ישראל פולס

"התהליך המדיני" - מחזה אבסורד

p
המחבר
בקצרה
 בשעה שהישראלים והפלסטינים דנים על גבולות הקבע בגדה ובירושלים, ועדות תכנון ממשלתיות קובעות עובדות בשטח באמצעות הכרזה על אדמות כגנים לאומיים ואתרים ארכיאולוגיים.

תמונה ראשונה: שעת בוקר בחודש נובמבר. עשרות אנשים צובאים על דלתו של סניף משרד הפנים בירושלים. המאבטחים בכניסה לבניין, השוכן בלב חלקה המערבי של העיר, מופתעים ממספרם הרב של הפלסטינים המבקשים להשתתף בישיבה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. רק עורכי הדין מורשים להיכנס לאולם שבו עומדים לדון בהתנגדויות להקמת "הגן הלאומי מורדות הר הצופים" בפאתי הכפרים עיסאוויה וא-טור. אחד הפעילים הוותיקים בעיסאוויה תובע לעכב את הישיבה, עד שיוּתר לו ולחבריו להיכנס אל החדר שבו יוכרע עתיד אדמותיהם. קצין משטרה מזהיר את האיש כי אם לא ישתוק, יישאר בחוץ.

ראשון הדוברים, נציג רשות הטבע והגנים שיזמה את התוכנית, מפתיע את הנוכחים. הוא מודיע כי השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, הממונה עליו, הורה לו לבקש להפסיק את הדיון, לאחר שהשתכנע כי בשטח אין ערכי טבע רגישים באופן מיוחד. עמדת השר אומנם פורסמה זה מכבר, אולם לא בכל יום מבקש היזם להקפיא את תכניתו שלו. לתושבים שהורשו בסופו של דבר להיכנס לאולם נדמה היה לרגע כי בכך הגיעה לקצה יוזמת הגן הלאומי, שההכרזה עליו עתידה למנוע את התרחבותן של שתי השכונות הפלסטיניות שבצפון-מזרח העיר. אט-אט התבדתה תקוותם. רוב ההתנגדויות נדחו ובתום עשר שעות, סמוך לחצות, יכלו נציגי משרד הפנים להודיע לשר הממונה עליהם, גדעון סער, כי התכנית יצאה לדרך. יד אחת מקימה חומות בטון מכוערות סביב ירושלים, והיד השנייה מקיפה את השכונות הפלסטיניות בגנים ירוקים. ימים אחדים קודם לכן חתם ראש הממשלה על שחרורם של 26 אסירים פלסטינים, ושר הפנים חתם על תכנית פיצוי לימין הזועם.

תמונה שנייה: הנוף הנשקף ממרום 886 המטרים של פסגת נבי סמואל, בשוליה הצפוניים של הבירה, עוצר נשימה. יותר מאלף איש התגוררו בכפר בפרוץ המלחמה ביוני 1967. רובם נמלטו ממנו במהלך הקרבות. בשנת 1971 הרסה ישראל את הכפר, והתירה לתושביו המעטים לנדוד אל גבעה סמוכה. כיום חיים שם כ-250 בני אדם. גם הם נוכחו לדעת שחיבתם של הישראלים לשטחים ירוקים אינה יודעת גבולות. בשנת 1995 הוכרזו 3,500 דונם באזור כגן לאומי. בתחומיו נכללים מצודה מרשימה, השרידים העתיקים הפזורים סביבה ומשתרעים על פני 30 דונם בלבד, ובעיקר הבתים החלופיים של התושבים ומרבית האדמות השייכות להם.

גדר ההפרדה שנבנתה לפני קרוב לעשור חוצה את שטח הגן ופוצעת את הנוף. אך בשם הסכנה לפגיעה בטבע, ממהרים פקחים להוציא צווי הריסה לכל בית שאנשי הכפר מעזים לבנות וצו עקירה לכל עץ שהם נוטעים. אנטנה ענקית, ועליה אשכול מצלמות הנשלטות מרחוק, עוקבת אחר כל היוצאים והבאים. על התושבים, המוגדרים כנתיני הגדה המערבית, נאסר להיכנס לירושלים הסמוכה. מקרובי משפחתם המגוררים בשטחי הרשות הפלסטינית נשללה האפשרות להיכנס אל הכפר, שכן הוא שוכן מעברה הישראלי של הגדר.

בשבוע שעבר קיימה מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי דיון בהתנגדויות שהגישו התושבים לתכניות המתאר המתייחסות לקרקעותיהם. אלה מתעלמות לחלוטין מהכפר הנוכחי ועוסקות אך ורק בפיתוח האתר התיירותי על השטח שבו שכן הכפר בעבר. נציג המדינה טען שהכפר כלל לא קיים. בתגובה הורה להם פרקליטם לעזוב עמו את האולם. ההחלטה שהתקבלה בישיבה טרם פורסמה, אך מנסיון העבר לא קשה לנחש מה יהיה טיבה.

תמונה שלישית: דרומית לחברון. אנשי ההתנחלויות באזור מקדמים את פניהם של הבאים למופע אור-קולי באתר המורשת הלאומית בלב השטחים הכבושים. המורשת היהודית, כמובן. ההכנסות הן קודש לפרנסתם של אדוני הארץ, אלה השוכנים על אדמותיהם של תושבי הכפר הפלסטיני סוסיא שמתועד במפה מנדטורית משנת 1917. האדמות הופקעו בשנת 1986 "לצורכי ציבור", הוכרזו "אתר ארכיאולוגי" ולימים סופחו לשטח השיפוט של ההתנחלות הצעירה סוסיא, שהוקמה בסמוך לכפר שלוש שנים קודם. כמעט מיותר לציין שלפלסטינים שהתגוררו במקום בעבר אסור להיכנס לאתר. לאחר שגורשו מבתיהם הם התיישבו במערות ובפחונים שהקימו במרחק כחמש מאות מטר משם. מאז גורשו התושבים פעמיים נוספות (ב-1990 וב-2001). עתה מרחף עליהם איום בגירוש נוסף. הם ניסו להסיר אותו באמצעות חמש חלופות לתוכנית המתאר שהגישו לוועדת המשנה לתכנון ורישוי של המִנהל האזרחי. לפני כחודש נדחו כולן.

כך, בשמה של "מורשת לאומית" ואהבת הטבע, הולכות ונדחקות רגליהם של קומץ הפלסטינים שנקלעו לשטחי C (הגובלים בקו הירוק) אל אחד מ-165 האיים המבודדים הפזורים ברחבי 40 אחוז מהגדה. איים הנמצאים רובם בשטחי B (שבשליטה פלסטינית אזרחית), ומיעוטם בשטחי A (שבשליטה אזרחית ובטחונית של הרשות). בדוח שפורסם במאי אשתקד הגדיר האיחוד האירופי את המדיניות הישראלית בשטחי C "טרנספר כפוי של האוכלוסייה הילידה". אלמלא היו אלו תוכניות ריאליות היה אפשר לכתוב עליהן מחזה אבסורד ולקרוא לו "התהליך המדיני". על הבמה (מה ששרת המשפטים ציפי לבני נוהגת לכנות "בחדר") משחקים כוכבי המשא ומתן הישראלים לצדם של נציגים פלסטינים. השבוע מגיע מארצות הברית הבמאי הראשי, ג׳ון קרי, לבדוק את מצב השחקנים. מן הסתם, גם הפעם הוא לא יתפנה לפגוש את הקהל בספסלים האחוריים בעיסאווייה, נבי סמואל וסוסיא. באותה שעה ממש שבה דנים על גבולות הקבע בגדה ובירושלים, ועדות תכנון ממשלתיות משרטטות גבולות חדשים באמצעות פארקים ואתרים ארכיאולוגיים. מי יודע, אולי כשיפציע השלום, ישתעשעו ילדי עיסאוויה עם ילדי גבעת המבתר בגן הדו-לאומי של ירושלים, בירת ישראל ופלסטין. אשרי המאמין.   

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: palestinian-israeli conflict, land discrimination, land ownership, israeli settlements, development model, development, bureaucracy, arab discrimination in israel, arab-israelis

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept