ישראל פולס

בכירים במצרים: נפעל להפלת חמאס בעזה

p
המחבר
בקצרה
המבצע המצרי להשמדת מנהרות ההברחה מסיני לרצועת עזה הסתיים, ובקהיר שמים כעת את משטרו של הנייה על הכוונת. חמאס, בתגובה, מנסה לחמם את הגבול עם ישראל

אם מנהיגי חמאס בעזה קיוו שהצבא המצרי יניח להם אחרי שיסיים את מבצע אטימת 1,200 המנהרות בין עזה לרפיח המצרית, השבוע הם קיבלו רמז מדאיג על מה שצפוי בהמשך בגבול סיני: גורמים רשמיים בקהיר חשפו [14 בינואר] בפני כתב סוכנות הידיעות רויטרס בקהיר, כי גדיעת צינור החמצן של עזה הייתה רק השלב הראשון במלחמה שהם מנהלים מול הארגון הפלסטיני, וכי הפעילות נגדם לא הסתיימה. השלב השני, לדברי הגורמים בקהיר, הוא מאמץ להפלת שלטון חמאס, המהווה לדבריהם איום ביטחוני על מצרים.

"עזה היא התחנה הבאה", אמר בעילום שם גורם ביטחוני בכיר, והסביר שהפלת חמאס נחוצה לריסוק האחים המוסלמים במצרים. מאז הדחתו של הנשיא לשעבר מוחמד מורסי ביולי 2013 נעצרו רוב מנהיגי האחים המוסלמים ופעילים רבים הנחשבים לגרעין הקשה של התנועה. מורסי הועמד לדין, ובין סעיפי האישום נגדו נכלל גם שיתוף פעולה עם ארגון הטרור הפלסטיני. אנשי האחים ותומכיהם מחו על הפלת שלטונם והוצאתו אל מחוץ לחוק, אך הצבא המצרי פיזר את ההפגנות שלהם בכוח, כולל באש חיה, ולא הותיר למחאות סיכוי.

בניגוד לתנועת האחים המוסלמים שבעיקרה היא תנועה פוליטית-חברתית, הסיפור של חמאס בעזה מורכב יותר. ברצועה יש עשרות אלפי חמושים וכמויות עצומות של כלי נשק ואמצעי לחימה. בנוסף לפעילי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל קסאם,  הפרושים לאורכה ולרוחבה של רצועת עזה, לארגון יש עוד כ-20 אלף לובשי מדים המהווים את כוחות השיטור והביטחון. הצבא וההנהגה החדשה במצרים חושדים שהזרוע הצבאית של חמאס משתפת פעולה עם ארגוני ג'יהאד מזוינים בחצי האי סיני האחראים לסדרת פיגועים נגד מטרות מצריות.

במצרים טוענים שארגונים סלפים ג'יהאדיסטים ותאי טרור קטנים המזוהים עם אל קאעידה קבלו סיוע ישיר מחמאס, ובאמצעותו כבשו למעשה את חצי האי סיני והפכו אותו למובלעת טרור המסכנת את ביטחונה של מצרים. גורמים בקהיר מעריכים, שכל פעולה צבאית בניסיון להשתלט מחדש על חצי האי ולנקות אותו מתאי הטרור לא תהיה יסודית ומוצלחת מספיק, כל עוד לוחמי הג'יהאד יוכלו להתאושש ולהתחמש מחדש ברצועת עזה. הנחת העבודה היא שבלי למגר את צינור החמצן שלהם, כלומר את תנועת חמאס כולה ואת גדודי עז א-דין אל קסאם בפרט, לא ניתן יהיה לחסל לחלוטין את מובלעת הטרור בסיני.

איש אינו מעלה על דעתו שטנקים מצריים ייכנסו לעזה ויילחמו בחמושי חמאס ובתומכיהם כדי להפיל את שלטונו של הנייה, אולם בקהיר מקווים כי תנועת מרד עממי תביא להפלת השלטון ברצועה, כפי שאירע גם במצרים. שר ההגנה המצרי, עבד אל פתח א-סיסי, ויתר ראשי הצבא מתכוונים לתמוך בגורמי אופוזיציה שונים ברצועה ולעודד ואותם לארגן הפגנות המוניות. הכוונה היא להגיע אל הפלסטינים שמאסו בשלטון האימים של חמאס, ונואשו מהמצוקה הקשה שמלווה את עזה מאז ההפיכה הצבאית שעשה הארגון ביוני 2007.

אין בקהיר כוונה להישען על פעילי פתח בעזה, שלמעשה אינם יכולים לזוז מבלי שחמאס יעקוב אחר צעדיהם ופעולותיהם. מאז ההפיכה הפתח אינו מורשה להניף את דגלו, שלא לדבר על קיום עצרות בעזה. לכן המטרה המצרית היא לטפח אופוזיציה עממית, מקומית ואותנטית של פלסטינים תושבי הרצועה שתפעל להפיל את תנועת הבת של האחים המוסלמים.

זו הייתה גם הציפייה בישראל לאחר ההפיכה ב-2007. ההערכה הייתה שסגר הרמטי על הרצועה יוביל למצב כלכלי קשה מנשוא – ובסופו של דבר להפניית הזעם כלפי חמאס ולהפלת שלטונו. ראש הממשלה אז אהוד אולמרט סמך את ידו על הצעתה של מערכת הביטחון הישראלית וסגר את הגבול עם הרצועה, למעט מה שכונה בשעתו "סיוע הומניטרי". הסגר ההרמטי נמשך עד העימות האלים בין צה"ל לנוסעי האונייה הטורקית "מאווי מרמרה" ב-2010 שהיו בדרך לעזה. המדיניות הזאת קיבלה תמיכה ועידוד גם מראשי הרשות הפלסטינית, שקיוו בכל מאודם שהלחץ הישראלי יישא פרי ושלטון חמאס ייפול.

מאז חלפו שמונה שנים, וההתקוממות העממית נגד חמאס לא התרחשה. להיפך, כוחה של התנועה גבר במהלך השנים, ושיעורי התמיכה בה עלו בכל פעם שהלחץ על הרצועה גבר. מנהיגי חמאס נתפסו כמי שנלחמים בעונש הקולקטיבי שהטילה ישראל על הפלסטינים בעזה. ואם בכל זאת היו ניצנים של ביקורת, ממשלת הנייה וכוחות הביטחון של חמאס קטעו אותם מבלי שהצליחו להתפתח למחאה משמעותית. אז מה הסיכוי שתוכנית מצרית המבוססת על אותו רעיון תצליח הפעם? האם תנועת המחאה העממית "תמרוד" שעשתה את השינוי במצרים יכולה לסחוף את ההמונים גם ברצועה?

בתחילת החודש התארחו בקהיר פעילי תנועת תמרוד הפלסטינית, וזכו לקבלת פנים חמה מנציגי השלטון החדש. אולם למרות הציפיות במצרים, קיים הבדל גדול בין התנועה המצרית להתארגנות העזתית. תמרוד המצרית, שייסד מחמוד בדר, זכתה לחיבוק מהצבא המצרי שסייע לפעיליה לארגן מיליוני תושבים שיצאו לרחובות. עז א-דין אל קסאם של חמאס לא תחבק את אנשי תמרוד הפלסטינים, וספק אם הפעילים שהגיעו לקהיר יוכלו לחזור לרצועת עזה מבלי שיעצרו.  

בכירי חמאס מודעים למצבם ולניסיון המצרי לפעול להפלתם. כדי להקדים תרופה למכה הם מעודדים מחאה עממית של תושבי הרצועה נגד ישראל. מדי יום שישי מארגן חמאס הפגנות של מאות תושבים ליד הגבול הישראלי. ברוב המקרים ההפגנות האלה מסתיימות בירי של צה"ל לעבר מפגינים שמתקרבים לגדר הגבול. כך נוצר מצב שבו מבטם ותשומת לבם של תושבי הרצועה שוב מופנים לעבר ישראל, וכך גם הזעם שלהם על המצוקה והעוני בעזה. זאת למרות שמאז הריסת מנהרות רפיח על ידי צבא מצרים, ישראל היא ספקית המזון וחומרי הגלם היחידה לרצועה.

מדוע הפגנות זהות אינן מתקיימות גם בגבול מצרים? למרות המהלכים של קהיר נגד הארגון הפלסטיני, חמאס משתדל מאוד שלא להרגיז את א-סיסי, לאור הערכותיהם כי הוא יהיה הנשיא הבא של מצרים. המלכוד הזה הוא עדות נוספת למצוקה שבה נמצאים בכירי חמאס בעזה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: tamarod, izz ad-din al-qassam, israel, hamas, gaza strip, egypt, demonstrations, borders

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept