קראו
אישה קשישה, נושמת בכבדות, מעט כפופה, מניחה על המדרכה את שקיות הניילון הכבדות בקניות בשוק מחנה יהודה. סיוון שמעוני, סטודנטית ירושלמית לתקשורת, בת 25, מזנקת אליה. "אני מתנדבת ב'גברת עם סלים'", היא אומרת בעדינות ומצביעה על החולצה הצהובה המבהיקה שהיא לובשת. "אפשר לעזור לך לסחוב את הסלים לאוטובוס או לרכבת הקלה?"
הקשישה מרכינה את הראש ומפשפשת בין תיקים ושקיות. "אבל אין לי עוד כסף", היא ממלמלת, כמעט בלחש, במבטא מזרח אירופאי כבד. "לא צריך לשלם", עונה שמעוני. "אסחוב לך את הדברים בכיף. ואם את רוצה, בזמן שאנחנו הולכות, תספרי לי סיפור על החיים שלך או תתני לי עצה לחיים שלי".
