ישראל פולס

"חוק העמותות": כמו ארה"ב וצרפת

p
המחבר
בקצרה
ח"כ איילת שקד, יוזמת הצעת החוק השנויה במחלוקת למיסוי ארגונים אנטי ישראליים, סבורה כי מדינת ישראל חייבת להגן על עצמה מפגיעה משמעותית בריבונותה, בדיוק כפי שנוהגות מדינות אחרות במערב.

בשבוע שעבר (16 בדצמבר) פורסם בתקשורת כי ארגון, זניח יש לציין, בשם "האגודה ללימודים אמריקאים", החליט להכריז על חרם אקדמי נגד ישראל על מנת להביע, לשיטתם, הזדהות עם סטודנטים פלסטינים שהחופש האקדמי שלהם נשלל מהם.

כל מי שבקיא ביחסים בין ישראל לפלסטינים מבין כי מדובר בהבל הבלים, וכי האקדמיה הפלסטינית ברשות חופשית, גם בתכני הלימוד והמחקר וגם בפעילות חוץ אקדמית, עד כדי כך שהיא מארגנת מפגני תמיכה בהפצצת ילדים ישראלים. אותם מפגני תמיכה לא נעשים בחדרי חדרים, כי אם ברחבות הקמפוסים לעיני המרצים, הסטודנטים והמצלמות.

יש לציין שמחלקת המדינה הוציאה מיד גינוי להודעה ושלילת החרם. אולם, אין להקל ראש במקרה זה, כי זו הפעם הראשונה שבה ארגון אמריקאי כה גדול מצטרף לקמפיין החרם הפלסטיני BDS נגד ישראל.

החלטת האיגוד, בו חברים כחמשת אלפים מרצים ופרופסורים, התקבלה בהצבעה אינטרנטית בה השתתפו כרבע מחברי הארגון. אותם משתתפים הצביעו ברוב של שני שליש (66%) בעד הטלת חרם על האקדמיה הישראלית.

יש לציין כי אף אוניברסיטה או מכללה אמריקאית לא הצטרפו לחרם.

מה, אם כן, מוביל אקדמאים אמריקאים משכילים ללכת שולל אחרי גיבוב השקרים הזה?

אני סבורה שהסיבה העיקרית נעוצה בכך שממשלת ישראל, שמשקיעה כסף רב בתקציב הביטחון, עדיין לא השכילה להבין ששדה ההסברה הוא שדה הקרב החדש, ושעליה להשקיע כסף ומשאבים על מנת להדוף את גל ההסתה והשקרים המופצים בעולם.

תחום ההסברה של מדינת ישראל חיוני כיום להמשך קיומה של מדינת ישראל הרבה יותר מגדוד של טנקים או טייסת אפאצ'י.

בניגוד לישראל, במסגרת ניסיונות ה"הסברה" המוצלחים למדי של הצד השני, פועלים ארגונים פרו פלסטינים רבים ברחבי העולם, אך גם בישראל עצמה, על מנת לפגוע בישראל. הם עושים זאת על ידי קריאה לחרם אקדמים וכלכלים, ועל ידי הגשת תביעות כנגד חיילי צה"ל וראשי כוחות הביטחון. ארגונים אלו הם בעלי כוח רב והם משקיעים מיליוני אירו בפעילות ההסתה שלהם, מן סוג של אנטישמיות חדשה.

מאין מגיע הכסף, אתם שואלים? ובכן, הוא מגיע בין היתר מתרומות פרטיות, אך חלק גרעיני ומשמעותי ביותר מן אותו תקציב מקורו במדינות אירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט.

והנה נוצר תחת אפינו מצב אבסורדי. ישראל, שבניגוד לטענות האגודה האמריקאית מאמינה במתן חופש ביטוי רחב מאוד, אינה אוסרת קריאה לחרם על ישראל או להגשת תביעות נגד חיילי צה"ל. שמירה זו על חופש הביטוי הובילה למצב מגוחך בו מדינות זרות פוגעות בריבונותה של ישראל ברגל גסה על ידי מימון של ארגונים אנטי ישראליים, שלא לומר אנטישמיים, כאשר ישראל עומדת מנגד ללא יכולת להגיב.

ולכן, על מנת להתמודד עם המצב האבסורדי הזה, הגשתי יחד עם ח"כ רוברט אילטוב את הצעת החוק (מס' 1672) לתיקון פקודת מס הכנסה (תמיכה של ישות מדינית זרה בעמותות בישראל), או בשמה התקשורתי "חוק העמותות".

הצעת החוק למעשה קובעת שכל הכנסה של עמותה מיישות מדינית זרה תהא חייבת במס של 45% אם יש במטרותיה של העמותה או במעשיה או במעשיו של חבר הנהלתה, אחד מחמשת המקרים המפורטים בהצעת החוק:

1. קריאה להעמדה לדין של חיילי צה"ל בערכאות בינלאומיות.

2. קריאה לחרם, משיכת השקעות או סנקציות על מדינת ישראל או אזרחיה.

3. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

4. הסתה לגזענות.

5. תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

לאחר פרסום הגשת הצעת החוק זכינו למקלחת צוננת של ביקורת מן השמאל הישראלי, לרבות משרת המשפטים ציפי לבני, בטענה כי הצעת החוק הנ"ל "אינה דמוקרטית", וכי היא כזו העלולה לפגוע בישראל בזירה הבינלאומית. חוק כזה, הם סבורים, שלדברי מתנגדיו פוגע בחופש הביטוי, לא יהיה מקובל בפני מדינות אירופה וארצות הברית.

אולם אילו מבקרי החוק, שרובם אפילו לא טרחו לקרוא אותו, היו בודקים את מצב הדברים המשפטי במדינות אחרות לאשורו, הם היו מופתעים לגלות שהחוק המדובר מצומצם משמעותית מחוקים מקבילים במדינות המערב.

על פי החוק הפלילי בצרפת למשל, העונש בגין יצירת קשר עם מדינה זרה או עם ארגון זר במטרה לגרום לפעילויות עוינות נגד צרפת הוא שלושים שנות מאסר וקנס של 450,000 אירו. חשוב לציין, כי על פי המשפט הצרפתי גם הובלה לגינוייה של צרפת על ידי מדינות זרות נכנסת תחת ההגדרה של "פעילויות עוינות". כלומר, מה שבצרפת מוביל למאסר של שלושים שנה, בישראל יגולם לתשלום מס בגובה 45%.

דוגמא נוספת היא ארצות הברית, בה קיים חוק הסוכנים הזרים. על פי חוק זה, כל ארגון אמריקאי המקבל תרומות מממשלה מחוץ לארצות הברית נחשב לסוכן זר (למעט חריגים), ולכן נתון לדרישת רישום במשרד המשפטים הפדראלי. תנאי זה נתפס בארה"ב כחיוני, על מנת לוודא כי קיימת שקיפות בכל הקשור להתערבות מדינות זרות בענייניה הפנימיים של ארה"ב ומניעת פעילות עוינת בידי מדינות זרות על אדמה אמריקאית.

עוד הגדיל ועשה בית משפט העליון האמריקאי, הידוע בקנאותו לשמירה על חופש הביטוי , כאשר קבע בשנת 1983 בתיק Bob Jones University v. United States, באופן מפורש, כי במקרה בו עמותה תקדם מדיניות, המנוגדת למדיניותה הברורה של הממשלה (contrary to a compelling government public policy), מותר למדינה לבטל את הטבות המס המגיעות לעמותה, וצעד כזה לא יהווה פגיעה פסולה בחופש הביטוי או כל חירות חוקתית אחרת.

אחת התופעות איתן מבקשת הצעת החוק להתמודד היא כספים המועברים לעמותות הפועלות באופן ישיר נגד מדינת ישראל ונציגיה. עמותות אלו גורמות נזק בינלאומי משמעותי לישראל בכלל ולחיילי צה"ל בפרט באמצעות סיוע לתביעות המוגשות בבתי משפט שונים באירופה. כדוגמה ניתן לראות את תרומתו המשמעותית של ארגון עדאללה לדו"ח גולדסטון, שעם נזקיו מתמודדת ישראל עד היום. דוגמא נוספת היא חוות הדעת שנתן הארגון בתביעה שהוגשה לבית המשפט בספרד כנגד בכירים במערכת הביטחון של ישראל. הצעת החוק מבקשת לצמצם את יכולת ההשפעה של ריבוניות זרות על פעולות מסוג זה.

ולכל מבקרי הפגיעה בחופש הביטוי נאמר זאת: חופש הביטוי הוא אכן אחד ממרכיביה החשובים של הדמוקרטיה, בכך אין ספק. חשוב לומר כי הצעת "חוק העמותות" אינה אוסרת על התבטאות כזו או אחרת. מה היא כן עושה? הצעת החוק מחזירה את מדינת ישראל ממסלול המזוכיזם להתנהלות שפויה ונטולת שנאה עצמית, בדיוק כמו שעשו ארצות הברית וצרפת. וזה, חברים, חשוב יותר מכל להמשך קיומה של מדינת ישראל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: right wing, racism, palestine, israel, education, boycott of israeli goods, bds

איילת שקד היא חברת כנסת בכנסת ה-19 מטעם סיעת הבית היהודי. היא האישה הראשונה ברשימת המפלגה, והחילונית הראשונה שנבחרה אי פעם לכהן כחברת כנסת מטעם המפלגה.

לפני כהונתה כחברת כנסת שימשה איילת שקד  כיו"ר תנועת "ישראל שלי".

שקד שימשה כמנהלת לשכתו של בנימין נתניהו כאשר היה יו"ר האופוזציה. לאחר פרישתה מהליכוד בשנת 2012, איחדה כוחות עם נפתלי בנט ושניהם הקימו רשימה עצמאית, שלימים התאחדה עם מפלגת "הבית היהודי".

בכנסת, שקד משמשת בין השאר כיו"ר הוועדה לשוויון בנטל, יו"ר השדולה למען השבת פולארד ויו"ר השדולה למען השבת המסתננים לארצם.

איילת שקד היא בעלת תואר ראשון בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept