כיצד ניתן לתאר את התעקשותה של ישראל לחזק את מפעל ההתנחלויות בזמן המשא ומתן עם הפלסטינים? התחכמות? יהירות? זלזול בדעת הקהל הבינלאומית? או שמא סתם חוסר הבנה מצד ממשלת ישראל בראשות נתניהו לגבי משמעויות המדיניות הזו, תוצאותיה וסכנותיה?
ביום שישי (10 בינואר) הסתבר שנתניהו נתן אור ירוק לסבב בנייה נוסף בהתנחלויות במסגרת מה שזכה כבר לכינוי "שחרור בינוי". לא הועילו כל האזהרות, הבקשות והאיומים של הפלסטינים באשר לתוצאותיה ההרסניות של הכרזת בנייה שכזו. מאז החל המשא ומתן עם הפלסטינים בסוף חודש יולי 2013, הכריזה ממשלת נתניהו על הקמתן של 3,422 יחידות דיור בשטחים (לפי נתוני "שלום עכשיו"), לרבות ביישובי גב ההר, כלומר התנחלויות שעל פינוין העתידי במסגרת הסכם שלום דנים צוותי המשא ומתן הישראלי והפלסטיני.