ישראל פולס

הקרב על רעיון שתי המדינות מגיע לשיא בישראל

p
המחבר
בקצרה
השמאל והמרכז הישראליים מנסים לבלום את הדעיכה בתמיכת הציבור בפשרה עם הפלסטינים, כשממול הימין קובע עובדות בשטח בבנייה בהתנחלויות, וממשיך לטעון שוב ושוב שאין פרטנר לשלום

המרכז והשמאל הישראלי נמצאים בעיצומו של קרב בלימה מפני הימין, המנסה להציב מכשולים וחסמים כדי למנוע כל מסירה של שטחים לפלסטינים במסגרת הסכם מדיני. במרכז הוויכוח האידאולוגי עומד רעיון שתי מדינות לשני עמים, שמאז הסכמי אוסלו כל ממשלות ישראל ביססו עליו את מסגרות המשא ומתן עם הרשות.

מנהיגי הימין והמתנחלים ביהודה ובשומרון מציגים שתי טענות מרכזיות כדי לערער את הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון, שאת רובם ישראל תיאלץ לפנות. הטענה הראשונה היא כי מאז החל מפעל ההתנחלות בשטחי הגדה, מאמצע שנות השבעים ועד היום, נקבעו עובדות בשטח שאינן מאפשרות את פינויים של למעלה מ-300 אלף ישראלים, והופכות את הפתרון כולו לבלתי ישים. הטענה השנייה, שאותה מעלים מדי פעם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי ממשלתו, היא שאין פרטנר לשלום בצד הפלסטיני. המסקנה שלהם היא שאם אין עם מי לדבר ואין סיכוי משמעותי להגיע להסכם, יש לחשוב במונחים אחרים, כמו מדינה דו-לאומית.

המאבק שהתנהל סביב השאלה מה הוא הקו האדום של ישראל במסגרת הוויתורים שהיא תעשה בהסכם קבע, הופך כעת למחלוקת עקרונית בין תומכי עיקרון שתי מדינות לשני עמים לבין מתנגדיו; בין מי שרואים בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל את הפתרון המעשי היחיד לסיום הסכסוך, לבין מי שמנסים להכשיל כל פשרה טריטוריאלית ופינוי התנחלויות.

על רקע המאבק הזה אישרה ועדת שרים בשבוע שעבר [29 בדצמבר] הצעת חוק של ח"כ מירי רגב לסיפוח בקעת הירדן - אחת מסוגיות הליבה הקשות במשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים. בשבוע הבא יגיש ח"כ חיליק בר ממפלגת העבודה הצעת חוק נגדית שתנסה להעניק מעמד סטטוטורי לרעיון שהיטשטש. ח"כ בר עומד בראש השדולה בכנסת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שחברים בה 40 חברי כנסת מסיעות שונות במרכז ובשמאל הישראלי. לדברי ח"כ בר, הוא הגיש את החוק לפני יותר מ-45 ימים אך החליט לקדמו עכשיו בגלל מה שהוא מכנה "השיגעון של סיפוח הבקעה".

"סיפוח הוא מכת מוות לשתי מדינות לשני עמים", הוא אומר לאל-מוניטור, "חוק שתי המדינות שיזמתי קובע שישראל לא תספח שטחים ביהודה שומרון ועזה, וכי עתידם ייקבע רק במסגרת הסכמה ופתרון הסכסוך".

האם עיקרון שתי המדינות איבד את התמיכה בקרב ציבורים רבים בישראל, או רק בקרב הימין?

"העיקרון איבד תמיכה בקרב ציבורים רבים במידה מסוימת בגלל הפלסטינים, בעיקר מה שמתרחש בעזה - ירי קסאמים וסרבנות להכיר בנו - אבל גם במידה רבה בגלל המנהיגות הישראלית. הצד שלנו מחנך את הציבור בישראל שאין פרטנר לשלום ואין הצדקה לוויתורים, ולכן הישראלים חושבים שהדבר הכי טוב הוא להתבצר ולא להתפשר, עם יד חזקה על ההדק".

איך אתה מגיב לטענה שנקבעו עובדות בשטח המונעות את מימוש הרעיון?

"אני לא מסכים עם זה לחלוטין. העובדות בשטח הן דבר פתיר. מי שאומר שמספרי המתנחלים והיישובים שבהם הם מתגוררים מהווים מכשול בל יעבור, רוצה שתאמין בזה כדי לא להגיע להסכם, בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה.

"האמת היא שהמתנחלים הם בין 350 ל-400 אלף איש והם מתחלקים לארבע קבוצות: הראשונה היא המתנחלים בגושי ההתנחלויות, שיישארו בביתם וזה יהיה בשטח ישראלי שתמורתו נשלם בחילופי שטחים. השנייה היא משפרי דיור, קבוצה לא קטנה, כולל חברים שלי מהמרכז והשמאל הפוליטי, שאמרו 'לעזאזל, איני יכול לרכוש דירה במרכז או בירושלים, אז אקנה בשטחים'. אותם לא תהיה בעיה לפנות. הם יחזרו בשמחה רבה לשטחי מדינת ישראל ברגע שהיא תפצה אותם ותסדיר להם את נושא הדיור. הקבוצה השלישית היא הגרעין האידאולוגי הקשה, והיא מתחלקת לשניים: אלה שיצעקו ויפגינו אבל יקבלו את ההחלטה לפנות אותם, ואלה שלא. מי שיתנגד לפינוי יוכל להמשיך להתגורר בשטח פלסטיני".

יש סיכוי להצעת החוק שלך לעבור בכנסת?

"ודאי שלא , הקואליציה תכריח את אנשיה להתנגד לחוק".

אז אתה יורה לעצמך ברגל. אתה יוצר מצב שיש תמיכה לסיפוח הבקעה ולא תהיה תמיכה לשתי מדינות.

"אני נותן הזדמנות לחברי הכנסת להביע את דעתם, וכך נגלה את הפרצוף האמיתי שלהם. מה שיקרה בסוף הוא שהממשלה תגיד שהכנסת לא יכולה להתערב בסיפוח ובאי סיפוח, ותפיל גם את החוק שלי וגם את של מירי רגב".

בינתיים, עוד לפני שעלתה הצעת החוק של בר לדיון, קיבלו מתנגדי רעיון שתי המדינות לשני עמים חיזוק נוסף מראש הממשלה בנימין נתניהו. במסיבת עיתונאים עם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי [2 בינואר], שהגיע לביקור ה-10 שלו באזור מאז נכנס לתפקיד, הוא שמע שוב את אותו ניגון מוכר שיו"ר הרשות הפלסטינית איננו פרטנר. "לפני יומיים בראמאללה הנשיא עבאס אימץ לחיקו טרוריסטים ורוצחים", תיאר נתניהו את קבלת הפנים שערכה הרשות  לאסירים, שהוא עצמו החליט לשחרר כחלק מהמשא ומתן. "העם בישראל ואני מוכנים לעשות שלום היסטורי שכזה, אך אנו צריכים שותף פלסטיני שמחויב אף הוא לעשיית השלום".

אז האם יימצא רוב להסדר מדיני על בסיס רעיון שתי מדינות לשני עמים? לא בתנאים האלה, כשראש הממשלה בעצמו זורע שוב ושוב ספק גדול בכך בקרב הציבור בישראל.

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: two-state solution, palestinian-israeli peace process, judea and samaria, jordan valley, israeli-palestinian negotiations, israeli-palestinian conflict

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept