ישראל פולס

תחילתה של האינתיפאדה השלישית

p
המחבר
בקצרה
כשמטורפים ישראלים ופלסטינים רואים בהבערת השטח ציווי עליון וכשמערכת הביטחון חסרת אונים מול הטרור היהודי, צריך רק ניצוץ קטן כדי שכדור האש יתחיל להתגלגל. זה כמעט קרה השבוע בכפר קוסרא

שני כוחות סותרים פועלים כעת במקביל בחזית הישראלית-פלסטינית. מצד אחד ג'ון קרי, שר החוץ האמריקאי, שממשיך ללא לאות להתרוצץ בין הצדדים, מנסה לרבע את המעגל ולייצר הסכם מסגרת. מצד שני, המטורפים משני הצדדים שמנסים להבעיר את השטח.

מה יבוא קודם, שלום או אינתיפאדה שלישית? לדעתי, לאינתיפאדה שלישית סיכוי טוב יותר. בשביל שלום, צריך מנהיג ישראלי עם מרכיבי אישיות של שארל דה-גול ונלסון מנדלה, ומנהיג פלסטיני בסדר גודל של דוד בן גוריון. שניהם צריכים לקבל החלטות איומות מבחינתם. צריך להתגבר על תסבוכת פוליטית, על שנאת דמים, על היסטוריה ממוקשת ועל סביבה עוינת. למרבה הצער, אף אחד משני המנהיגים הקיימים כרגע, לא מזכיר את התכונות הנדרשות. בשביל אינתיפאדה שלישית לא צריך הרבה. קומץ מטורפים פה, המון זועם שם, ניצוץ קטן שיעוף ברגע הנכון על חבית אבק השריפה הנכונה, ובום. יש לנו אינתיפאדה.

זה כמעט קרה השבוע. פעילות אכיפה של השלטונות הישראלים, שבאו ביום שלישי (7 בינואר) לעקור שתילים שניטעו על ידי מתנחלים ישראלים ליד ההתנחלות שילה, עוררה את זעמם של אנשי "נוער הגבעות". הם החליטו לצאת לפעולת מחאה. כ-16 מהם התארגנו והחלו לצעוד מהמאחז "אש קודש" לכיוון הכפרים הערבים בסביבה. על פי אחת הגרסאות, הם חדרו לכפר הפלסטיני קוסרא על מנת לבצע בו פעילות "תג מחיר".

בקוסרא החלו העניינים להסתבך. המתנחלים הפכו מתוקפים למותקפים, ועד מהרה התרכז סביבם המון ערבי זועם. הם הוכו, נחבטו באבנים גדולות, הושפלו, הוכנסו למבנה מבודד והוחזקו שם, כשמסביב מאות ערבים דורשים לבצע בהם שפטים. כמה מנכבדי הכפר הצליחו, בקושי, למנוע שחיטה המונית, עד שהגיעו כוחות צה"ל, חילצו את המתנחלים והרגיעו את המהומה.

"נוער הגבעות" הוא הכינוי שהודבק לחבורות של מתנחלים צעירים, בני 35-18, שמסתובבות ברחבי יהודה ושומרון ומהוות סיכון סביבתי לכל מי שאינו דוגל בעמדתן. אנשי שמאל, אנשי כוחות הביטחון, ובעיקר ערבים. על פי הערכה, "נוער הגבעות" אחראי לפעילויות "תג מחיר", אותן תגובות אלימות המבוצעות בחשאי, בדרך כלל באישון ליל, בידי קיצונים יהודיים, בכל פעם שהממשלה מבצעת פעולת אכיפה כלשהי נגד התנחלויות, מאחזים או מתנחלים ברחבי יהודה ושומרון. זוהי דרכם של הקיצונים להבהיר לממשלת ישראל ולצה"ל, שהוא הריבון ביהודה ושומרון, שבכל פעם שהם ינסו להרוס מאחז בלתי חוקי, מבנה שהוקם בניגוד לחוק, מטע שנשתל על אדמה שאינה שייכת למתנחלים וכו', ייצאו כמה פורעים באישון ליל לכפר פלסטיני כזה או אחר, יציתו מכוניות, ינסו להבעיר מסגדים ויותירו אחריהם כתובות גרפיטי של "תג מחיר". לאחרונה, נמרחת על הקירות גם הכתובת "ד"ש לג'ון קרי".

בואו נעשה סדר: רוב רובה של האלימות ביהודה ושומרון מבוצע על ידי מחבלים פלסטינים. הם אלה שמיידים אבנים, בקבוקי תבערה, הם אלה שמנסים בחודשים האחרונים לבצע פיגועים, גם בשטחים וגם בתוך ערי ישראל. לחמאס ולג'יהאד האסלאמי יש עדיין מאחזים חשובים ומשמעותיים בשטח, ואלה מנסים לאחרונה להרים ראש ולהצית את האזור כדי לסכל את כוונותיו של קרי ולהבהיר לאבו מאזן שאין לו מנדט לוויתורים.

בטרוריסטים האלה, שמתרבים לאחרונה, השב"כ וצה"ל יודעים לטפל. אי אפשר למצוא בעולם מערכת ביטחון עם מומחיות גבוהה יותר מהמומחיות שפותחה בישראל להדברת טרור. מאז מבצע "חומת מגן" [2002], בו נחלה ישראל ניצחון מכריע על גל אדיר ואיום של טרור, לא מצליחים המחבלים להרים ראש ולבצע פיגועים משמעותיים.

הבעיה היא, שאין איזון בין יכולתה של מערכת הביטחון הישראלית לטפל בטרור טבעי, תוצרת חוץ, לבין יכולותיה המוגבלות לטפל בטרור מתוצרת בית, תוצרת ישראל.

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון כינה השבוע, כהרגלו, את מה שהתרחש בכפר קוסרא כאירוע טרור לכל דבר. יעלון מכנה את אנשי "נוער הגבעות" ומבצעי "תג מחיר" בשם טרוריסטים. הבעיה היא, שזה כינוי פורמלי. לשירות הביטחון הכללי בישראל אין אישור לנקוט נגדם באמצעים הננקטים נגד מחבלים פלסטינים, מכיוון שמדובר באזרחים ישראלים. אי אפשר לעצור אותם במעצרים מנהליים, אי אפשר לנקוט נגדם בטכניקות חקירה מסוימות, ידיה של מערכת הביטחון כבולות מאחורי גבה. זוהי הסיבה שבגללה השב"כ, שיכולותיו יצאו למרחוק, לא מצליח לחדור לתוך שורות "נוער הגבעות" וישראל כולה חסרת אונים מול התופעה הזו.

ככל שהזמן חולף, המשא ומתן המדיני מתקדם והמתח בשטח גובר, כך הולכת וגוברת תעוזתם של מבצעי ה"תג מחיר". הם רואים בפעילותם שליחות משיחית. הם פועלים מכוחו של ציווי אלוהי ושל רבנים קיצוניים. הם לא מפחדים שהשטח כולו יתפוצץ ויבער. הם מקווים שזה יקרה. מבחינתם, זה יהיה נפלא לראות את האש הגדולה ואת נהרות הדם. זה יהיה הכאוס המושלם ממנו, כך הם מאמינים, ייצא המשיח ולתוכו ייעלמו הפלסטינים.

מולם, המטורפים הפלסטינים. אם בצד הישראלי מדובר בשוליים הסהרוריים, באלמנטים המוקעים על ידי החברה הישראלית והמערכת הפוליטית שלה, הרי בצד הפלסטיני מדובר בארגוני טרור כמעט ממלכתיים, מעוגנים, מצוידים ונחושים. גם מבחינתם, הבערת השטח היא ציווי עליון. אינתיפאדה שלישית היא הישג היסטורי. הם מנסים לעולל את זה כל הזמן אבל מולם, כבר אמרנו, השב"כ הישראלי יודע איך לעבוד. מול המטורפים תוצרת בית, לא.

בתדרוכי שטח, יודעים גורמי השב"כ לשרטט את שיטות הפעולה של הקיצונים היהודיים ואת היקף התופעה. ה"גרעין הקשה" מוערך בכמה עשרות, אולי מדובר במאות בודדות. אלה המטורפים האמיתיים, אלה מסוגלים גם לפוצץ מטען רב עוצמה במרכז מסגד אל-אקצה, אם יאפשרו להם. אלה לא יישברו בחקירה לעולם, לא יתפתו אחרי פעילותם של סוכנים-מדיחים. הם מחוללי התופעה כולה. סביבם, מאות עד אלפים של משתפי פעולה. גם הם מאמינים בדרך, אבל מוכנים להקריב למענה הרבה פחות. הם יכולים לספק תשתית לוגיסטית, לסייע בפעילות פריפריאלית, אבל לא נוטלים חלק בפעילות עצמה, ואינם שותפי סוד. אלה האנשים שיסכימו להסיע פעיל כזה או אחר, להסתיר אותו, לספק לו אליבי. סביב האלפים הללו, עשרות אלפים "ניטראליים", אנשים שמתפללים להצלחתם של הקיצונים, אבל לא משתתפים בפעילותם.

הבעיה של השב"כ היא שקשה מאוד לחדור לשורות הצפופות הללו. בדיוק כפי שהמערב נתקל, לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, בגוש גדול ושחור של טרור אסלאמי שלא היה לאף אחד מושג איך חודרים לתוכו, כך ישראל מול הטרור היהודי הפנימי שלה. מכיוון שמדובר באידיאולוגים קשוחים שמאמינים בציווי אלוהי, מכיוון שמדובר בחברה סגורה עם קודים ברורים, מכיוון שמדובר באנשים שמכירים מצוין, לפעמים מבפנים, את שיטות הפעולה והחקירה של שב"כ, הסיכוי לחדור או להחדיר סוכנים לקרבם קלושה. וככה בדיוק זה נראה. הטרור היהודי ביהודה ושומרון פעיל כבר למעלה מעשור ולשב"כ עוד לא נרשמה הצלחה משמעותית אחת בסיכולו.

האינתיפאדה השלישית תפרוץ בדיוק ככה. קומץ של מטורפים מצד אחד ייקלע ללינץ' של הצד השני בעקבות סכסוך או "תג מחיר" כזה או אחר, הצבא יאחר להגיע, אנשים יישחטו, מהומות יפרצו, ההשתלטות על השטח תעלה בהרוגים רבים וכדור האש יתחיל להתגלגל במורד ההר מבלי שאף אחד יוכל לעצור אותו. ככה בדיוק זה התחיל גם בפעם הקודמת. הכתובת רשומה על הקיר באותיות אדומות, כולם קוראים אותה, אבל אף אחד לא מסוגל למחוק אותה משם, או להרוס את הקיר.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: third intifada, settlements, right wing, price-tag attacks, palestinian politics, palestinian-israeli conflict, israel, hilltop youth

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept