ישראל פולס

תרגיל ההשהיה האומלל של נתניהו

p
המחבר
בקצרה
דחייתם בשבוע של מכרזי הקרקעות בשטחים רחוקה מתחכום ונתפסת כמשפילה את מזכיר המדינה האמריקאי. היא כמובן פוגעת גם במעמדה הבינלאומי של ישראל ומאפשרת לפלסטינים להכין אליבי ליום שאחרי פיצוץ השיחות

כיצד ניתן לתאר את התעקשותה של ישראל לחזק את מפעל ההתנחלויות בזמן המשא ומתן עם הפלסטינים? התחכמות? יהירות? זלזול בדעת הקהל הבינלאומית? או שמא סתם חוסר הבנה מצד ממשלת ישראל בראשות נתניהו לגבי משמעויות המדיניות הזו, תוצאותיה וסכנותיה?

ביום שישי (10 בינואר) הסתבר שנתניהו נתן אור ירוק לסבב בנייה נוסף בהתנחלויות במסגרת מה שזכה כבר לכינוי "שחרור בינוי". לא הועילו כל האזהרות, הבקשות והאיומים של הפלסטינים באשר לתוצאותיה ההרסניות של הכרזת בנייה שכזו. מאז החל המשא ומתן עם הפלסטינים בסוף חודש יולי 2013, הכריזה ממשלת נתניהו על הקמתן של 3,422 יחידות דיור בשטחים (לפי נתוני "שלום עכשיו"), לרבות ביישובי גב ההר, כלומר התנחלויות שעל פינוין העתידי במסגרת הסכם שלום דנים צוותי המשא ומתן הישראלי והפלסטיני.

כעת, בתגובה לשחרור 26 אסירים במסגרת הפעימה השלישית (31 בדצמבר), פרסם משרד השיכון בהנהגתו של השר אורי אוריאל מכרזים לשיווק קרקעות לכ-1,900 יחידות דיור מעבר לקו הירוק ביהודה ושומרון וירושלים, והביא על ישראל גינויים ואיומים.

אבל לפני שניגש למשמעות איומי החרם והסנקציות על ישראל, רצוי לעשות מעט סדר במספרים. לא כל הכרזת בנייה מבשילה לכדי בנייה בפועל. מרגע ההכרזה ועד הגשת התוכניות, מתן האישורים, הביצוע בפועל וכניסת דיירים לדירתם חדשה, עשויות לחלוף לפחות שלוש שנים. בשכונות הירושלמיות פסגת זאב, רמות ונווה יעקב, לדוגמה, שווקו בעבר קרקעות הכלולות כעת בהכרזתו החדשה של משרד השיכון. בזמנו לא נמצא להן דורש, ולא בטוח שימצאו להן דורשים גם עכשיו. כלומר, לפעמים מדובר באותם מכרזים שוב ושוב, כנראה רק כדי להראות (למי בדיוק?) שישראל נמצאת בתנופת בנייה משגשגת בהתנחלויות.

עמותות כמו "שלום עכשיו", "עיר עמים" ו"יש דין" נוהגות לעקוב אחר כל הכרזת בנייה בשטחים ובנייה בפועל ובודקות את זהות הבעלות על הקרקע המדוברת. כולן תוהות כעת מה מבקשת ישראל להוכיח למתנחלים, לישראלים ולכל העולם. לאיש מהאנשים עמם שוחחתי אין תשובה חד משמעית ומשכנעת, למעט הערכה כי נתניהו מבקש לרצות את המתנחלים ולהסיר מעליו ביקורת מבית. ובמילים אחרות: לשמור על שלמות ממשלתו במהלך המשא ומתן עם הפלסטינים.

אבל ההערכה הזאת היא חלקית. פרסום מכרזי הקרקעות בשישי האחרון, המציבים כצפוי מכשול להמשך דיוני צוותי המשא ומתן, נדחה בשבוע בעקבות ביקורו כאן של ג'ון קרי מזכיר המדינה. למעשה, הממשלה אפילו לא ניסתה להסתיר את העובדה כי אי פרסום המכרזים בצמוד למועד שחרור האסירים נועד למנוע משבר מיידי בעת ביקורו באזור של קרי.

בינתיים דעכה הביקורת על שחרור האסירים ותמו הפגנות הימין והמשפחות השכולות, שזעמו על שחרור מרצחים. כך זה טבעו של עולם. לכן לא ברור את מי בדיוק נתניהו ביקש לרצות כעת, עשרה ימים אחרי השחרור? האם המשוואה "שחרור בינוי" כה מקודשת עד כדי ביזויו של מזכיר המדינה?

מעניין מה חשבו מזכיר המדינה ואנשי צוותו בסטייט דיפרטמנט, כשראו את כותרות העיתונים החשובים בארצות הברית, למשל ניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט, וול סטריט ג'ורנל ואחרים. כולם הבליטו את סיפור הכרזת הבנייה בהתנחלויות לאחר עזיבתו של קרי את האזור.

כלומר "תרגיל ההשהיה" של נתניהו לא רק שלא היה מתוחכם, ולא רק שלא הדף את הביקורת האמריקאית נוכח המהלך הלא חכם, אלא נתפס ככואב וכמשפיל. פגיעה מיותרת, תמוהה, במרקם האמון השברירי ממילא הקיים בין הישראלים לאמריקאים.

משיחות שניהלתי לאחרונה עם פלסטינים ברשות עולה, כי הם מכינים את האליבי הנדרש להטלת אשמת פיצוץ המשא ומתן על הישראלים. בלשכתו של אבו מאזן, אמר לי מקור פלסטיני יודע דבר, עושים מעקב מדויק אחר מה שהם מכנים "הפרות זכויות אדם של ישראל ותנופת בנייה בהתנחלויות", שהן מבחינתם המכשול העיקרי לשיחות.

תיק "ההפרות" הפלסטיני ייצא אל האור ביום שבו הכל ייגמר ויתחיל הקרב האמיתי, המכריע, על דעת הקהל העולמית. לפלסטינים לא צפוי קרב קשה במיוחד. כבר עתה ישראל נמצאת בנחיתות הסברתית, וכל הכרזת בנייה, אמיתית או ריקה מתוכן, מביאה עליה עוד גל ביקורת ועוד איומי חרם וסנקציות.

בשבוע שעבר (8 בינואר), משכה קרן הפנסיה של הולנד את השקעותיה מישראל, תוצאה ישירה של ההתגרות והזלזול הישראלים בדעת הקהל הבינלאומית. זהו כנראה רק הקדימון למה שיקרה כאן אחרי שהשיחות יעלו על שרטון.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: secretary of state john kerry, prisoners deal, peace talks, israeli settlements, israeli-palestinian negotiations, construction, boycott, benjamin netanyahu

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept