ההסכם עם איראן, ומה עושים הלאה

p
המחבר
בקצרה
ההסכם עם איראן פותח את הדרך לאפשרויות חדשות במזרח התיכון, הן עבור ארצות הברית והן עבור רוסיה.

תוכנית הפעולה המשותפת” שעליה חתמו היום בז'נבה שש המעצמות ואיראן היא פריצת דרך לכל הדעות, לא רק כשלב ראשון בהתמודדות מול תוכנית הגרעין של איראן, אלא גם כחלק מסוגיות רחבות יותר של הביטחון האזורי במזרח התיכון.

ההסכם עצמו מתווה תוכנית פעולה לששת החודשים הקרובים, ובה בעת יתקיים משא ומתן על הסכם גרעיני מקיף. בששת החודשים האלה נעתרה איראן לפיקוח חסר תקדים על מתקני הגרעין שלה, להשעיית ההתקנה של צנטריפוגות חדשות ושל העשרת אורניום ברמה שמעל חמישה אחוזים, וכן להקפאת הפיתוח בנתנז, בפורדו ובכור באראק, בתמורה להקלה מסוימת בסנקציות.

לורה רוזן, שסיקרה את השיחות בז'נבה, הייתה הראשונה שדיווחה על ערוץ דיפלומטי חשאי אשר נועד לקדם את השיחות, בניצוחו של תת-מזכיר המדינה האמריקאי, ויליאם ברנס.

מזכיר המדינה ג'ון קרי התייחס היום בדבריו גם למבקרי ההסכם, כשאמר, "ישנם אלו הטוענים שהעסקה אינה מיטבית. גם עליהם מוטלת אחריות, והיא לומר לעולם מהי החלופה הטובה יותר."

החלופה, כך נדמה, היא הגברת הסנקציות. זו תוביל בתגובה לפיקוח רופף יותר; להגדלת מספר הצנטריפוגות; להעשרה ברמה שמעל חמישה אחוזים; להמשך הפיתוח בנתנז, בפורדו ובאראק; מן הסתם גם לקץ המשא ומתן, שכן חסידי הקו הנצי באיראן יחתרו תחת שלטונם של הנשיא חסן רוחאני ושל שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף; ואולי אפילו תגדיל את הסיכויים לתקיפה צבאית. קשה להבין כיצד תורמת חלופה זו בששת החודשים הבאים להשגת המטרה העיקרית - למנוע מאיראן נשק גרעיני.

האמריקאים ממשיכים לפקפק בכוונותיה של איראן, ובכל זאת תומכים בהמשך המשא ומתן עמה. מסקר משותף של סי-אן-אן/או-אר-סי שנערך בנובמבר עולה ש-56 אחוזים מהאמריקאים תומכים בהסכם, ובסקר שערכו רשת איי-בי-סי והוושינגטון פוסט נמצא כי 64 אחוזים מצדדים בו. ואולם יותר מ-60 אחוזים מהנסקרים אינם משוכנעים שההסכם אכן ימנע מאיראן את פיתוחו של נשק גרעיני.

אפשר שהממשל האמריקאי קיבל בברכה את תפקיד "השוטר הרע" שאימץ הקונגרס בשבועות האחרונים כדי להגביר את הלחץ על איראן. ועם זאת, ההסכם שהושג כשלב ראשון קורא לארצות הברית "להימנע מהטלת סנקציות חדשות הקשורות לתוכנית הגרעין" על איראן. בדברים שנשא כשהכריז על גיבוש ההסכם, אמר הנשיא האמריקאי, ברק אובמה, "זה לא הזמן לקדם סנקציות חדשות, שכן צעד שכזה רק יחבל בצעד הראשון והמבטיח שהשגנו, יוביל לניכור בינינו ובין בנות בריתנו ועלול לסכן את הקואליציה שאפשרה לנו לאכוף את הסנקציות מלכתחילה."

תחנתו הראשונה של אובמה במילוי חלקו בהסכם, אם נניח שאיראן תמלא את חלקה, צריכה להיות מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד מנבאדה, שאמר ב-21 בנובמבר, "על אף תמיכתי במאמץ הדיפלומטי של הממשל, אני מאמין שעלינו להשאיר את כל אופציות החקיקה על השולחן, לקראת אישורו החל מדצמבר של חוק חדש ודו-מפלגתי להטלת סנקציות נוספות."

ההסכם עם איראן, ומגמת ההתחממות ביחסי ארצות הברית איתה, מעוררים דאגה בקרב בנות בריתה של ארצות הברית באזור, במיוחד ישראל וערב הסעודית.

אבל אפשר לראות בהסכם הראשוני הזה לא רק ניסיון להרוויח זמן ולעכב את תוכנית הגרעין של איראן בדרך לחתימה על הסכם קבע מקיף, אלא ניצנים ראשוניים של שינוי כיוון והתרחקות מהעוינות המרה בין ישראל לאיראן, כפי שכותב השבוע ג'הנדד ממריאן לאל-מוניטור.

שינוי שכזה ביחסים, שאיש אינו מעז להעלות על דל שפתיו, אינו בהכרח חלומות באספמיה, אם נביא בחשבון את רוסיה בתפקיד המתווכת. כפי שכותב גם פיודור לוקיאנוב, חל זינוק במעמדה של מוסקבה בזכות התפקיד שמילאה בסוריה, כשסייעה בגיבושו של הסכם מסגרת להשמדת הנשק הכימי, מהלך שהוביל ב-27 בספטמבר לאישורה פה אחד של החלטה 2118 במועצת הביטחון של האו"ם.

מוסקבה שיחקה תפקיד גם בקידום מעורבותה של איראן בנושא הסורי, וההסכם שנחתם היום בסוגיית הגרעין יאפשר לאיראן להעמיק עוד יותר את מעורבותה שם, כפי שדיווח בשבוע שעבר מטהרן עלי האשם. הרקורד החיובי המוכח של מוסקבה בהתמודדות עם דמשק וטהרן זוכה לזריקת עידוד נוספת עם חזרתו לזירה של שר החוץ הישראלי, אביגדור ליברמן. כך כתב בשבוע שעבר בן כספית לאל-מוניטור: "לליברמן אינטרסים רבים בבירת רוסיה וברפובליקות סובייטיות לשעבר רבות. הקשר שלו עם הצמרת הרוסית אינטימי ורב שנים. הוא מאמין שרוסיה מחזיקה מפתחות רבים הקשורים למזרח התיכון, וגם בימים קשים, כשמתפרסם (שוב) שפוטין מתכוון למכור לסורים טילי אס-300 או משהו בסגנון הזה, ליברמן תמיד שם כדי להרגיע, לקרוץ ולהסביר לבני שיחו שהמרחק בין הפרסום בתקשורת לאספקת הטילים בשטח גדול מאוד".

ארצות הברית לבדה אינה מחזיקה בכל המפתחות כדי לסגור עסקה בין ישראל לחיזבאללה, אך נדמה שפיסות הפאזל מוצאות בהדרגה את מקומן. כל משא ומתן עם חיזבאללה יעבור גם דרך דמשק וטהרן, והנה שוב אנחנו חוזרים לתפקידה של מוסקבה, שזוכה לאחרונה לאמונן של דמשק, טהרן, ירושלים וגם וושינגטון. טורקיה, גם היא בת-ברית חשובה באזור, כבר החליפה דיסקט במדיניות הכושלת שלה מול סוריה, וחידשה את קשריה גם עם טהרן וגם עם וושינגטון, כפי שמדווח השבוע סמיח אידיז. קיים היום קונצנזוס גובר והולך בין טורקיה, עיראק ואיראן בנושא הסורי, וזו בשורה טובה מאוד לאפשרות של פתרון פליטי ובשורה רעה לטרוריסטים ולכל אותם ארגונים חמושים שמנסים להפיל את המשטר בסוריה. עם הזמן יוביל הדבר גם לבלימת ניסיונותיהם של הכורדים בסוריה לזכות באוטונומיה, כפי שדיווח השבוע ולדימיר ון וילגנבורג. אם יימשכו המגמות הללו והמצב בסוריה יתייצב, גם הסיכוי להפיג את המתיחות בגבול ישראל-לבנון יהיה גדול מתמיד, שכן יוכל ארגון חיזבאללה להחל להוריד את הפרופיל רק בעת שלום עם ישראל.

והנה עוד יתרון להשגת פתרון בעניין איראן. אם איראן רוצה בהסרה מלאה של הסקנציות בתחום הפיננסים והנפט, במסגרת חוק הסנקציות על איראן חייב הנשיא להוכיח לקונגרס שאיראן כבר לא מבקשת לייצר כלי נשק להשמדה המונית, כבר לא תומכת בטרור וכבר לא מהווה איום על האינטרסים של ארצות הברית ושל בנות בריתה. לכן, אם גם ארצות הברית וגם איראן רציניות בעניין ההקלה בסנקציות, חייבים לנהל שיחות בסוגיית איראן, ישראל והחיזבאללה (המוגדר בארצות הברית כארגון טרור במימון איראני).

ואם איראן תוכיח עם הזמן את כוונותיה בסוגיית הגרעין, צעד משמעותי נוסף - ואולי אפילו קרוב מתמיד - עשוי להיות הסכם ישיר בין ארצות הברית לאיראן לשיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרחי, הסכם שהקונגרס יצטרך לאשר.

כל השינויים הללו לא יקרו בן לילה, אם בכלל. ההסכם שנחתם בז'נבה הוא רק הצעד הראשון, כמובן, אבל זה צעד גדול בכיוון הנכון, הן עבור מדיניות ארצות הברית והן עבור הביטחון האזורי במזרח התיכון.

סקופ של לבנון פולס על פיגוע הטרור של 19 בנובמבר

ב-13 בנובמבר דיווח כתב אל-מוניטור בביירות: "מקור ביטחוני מתוך החיזבאללה הודה בפני אל-מוניטור שלכוחות הביטחון והמודיעין בלבנון הגיע מידע על ארגון סלפי קיצוני שמתכנן פיגוע נגד השיעים ביום העשורא".

ב-19 בנובמבר אכן אירע פיגוע טרור, שגבה את חייהם של 23 איש לפחות מחוץ לשגרירות איראן בביירות.

ב-20 בנובמבר דיווחה רשת החדשות מקלאצ'י כי סוכנות ביון במערב העבירה לממשלת לבנון מידע מודיעיני על פיגוע פוטנציאלי של ארגון המסונף לאל-קאעידה נגד מטרות חיזבאללה.

פלסטין פולס מסקר את משבר החשמל והביוב בעזה

ב-20 בנובמבר דיווח הניו יורק טיימס על משבר חשמל וביוב חמור בעזה.

ב-24 באוקטובר כתבה רשא אבו ג'לאל לאל-מוניטור על המחסור בחשמל, שאילץ את ילדי עזה ללמוד לאורם של פנסי רחוב. ב-18 בנובמבר הוסיפה וכתבה אבו ג'לאל שבעיית הביוב העלתה את המשבר בעזה "לשיאים חדשים".

כינוס של אל-מוניטור ו-SAIS בנושא "ארצות הברית, רוסיה והמזרח התיכון"

ביום חמישי, 5 בדצמבר, אל-מוניטור ובית הספר על שם פול ה. ניץ ללימודים בינלאומיים מתקדמים (SAIS) באוניברסיטת ג'ון הופקינס יערכו בוושינגטון כינוס שנושאו "ארצות הברית, רוסיה והמזרח התיכון". בין המשתתפים גם ויטאלי צ'ורקין, שגרירה הקבוע של רוסיה באומות המאוחדות; חבר הקונגרס הרפובליקאי ממישיגן מייק רוג'רס, יושב ראש ועדת המודיעין של בית הנבחרים האמריקאי; חבר הקונגרס ממרילנד כריסטופר ואן הולן, הדמוקרט הבכיר בוועדת התקציב של בית הנבחרים; זביגנייב בז'ז'ינסקי, יועץ מיוחד במכון למחקרים אסטרטגים ומרצה בכיר ליחסים בינלאומיים ב-SAIS; עיתונאים ופרשנים מאל-מוניטור ועוד רבים וטובים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: syria, russia, mohammad javad zarif, lebanon, kurds, john kerry, iranian nuclear issue, iran, hezbollah, hassan rouhani
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept