשעה לפני שיצא להפגין בתל אביב בעד השוויון בנטל עם פעילי יש עתיד וחברו, יו"ר המפלגה ושר האוצר יאיר לפיד, שלח מפגין אופטימיות בראיון לאל-מוניטור. לדבריו, הוא מתקשה לראות תרחיש שבו הכנסת לא משלימה לחוקק את החוק עד ה-12 במארס. ביום שני הקרוב [17 בפברואר] יתקיימו ההצבעות המכריעות בוועדת שקד על סעיפי הליבה של החוק לקראת אישורו במליאת הכנסת.

אל-מוניטור: מה הסבירות שהחוק הזה יגרום לפיצוץ קואליציוני?

שלח: הסיכוי הסביר הוא שנצליח להגיע להסכמות עוד לפני ההצבעה בוועדה ביום שני.אנחנו מסכימים על הרבה דברים ויש סיכוי מסוים שנגיע להסכמות על הכל. מה שבטוח הוא, שאם יהיו דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם, אז אנחנו נסכים על הדרך שבה לא מסכימים.

אל-מוניטור: הבית היהודי ואיילת שקד באמת בצד שלכם או שזו העמדת פנים?

שלח: אני עובד עם איילת שקד בתיאום, ומתרשם שיש לה רצון שזה יצליח. הם רוצים לעשות את החוק הזה ואני אומר בכנות שברור לי שיש עליהם לחצים לא פשוטים, אבל בסוף הם רוצים לעשות את החוק הזה. לטעמי הפור נפל: לא תהיה הצעה בפני הוועדה שלא תכלול חובת גיוס בסופו של דבר. יש רק דיון בפרטים. לא היה יכול להיות שוויון בנטל בממשלה עם חרדים. זה ברור לחלוטין. לחיבור הזה יש צדדים שאני אוהב יותר או פחות, אבל כדי להעביר את חוק השוויון בנטל אין ספק שזאת הממשלה האפשרית היחידה

אל-מוניטור: מדוע אתם מתעקשים על סנקציות פליליות? זה נראה כאילו אתם רוצים להכאיב במיוחד לחרדים. מה רע בסנקציות כלכליות?

שלח: אני לא אוהב את המונח 'סנקציות פליליות'. יש דבר מאוד פשוט, אנחנו נותנים לחרדים תקופת הסתגלות. בתקופה הזאת אנחנו אומרים להם: יש יעדים ואתם צריכים לעמוד בהם - אבל לא יחלו עליכם סנקציות אם לא תעמדו בהם. אין דבר כזה שתהיה חובת גיוס לחרדים והעונש על הפרת החובה הזאת יהיה כלכלי. חוקתית זה בלתי אפשרי שעל הבן שלי, לצורך העניין, יחול החוק הפלילי, ועל מישהו אחר יחול משהו אחר. זה לא יחזיק רבע שעה חוקתית. זה מצב בעייתי מאוד ברמה המשפטית. בעייתי עוד יותר ברמה הערכית והמעשית.

אל-מוניטור: אבל לסנקציות כלכליות יש הרבה יותר כוח. חוץ מזה, אתה רואה מצב שבו עשרות אלפי חרדים יכלאו?

שלח: אני טוען שלא יכול להיות מצב שבו ברמה הערכית אנו מאפשרים להמיר שירות צבאי בכסף. כי יבוא הבחור החילוני ויגיד: מה הוא לא מקבל? משכנתא? אז גם אני רוצה לא לשרת. הרי בגיל 18 כמה מאיתנו מקבלים משכנתא וצריכים מעונות יום? האמירה הערכית שלפיה לא ייתכן שיהיו אזרחים מכל מיני סוגים, תספוג מכה אנושה. לכן אנו עומדים על חובת גיוס.

אל-מוניטור: על פי פסיקת בג"ץ מלפני שבועיים נכשלתם בהסדרת גיוס החרדים בחוק. זה כבר היה צריך להיות עסק גמור. גם אתם נפלתם במכשול הפוליטי.

שלח: אני רוצה שוויון בנטל. אני לא שואף שזה ייקרא "שוויון בנטל על שם עפר שלח". הזהרתי על כך בדיוני ועדת שקד שהחלו באוגוסט. מהדיון הראשון אני אומר להם: חברים, אתם שוכחים שזה לא מצב שיש חוק טל. אין חוק טל. מה שיש היום זה חוק שירות ביטחון. אם לא תהיה חקיקה במושב הזה של הכנסת, ואני מאמין שתהיה, לבג"ץ לא תהיה ברירה והוא יורה על גיוס כל החרדים. מסיבות כאלה ואחרות שאני לא רוצה להיכנס אליהן, בזבזו זמן בוועדה הזאת, והגענו למצב שבו החרב של בג"ץ הונפה.

אל-מוניטור: אתה לא חושש משבר חברתי אם החוק הזה יעבור? ראית את הפגנות החרדים בשבוע שעבר - וזה עוד לפני שיש חוק.

שלח: זה לא מה שצריך לקבוע מדיניות. אני מאמין שהרבה מאוד תלוי ברטוריקה של המנהיגים החרדים, גם הפוליטיקאים וגם הרבנים. דיברנו הרבה מאוד עם רבנים. הלכנו לכל מקום כדי לדבר על זה. הם יודעים שהציבור החרדי יכול לעמוד ביעדי הגיוס שקבענו. הוא יכול. השאלה אם יעמוד או לא - זה בידיים שלהם. ואם חשוב להם למנוע מלחמת אחים, אז במחילה, שידאגו לזה שהחרדים יגיעו במספרים שנקבעו. ההערכה שלי היא שלציבור החרדי יש מומחיות גדולה בהסתגלות למציאות.

אם לא יהיה חוק - לא נהיה בממשלה. יאיר הודיע שאם לא יהיה חוק עם חובת גיוס אנחנו בחוץ. כולם יודעים את זה. בלעדינו החוק הזה לא היה קורה.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: yair lapid, ultra-orthodox, knesset, israel defense forces, israel, draft law

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept