ישראל פולס

כך הצליחה ישראל למגר את הסחר בנשים

p
המחבר
בקצרה
ח"כ דוד צור, יו"ר ועדת המשנה לסחר בנשים, בראיון לאל-מוניטור: בלי הלחץ האמריקאי, לא היינו מניעים מהלכים רציניים לטיפול בתופעה

"תופעת הסחר בנשים בישראל נעלמה", קובע ח"כ דוד צור מהתנועה, יו"ר ועדת המשנה לסחר בנשים.

צור, ניצב בדימוס, היה בעבר מפקד מחוז תל אביב במשטרה וראש המטה המבצעי של השר לביטחון פנים. בתפקידים האלה הוא נחשף מקרוב לתופעה, שבתחילת המילניום היתה נפוצה מאוד בישראל. דו''חות משרד החוץ האמריקאי מאותן שנים (2002) הציגו את ישראל, לצד מדינות כמו סודאן וסומליה, ברשימה השחורה של ארצות שבהן נשים נסחרות על בסיס יומיומי ונמכרות לתעשיית הזנות.

לכן מדובר בהישג ראוי לציון, כשבדו"ח האחרון שארה"ב פירסמה בחודש יוני קיבלה ישראל בפעם השנייה ברציפות את הציון הגבוה ביותר במאבק בתופעה. אולם מעבר להישג עצמו, חשוב להבין איך הצליחה מדינת ישראל לטפל באופן אפקטיבי כל כך בבעיה שהיו מעורבים בה כסף גדול, ארגוני פשיעה בינלאומיים, ואפילו השלכות ביטחוניות, שכן מרבית הנשים הובאו לישראל דרך הגבול עם מצרים שהיה אז פרוץ.

מניתוח הטיפול המוצלח במקרה הזה אפשר לגבש מודל לפתרון בעיות חברתיות אחרות. ח"כ צור, מתוקף תפקידיו בעבר ובהווה, הפך לאחד המומחים הגדולים בישראל ובעולם לטיפול בסחר בנשים ובזנות. בראיון לאל- מוניטור הוא מסביר איך עושים את זה, ולא מתכחש למסקנה שבלי הלחץ האמריקאי והחשש מפגיעה תדמיתית, ישראל היתה גם היום אבן שואבת לסוחרי הנשים.

אתה זוכר מתי הבנתם שישראל הפכה ליעד מבוקש לסחר בנשים?

"באופן אישי התוודעתי לכך אחרי 2001, באחד המפגשים הראשונים שלי עם האמריקאים בנושא הטרור. הייתי אז ראש המטה המבצעי של השר לביטחון פנים. אחרי אחד הדיונים שאל אותי הנציג של מחלקת המדינה מה קורה עם הסחר בנשים? לא הבנתי מה הוא רוצה, ולא היו לי נתונים. בתגובה הוא אמר לי שהוא חייב להביא לתשומת לבי שמצבנו לא טוב ואנחנו נמצאים לצד סודאן וסומליה. כמובן שנעלבתי, ואמרתי שלא יכול להיות כי אנחנו מדינה דמוקרטית.

"בדיעבד הוא כמובן צדק. כשהתחלנו ללמוד את הנושא, הבנו שמרבית הנשים הובאו מרוסיה, אוקראינה ומולדובה. אנשי החוק שם היו לפעמים חלק משרשרת המזון הזאת, והעלימו עין תמורת שוחד. כשחקרנו לעומק גילינו מאפיות שקמו באזורים האלה.

"ישראל הפכה למדינת יעד גם בגלל הגעת גורמים עבריינים שהקימו פה תשתית לסחר, וגם בגלל גבול השלום עם מצרים שהיה פרוץ. הבדווים, שהפכו לחוליה בשרשרת ההברחות, הבינו שהם יכולים להתפרנס מכך היטב. ככה התפתחה התופעה שגבלה בעבדות. ישראל הפכה לארץ יעד מועדפת. היינו עסוקים אז בטרור של האינתיפאדה השנייה, ולא שמנו לב למה שמתפתח לנו מתחת לאף."

אז רק בזכות האמריקאים התעוררנו?

"אם הייתי פוליטיקאי מקצועי ומשופשף הייתי אומר שפעלנו בלי קשר לאמריקאים, אבל המציאות היתה שבלי השוט של מחלקת המדינה, לא היינו מניעים מהלכים רציניים. הבנו שאם לא נטפל בתופעה כספי הסיוע יעוכבו, ומהר מאוד מוקד פשיעה חדש יתפוצץ לנו בפרצוף."

אז איך פעלתם?

"אחרי שבשנים הראשונות הדו"חות של מחלקת המדינה האמריקאית שמו אותנו ברשימה השחורה, הבנו את גודל הבעיה. בהתחלה זה הוטל על הימ"רים (יחידות מרכזיות) במחוזות, אחר כך הוקם גוף מטפל במשרד המשפטים ופעלו בהתייחסות קצת אחרת לקורבנות.

"מבחינת רשויות החוק, הנשים היו זונות, והתייחסו אליהן כאל חלק מהבעיה ולא כאל קורבנות שחיים בפחד ואין להם מה לאכול. הבנו שאם זו תמשיך להיות הגישה הם לא יסכימו להתלונן ולהעיד, וכך לא נוכל להפליל את הסוחרים. במקביל הכנסת חוקקה ב-2006 חוק דרקוני נגד הסוחרים שקבע עונש מאסר של עשרים שנה על עבירה של סחר בבני אדם, והמסר היה מאוד ברור.

"בנשים שהעידו טיפלנו במעונות מיוחדים, כאשר המדינה השקיעה כסף רב בתוכנית שיקום. לאט לאט התופעה הלכה והצטמצמה. כמובן שסגירת הגבול עם מצרים עזר מאוד להיעלמותה של הבעיה. הפעלנו יד מאוד חזקה תוך שיתוף פעולה בין כל גורמי האכיפה ומשרד הרווחה."

בישראל 2013 אין יותר סחר בנשים?

"בשלוש השנים האחרונות התופעה כמעט שאינה קיימת. למעשה אני יכול לומר שהסחר בנשים ממזרח אירופה פסק לחלוטין, ומאוד נדיר למצוא אישה שיובאה לישראל על ידי גורם או אדם. אנחנו יודעים על פי הדו"חות של מחלקת המדינה האמריקאית שהתופעה הזאת לא קיימת בישראל. היא נעלמה. זה נבדק באופן רציף באמצעות נתונים ועדויות. לא רק נתונים מהרשויות, אלא גם באמצעות גופים חיצוניים ביקורתיים."

מה המסקנה מההצלחה הזאת?

"שכדי להילחם בתופעה מהסוג הזה ובסדר גודל כזה, כל גורמי האכיפה חייבים לשתף פעולה. כאן היה שילוב של שיתוף פעולה בין המשטרה, משרד המשפטים, הכנסת שחוקקה את החוק והממשלה שהקצתה משאבים, וכמובן השוט האמריקאי שדחף לפעולה. כך שאם מחליטים מלמעלה לבצע מדיניות, מקצים משאבים, מקימים מטה ומפקחים – מצליחים.''

תופעת הזנות עדיין מעסיקה אתכם?

"בוודאי. נתחיל מכך שזנות לא מוגדרת בחוק הישראלי כעבירה. כך שמי שבעצם סוחר או מנהל בית בושת יכול להיות מואשם בעבירת ניהול בלבד. מה שקורה בישראל זה שיש מדיניות של עצימת עין כלפי תופעת הזנות, ואין אכיפה."

מה עמדתך על הצעת החוק שתובא בקרוב להצבעה בכנסת, שמאפשר להפליל ולהעניש גם את מי שקיבל שירותי מין?

"אני לא חושב שצריך לאפשר זנות חוקית, או להכיר בזה כמקצוע. אני לא מכיר ילדה שאומרת שהחלום שלה הוא להיות זונה. ברור שגם כאן המדינה צריכה לטפל בזה. בנוגע לחוק, אני מבין את ההיגיון שלו אבל יש עליו מחלוקות בעולם. ברמה המוסרית, הוא הופך את המשתמש לעבריין כי הוא מנצל מצוקה. הטוענים נגד אומרים שהחוק מייצר מצב בו הזונה הופכת להיות קורבן, כי מחייבים אותה להפליל את הלקוח. זה חוק טוב בכך שהוא נותן כלים, אבל צריך למצוא דרך לא להפוך נשים לקורבנות.

"בשוודיה, שחוקקה חוק כזה, יש מסקנות סותרות. הרשויות טוענות שתופעת הזנות הצטמצמה, מצד שני יש דו"חות אחרים שמצביעים שהזנות לא נעלמה אלא פשוט מתקיימת במקומות מסתור, ומצבן של הנשים הורע אף יותר."

שאלה אחרונה, בתחום המדיני הקרוב ללבך: אתה אופטימי ממאמצי השלום של יו"ר המפלגה שלך ציפי לבני?

"בערב ראש השנה נפגשנו להרמת כוסית. לבני אמרה, ובצדק, שיש התחייבות שלא משתפים גורמים מחוץ למו"מ במה שקורה בחדר. אני מאמין שהדבר יקום וייפול על החלטה אמיצה או אי החלטה של המנהיגים משני הצדדים. כי רוב הדברים הרי כבר ידועים."

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: women’s rights, abduction

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept