ישראל פולס

בחזרה ליצהר תמורת בושהר

p
המחבר
בקצרה
עשרים שנה אחרי יצחק רבין, גם בנימין נתניהו זיהה את הזיקה בין האיום האיראני לסוגיה הפלסטינית. ערבויות אמריקאיות ביטחוניות שיפחיתו את הסכנה שאיראן תתקוף את ישראל, יאפשרו לראש הממשלה ליטול סיכונים למען השלום

יותר מעשרים שנה אחרי שיצחק רבין חזר והסביר עד כמה חשוב לסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי בטרם איראן תסיים לפתח נשק גרעיני, זיהה גם בנימין נתניהו את הזיקה בין האיום הגרעיני לבעיה הפלסטינית.

למעשה, שנים ארוכות דחה נתניהו בבוז כל ניסיון לרמוז על זיקה בין השניים, אך בנאום ששידר השבוע (8 בדצמבר) לפורום סבן אמר ראש הממשלה כי "מאמצינו הגדולים ביותר להגיע לשלום פלסטיני-ישראלי לא יישאו פרי אם איראן תצליח לבנות פצצות גרעיניות". נתניהו המשיך והסביר כי "איראן חמושה בנשק גרעיני תיתן גיבוי רב יותר לגורמים רדיקליים וגורמי טרור באזור. היא תערער את הסיכויים להגיע לשלום במשא ומתן". ראש הממשלה אף הזהיר כי איראן גרעינית תפגע בהסכמי השלום בין ישראל למצרים וירדן.

אז הזיקה היא אותה זיקה, אבל הכיוון שהתווה נתניהו הפוך לזה של רבין. ראש הממשלה המנוח רבין, שנרצח בגלל דבקותו ברעיון סיום הסכסוך עם הפלסטינים, ניסח את המסר של ביבי באופן אחר. רבין בעצם היה אומר כי "מאמצינו הגדולים ביותר למנוע מאיראן לבנות פצצות גרעיניות לא יישאו פרי אם לא נגיע לשלום פלסטיני-ישראלי. כישלון המשא ומתן, מדיניות ההתנחלויות, פירוק הרשות הפלסטינית ואינתיפאדה אלימה ייתנו גיבוי רב יותר לגורמים רדיקליים וגורמי טרור באזור, ויחלישו גם את הסכמי השלום שכבר השגנו עם שתיים משכנותינו".

נתניהו מגייס את 'זיקת האיראן תחילה' שלו גם בשיחותיו האחרונות עם הממשל האמריקאי בנושא המשא ומתן שארה"ב וחמש המעצמות מקיימות עם איראן. הוא טוען שבהעדר ביטחון מוחלט, שאיראן תיענה לכל דרישותיו בנוגע לנשק גרעיני, הוא לא יוכל לשכנע את הציבור הישראלי ליטול סיכונים למען השלום עם הפלסטינים. רבים מהמומחים לענייני איראן אומרים שיש מקום לספקנות שמגלה נתניהו כלפי ההסכם המתגבש עם האיראנים והסיכוי שהם יכבדו את חתימתם. לא מזמן שמעתי מפי דיפלומט בכיר, שהתנסה מקרוב במגעים עם איראן, תיאור מפורט על הנורמות האיראניות המפוקפקות בכל הנוגע לכיבוד הסכמים.

המוצא מהסבך הזה טמון בערבויות אמריקאיות ביטחוניות מוצקות, שיפחיתו את הסכנה שאיראן תתקוף את ישראל. הנשיא אובמה והקונגרס צריכים לשוב ולבחון את רעיון הסכם ההגנה עם ישראל, מה שמכונה "מטריה אסטרטגית". עליהם להבהיר לאיראנים שהתקפה נגד ישראל תיחשב להתקפה נגד ארה"ב, ושפגיעה באזרחים ישראלים תיחשב לפגיעה באזרחים אמריקאים. אין מדובר במהפכה אסטרטגית-מדינית:

1. ארצות הברית הייתה זאת שחילצה את ישראל מצרה במלחמת יום הכיפורים (1973) באמצעות רכבת אווירית של מטוסים, מסוקים, תחמושת וחלקי חילוף;

2. במהלך מלחמת המפרץ הראשונה (1991) הציבה ארה"ב צוותי פטריוט (טיל נגד טילים) אמריקאים על אדמת ישראל;

3. בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים (1979), שהממשל האמריקאי היה פעיל מאוד בכינונו, הוקם כוח שמירת השלום בין שתי המדינות (MFO) המורכב בחציו מחיילים אמריקאים;

4. ה-CIA מילא תפקיד מרכזי ביישום ופיקוח של הסכמי ווי (1998) בין ישראל לאש"ף;

5. בעקבות העימות בין ישראל לחמאס בעזה בקיץ 2008, חתמו ארה"ב וישראל על מזכר הבנות ביטחוני-מודיעיני לטיפול ומעקב משותף בנתיבי הברחות הנשק מאיראן לרצועת עזה.

6. מאז ימי המלחמה הקרה מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין ישראל וארה"ב בתחום המודיעין, והוא מתמקד כיום בעיקר בנושא הלחימה בטרור הגלובלי. באמצעות "קו חם" בין הפנטגון למשרד הביטחון הישראלי, מתאמת ישראל עם ארה"ב את רוב המבצעים הצבאיים האסטרטגיים. הצבאות של שתי המדינות עורכים באופן תדיר אימונים משותפים, וקבוצות עבודה נפגשות דרך קבע לדון במגוון נושאים אסטרטגיים משותפים.

7. ישראל וארה"ב מפתחות במשותף אמצעים צבאיים, וישראל נעזרת בסיוע אמריקאי לפתח נשק ישראלי, דוגמת טנק המרכבה ופיתוח מערכת טיל החץ. ארה"ב מחויבת לשמור על היתרון הצבאי-טכנולוגי של ישראל. היא מוכרת לה אמצעי לחימה רבים ומקיימת עמה תיאום בנוגע למצב מלאי הנשק של ישראל ולאכסון מראש של נשק לשעת חירום. ארה"ב הקפיאה מספר פעמים מכירת נשק למדינות באזור, כגון ערב הסעודית ומצרים, בשל החשש להפר את "האיזון האסטרטגי" עם ישראל.

עד היום ישראל נהנית מהחלטתו המכוננת של הנשיא ניכסון בשנת 1969 להכיר באופציה הגרעינית של ישראל ולעמוד לצידה בנושא העמימות. בשנים האחרונות דווח שארה"ב שקלה מספר פעמים את מדיניותה בנושא הזה. הנשיא אובמה צריך סיבה טובה כדי לשחרר את ישראל מחזונו של מזרח תיכון נקי מנשק להשמדה המונית, חזון שזיכה אותו בפרס נובל לשלום. אובמה דוחה את היזמה הזאת כדי שלא להפריע למאמציו של המזכיר קרי להפוך סוף סוף את "תהליך השלום" להסכם שלום.

נשיא המדינה שמעון פרס הגדיר את היחסים עם ארה"ב "הנכס החשוב ביותר לישראל מבחינה ערכית ואסטרטגית".לעומתו הנשיא אובמה מגדיר את הסכם השלום בין ישראל לשכנותיה כנכס חשוב ביותר לארה"ב מבחינה ערכית ואסטרטגית. בעצם, גם נתניהו אמר כי שלום אמיתי ובר קיימא בין ישראל לפלסטינים הוא "יעד אסטרטגי של מדינת ישראל ושל הממשלה בראשותי".

הצורך לבחור בין ברית הגנה עם המעצמה החזקה בעולם בנושא הגרעיני לבין עוד "גרעיני התיישבות" יכולים לסייע לו להגיע ליעד הזה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: yitzhak rabin, secretary of state john kerry, peace process, israeli foreign policy, israeli-palestinian conflict, israel-us relations, benjamin netanyahu, barack obama

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept