ישראל פולס

נתניהו לקרי: המעצמות הונו את ישראל

p
המחבר
בקצרה
גורמים ישראלים מגדירים את פגישתם האחרונה של ראש ממשלת ישראל ושר החוץ האמריקאי כ"עימות קשה, חזיתי ובוטה" בין שתי המדינות. האם תקיפה צבאית באיראן שוב על השולחן? חזרתו של ליברמן לממשלה ולקבינט תקל על נתניהו להעביר כל החלטה שירצה

 

ביום רביעי השבוע (6 בנובמבר), יומיים לפני פריצת הדרך ותחילת ניסוחו של הסכם היסטורי בין איראן למעצמות, אמר לי גורם מדיני ישראלי בכיר הבקי בנושא, שישראל מודאגת מהמתרחש ב"ערוץ האחורי החשאי" של המגעים בין ארה"ב לאיראן. הערוץ הזה, על פי המקור הישראלי, פורה ושוקק חיים בשבועות האחרונים, הוא החל עוד בטרם נפתח המשא ומתן הרשמי בין איראן למעצמות, והוא הציר העיקרי בו מושגות ההסכמות וההתקדמויות. 

לישראל, אמר הבכיר, יש מידע על המתרחש באיראן, אנחנו גם יודעים פחות או יותר מה קורה במגעים בין המעצמות (5+1) לבין איראן. מה שאנחנו לא יודעים בכלל זה מה האמריקאים והאיראנים מבשלים בחדר האחורי.

ביום שישי התברר שהחששות היו מוצדקים. כפי שהדברים נראים בעת כתיבת המאמר הזה (שישי, 8 בנובמבר), אנחנו בדרך להסכם ביניים "היסטורי", שיסלול, אולי, את הדרך להשגת הסכמה סופית שתסיים את משבר הגרעין בין המעצמות לאיראן. 

הדיווח על ההסכם המתגבש, הוביל לדרמה אמיתית שהתרחשה ביום שישי לפני הצהריים במהלך הפגישה האחרונה בין נתניהו לקרי. נתניהו פגש את קרי שלוש פעמים בשלושת הימים האחרונים, הפעם האחרונה ביום שישי, בשדה התעופה, עת יצא קרי בבהילות להצטרף לדיונים בז'נבה. 

השיחה ביניהם, שנמשכה שעתיים, התמקדה אך ורק בהסכם המתגבש בין איראן למעצמות, והוגדרה על ידי גורמים ישראלים כ"עימות קשה, חזיתי ובוטה" בין ישראל לארה"ב. נתניהו טען כי המעצמות הונו את ישראל, מאחר ועד לפני יומיים עוד הבטיחו שאין כוונה להסיר מאיראן סנקציות קיימות אלא להפשיר כספים שהוקפאו בעבר, ותו לא. 

כעת, אמר נתניהו, מתברר שמתכוונים להפשיר סנקציות בתחום התעשייה הפטרוכימית, תעשיית הרכב, הסחר בזהב ונושאים נוספים. אתם תמוטטו את משטר הסנקציות, אמר נתניהו, לישראל אין כוונה לקחת חלק באסון הזה, אנחנו לא רואים את עצמנו מחויבים למהלך הזה ונעשה כל מה שניתן כדי להגן על אזרחי ישראל ועל ביטחונה.

ואכן נתניהו לקח שניות ספורות כדי לצקת דלי גדול של מים קרים על החגיגה בז'נבה. תגובתו הראשונה של נתניהו, ששוגרה לחלל האוויר ביום שישי לפני הצהריים, הייתה נזעמת, קודרת, מתריסה. 

"ישראל אינה מכירה בהסכם הזה", הצהיר נתניהו וכינה אותו "עסקת המאה מבחינת איראן. אני מבין שהאיראנים צריכים להיות מאוד מרוצים עכשיו, והם אכן מרוצים. הם קיבלו הכל, ולא נתנו דבר. הם רצו הקלה בסנקציות, וקיבלו. הם לא רצו לוותר על יכולות ההעשרה שלהם, ולא ויתרו. זו עסקה רעה. ישראל אינה רואה עצמה מחויבת אליה. ישראל תמשיך לעשות ככל שהיא רואה לנכון על מנת להגן על עצמה ועל ביטחון אזרחיה". 

נתניהו הוסיף תוספת חשובה: "רבים באזור", אמר, "שותפים לדעתי זו, בין אם הם אומרים את זה בפומבי, בין אם לא". 

הרמז, עבה ככור גרעיני, מכוון למפרץ. סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, כוויית, ויש גם מדינות נוספות, ששותפות לדאגה הישראלית. הזעם רב, אם כי לאף אחד אין מושג מה עושים עכשיו. גם הצרפתים סבורים כי ההסכם המתגבש רע לעולם וטוב לאיראן. בריטניה, לעומת זאת, מתיישרת עם ארה"ב.

על פי כמה מקורות, האמריקאים ביטלו כוונה להזדמנות צילום משותפת של שני המנהיגים, נתניהו וקרי, אחרי המפגש. קרי מיהר לעלות על המטוס ולהצטרף לדיונים בז'נבה. יכול להיות שהעימות החזיתי עם נתניהו הוא שגרם לקרי לצאת לעיתונאים בז'נבה ולהודיע ש"עוד אין הסכם" וש"חלק מהנושאים טרם סוכמו". 

בישראל מסתובבת תיאוריית קונספירציה לפיה הכל הצגה. ישראל מחוללת מהומה בתיאום עם ארה"ב כדי להגביר את הלחץ על איראן, כחלק מטכניקת המשא ומתן. ישראל היא, בעצם, השוטר הרע של האיראנים, בעוד האמריקאים מנסים להיות השוטר הטוב. על פי התיאוריה הזו, הפערים האמיתיים בין ישראל לארה"ב באשר לאופי ההסכם העתידי עם איראן אינם גדולים. העיקרון מוסכם, פחות או יותר, הכלים לביצוע קצת פחות. 

"הכל תלוי", אומר גורם ישראלי ביטחוני בכיר, "במצב בו תהיה איראן אחרי שהכל ייגמר. במספר הצנטריפוגות. ברמת הצנטריפוגות. במצבו של הכור הפלוטוני בעראק". 

בישראל דורשים לנקות את איראן מצנטריפוגות, לסגור את המסלול הפלוטוגני ולהוציא את כל האורניום המועשר מתחומי איראן. זוהי דרישה מקסימלית. יש להניח, שישראל תהיה מוכנה להסתפק בפחות, אבל לא הרבה פחות. השארת כמות סמלית של אורניום מועשר וכמות קטנה של צנטריפוגות, שאינן מהדור המתקדם שהותקן באיראן לאחרונה, יהוו סוג של עז שישראל תהיה מוכנה לסבול באמצע הסלון. הכור בעראק, על פי המתווה הזה, אמור להיכנס למשטר פיקוח הדוק, כולל מצלמות און-ליין וביקורות פתע חודרניות. עם הסכם כזה, ירושלים תדע לחיות. ומה יקרה אם לא יהיה הסכם כזה?

מנהיג יהודי-אמריקאי בולט ומוכר סיפר לאחרונה לידיד ישראלי את הסיפור הבא: המנהיג ישב עם ג'ו ביידן, סגן נשיא ארה"ב, שסיפר לו שבשיחות שקיים עם הנשיא אובמה היה ביידן נחוש: אני משוכנע, אמר סגן הנשיא לנשיא, שהאיומים של ביבי ריקים מתוכן. אין מצב בעולם שנתניהו יתקוף את איראן לבדו. בין השניים התפתח ויכוח. על פי המנהיג היהודי, ביידן סיפר לו שהיה מוכן להתערב עם אובמה "על הג'וב שלי" בסוגיה. ביבי לא יתקוף בחיים, אמר ביידן, אני מכיר אותו.

הבעיה היא, שגם כשמכירים את ביבי, ומודעים למגבלותיו, לפחדיו ולצללים המקיפים אותו ומעוררים את שדיו, אי אפשר להמר על שום דבר בוודאות בכל מה שקשור לנושא האיראני. בתחום הזה רואה נתניהו בעצמו סוג של שליח היסטורי. תפיסתו משיחית. הוא מאמין, בכל לבו, שנועד למנוע שואה שנייה ליהודים. 

אגב, לא בטוח שהוא טועה. בשנים האחרונות השקיעה ישראל מיליארדים רבים של דולרים בהכנת אופציה צבאית, שתאפשר לה לשגר מהלומה קשה ולפגוע בתשתית הגרעין האיראנית. נכון, המהלומה הישראלית לא אמורה לחסל את פרויקט הגרעין אלא רק לעכב אותו, אבל בישראל יש כאלה שסבורים שמהלך כזה יגרום גם לאמריקאים להצטרף אליו, בשלב כזה או אחר, ויש סיכוי סביר שתיווצר תגובת שרשרת שבסופו של יום תרחיק את איראן מהגרעין הרחקה משמעותית. 

נתניהו ניסה, ביום שישי לפני הצהריים, להחזיר את האופציה הזו לשולחן. אני מניח שג'ו ביידן לא מאמין לו. יכול להיות שגם ברק אובמה לא מאמין לו. השאלה היא האם נתניהו מאמין לעצמו, ובעצמו. התשובה לשאלה הזו אינה ברורה.

ההחלטה לתקוף באיראן נמצאת בידי הקבינט הישראלי. נכון לרגע זה, יש בו שבעה שרים: ראש הממשלה נתניהו והשרים יאיר לפיד, ציפי לבני, נפתלי בנט, משה (בוגי) יעלון, יצחק אהרונוביץ' וגלעד ארדן. זיכויו השבוע של שר החוץ לשעבר (שיחזור למשרדו ביום שני הקרוב) אביגדור ליברמן, מחזיר אותו גם לקבינט. מספר שרי הקבינט יעלה משבעה לשמונה. 

הדרישה לקבינט מצומצם (בקבינטים הקודמים ישבו בין 14 ל-16 שרים) בממשלה הנוכחית הייתה של נתניהו. ניתן להעריך כי הוא רצה לארגן לעצמו פורום קטן, סולידי וגמיש, בו יוכל לשלוט ולהשיג רוב, גם למהלך צבאי באיראן, בקלות יחסית. העניין הוא שהצטרפות ליברמן משנה את המאזן בקבינט. ייתכן שיאיר לפיד ידרוש להגדיל גם את חלקה של מפלגתו בפורום החשוב הזה. נכון לעכשיו, לפיד הוא המייצג היחיד של "יש עתיד" בקבינט. אם יצורף גם ח"כ יעקב פרי (מטעם "יש עתיד"), ראש השב"כ לשעבר, תקום דרישה לצרף גם נציג נוסף של הליכוד. המועמד הטבעי הוא יובל שטייניץ, השר לענייני מודיעין. כך שהקבינט הישראלי יכול לגדול בימים הקרובים משבעה לעשרה חברים. ועדיין, נתניהו יוכל להשיג בו רוב אוטומטי כמעט לכל מהלך בו ירצה. השאלה היא, אם ירצה.

אפרופו ליברמן: באופן פרדוקסלי, הרגע שבו הוסרו המשקולות מעל צווארו של אביגדור ליברמן, במרוצו הארוך ללשכת ראש הממשלה בירושלים, הוא גם הרגע בו הוא מוצא את עצמו הכי רחוק שהיה אי פעם מהשגת המטרה. סקרים שפורסמו השבוע בישראל מורים שליברמן מאבד מכוחו האלקטורלי במהירות. הסקר האחרון, בעיתון "סופהשבוע", מצביע על כך שאם הליכוד וישראל ביתנו יחזרו להתמודד בנפרד, יקבל נתניהו בראשות הליכוד 36 מנדטים בעוד ליברמן יזכה לחמישה מנדטים בלבד, שליש מכוחו בפעם האחרונה שהתמודד (2009) עצמאית.

ליברמן זוכה השבוע מאשמת מרמה והפרת אמונים פה אחד על ידי שלושה שופטים בירושלים. זה היה אקורד הסיום למסע בן 17 שנה, במהלכו נחקר ליברמן על ידי רשויות החוק בישראל בפרשיות רבות, תיקיו נפתחו ונסגרו, ענייניו נבדקו ונסרקו, עד שבסופו של דבר החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק המרכזי שלו, בעניין "חברות הקש", ולהגיש נגדו כתב אישום בפרשה זניחה, שולית וביזארית. הוא נחשד שקיבל משגריר ישראלי במדינה אירופית מסמך של חיקור דין נגדו שנערך באותה מדינה, ולאחר מכן קידם את השגריר במשרד החוץ, בתמורה להדלפה.

ובכן, ליברמן זכאי. הסיכוי שהיועץ המשפטי לממשלה יחליט לערער על הזיכוי, אינו גבוה. התיק סגור. 17 שנות חקירה הסתיימו. תינוקות שנולדו כשהחקירות נגד ליברמן נפתחו, מתגייסים בשנה הקרובה לצה"ל. בפעם הראשונה מסתובב ליברמן בישראל כפוליטיקאי המשוחרר מאימת הדין. 

"הרגשתי כאילו אני אסטרונאוט ששוגר לחלל", אמר לי דקות לאחר הזיכוי, "הייתי בבלק-אאוט מוחלט. כאילו איבדתי את כוח הכבידה, מרחף באוויר, חסר משקל. חוץ מהמילה זיכוי, אני לא זוכר שום דבר". 

מונולוג מהסוג הזה מעולם לא נשמע מפיו של ליברמן, שנתפס כאישיות חסינה, עמידה, נטולת רגשות אנושיים. ובכן, ליברמן עשוי בשר ודם, כנראה. פוליטית, הוא נולד השבוע מחדש. מצד שני, עושה רושם שצפויה לו ילדות קשה.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: nuclear negotiations, john kerry, iran sanctions, benjamin netanyahu, avigdor liberman

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept