החלטתו של הנשיא אובמה לדחות את ההתקפה על סוריה עד אישור הקונגרס גילתה את הפן האנושי-מוסרי של מנהיגי הימין הישראלי. מתברר שאפילו שנתם של אנשי "הבית היהודי" נדדה בציפייה שארה"ב תעניש את הנשיא אסד על הטבח שהוא עושה בבני עמו. פתאום אכפת להם שערבים הורגים ערבים. כדי שהפושע הסורי יבוא על עונשו, חברינו בימין מוכנים לעמוד בתור למסכות גז ולנקות את החדרים האטומים. ממש רחמנים בני רחמנים (עד שמישהו מציע להקים מחנה פליטים קטן בגולן). אחרי שהם מוחים מהלחיים את הדמעות שהזילו על מר גורלם של השכנים ומצקצקים בלשונם על אוזלת ידו של "העולם", הם יכולים לעבור לניתוחים היסטוריים ולמסקנות אסטרטגיות.
קחו למשל את המסר שנפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי, העביר לציבור בעמוד הפייסבוק שלו, למחרת נאומו של אובמה [31 באוגוסט]. "כלל הברזל לעם ישראל: 'אם אין אני לי, מי לי'", כתב שר הכלכלה, "הגמגום וההססנות הבינלאומית בעניין סוריה מוכיחים שוב - אין למדינת ישראל על מי לסמוך חוץ מעצמה. ממינכן 1938 ועד דמשק 2013 שום דבר לא השתנה. זהו הלקח הגדול שלנו מהאירועים בסוריה". בנט קבע כי "חשוב שכל אזרח ישראלי ידע, ילמד, ישתף ויפיץ זאת."