ישראל פולס

האמנים הישראלים משלמים מחיר על עמדות פוליטיות

p
המחבר
בקצרה
הזמר אהוד בנאי קבע הופעה בהתנחלות סוסיא, ביטל אותה בלחץ השמאל – ואז חזר בו והחליט לקיימה. בישראל לא קל להיות מזוהה פוליטית, במיוחד ליוצרים.

לפני שנתיים [ספטמבר, 2011] נפתח היכל תרבות בקריית ארבע. כחמש מאות יוצרים ואמנים ישראלים חתמו על עצומה הקוראת להימנע מלהופיע במקום. במכתב שנלווה לעצומה כתבו החותמים כי "קריית ארבע היא התנחלות קיצונית ואלימה במיוחד, ממנה יצא ברוך גולדשטיין למסע הרצח ההמוני שלו. אנו קוראים למנהלי התיאטראות לקיים את פעילות התיאטראות בתחומי הקו הירוק ובשטחה הריבוני של מדינת ישראל."

העצומה היתה המשך ישיר למאבק דומה שהחל לקראת פתיחתו של היכל התרבות באריאל [נובמבר 2010]. אז התמודדו מנהלי התיאטראות עם בעיה סבוכה פחות, שכן אריאל אינה נתפסת בציבוריות הישראלית כהתנחלות מבודדת, ותושביה אינם קיצוניים בדעותיהם ובמעשיהם. מרביתם לא הגיעו אליה מתוך אידאולוגיה, אלא מתוך רצון לשפר את איכות חייהם ולרכוש דירה או בית במחיר זול יותר משמעותית מאשר בתוך הקו הירוק.

לאמנים ולמנהלי התיאטראות היה ברור שהמאבק האמיתי יהיה ברגע שבו ייפתח היכל התרבות בקריית ארבע - מקום שכדי לאפשר את ביטחונם ושגרת חייהם של אלפי תושביו, עשרות אלפי פלסטינים מוגבלים בתנועתם. מגדלי שמירה של צה"ל ושל מג"ב מאבטחים את נקודות החיכוך בין האוכלוסיות. בתים של תושבי חברון הפלסטינים, הנמצאים במסלול ההליכה מקרית ארבע למערת המכפלה, נאטמו. חנויות שלהם נסגרו, וקומץ מתנחלים יהודים ממרר את חייהם.

עצומת האמנים גררה גינויים רבים והצליחה להרגיז במיוחד את שרת התרבות אז והיום לימור לבנת. במדינת ישראל התיאטראות מקבלים תמיכה תקציבית מהממשלה וכך גם היצירה הקולנועית. רבים טענו כי מי שמתוקצב בכסף ממשלתי אינו יכול או רשאי לבחור היכן להופיע, ומי שבוחר להתנגד שיוותר על תקצוב המדינה. מנגד נשמעו הקולות שדיברו אל מצפונם של היוצרים, תפיסת עולמם והיותם, בראש ובראשונה, אנשים פרטיים בעלי עמדה מוסרית, אנשי רוח ודעה ולא עובדי ציבור. בתגובה למרד האמנים ייסדה שרת התרבות לבנת את "פרס היצירה הציונית", המוענק לאמנים בכל התחומים על יצירה בתחום הציונות, ערכי הציונות, ההיסטוריה של התנועה הציונית וחזרת העם היהודי למולדתו ההיסטורית.

בישראל לא מקובל שאמנים מזדהים בגלוי ובפומבי עם מפלגות או עמדות פוליטיות. שוק היצירה קטן, הקהל מוגבל, והרבה מאוד אמנים אינם רוצים להזדהות בפומבי שמא יאבדו קהלים גדולים ופרנסתם תיפגע. לאמנים הישראלים אין את הפריבילגיה שיש למשל לאמנים אמריקאים כמו ברוס ספרינגסטין או קלינט איסטווד שבחרו מועמד מועדף בבחירות בארה"ב, או אפילו כמו ג'יין פונדה שנלחמה נגד מעורבות ארה"ב בווייטנאם.

בשנים האחרונות מתנהל בישראל קמפיין אגרסיבי במיוחד נגד אמנים שלא שירתו בצה"ל. רשויות מקומיות ביטלו הופעות לאחר שהתברר שהיוצר חמק משירות צבאי. הקמפיין יצר לחץ חסר תקדים על אמנים שונים, ובעקבותיו היו מי שהגדילו לעשות ואף התגייסו לשירות צבאי מקוצר ובלבד שיוכלו למחוק את הכתם בעברם.

יוצא דופן אחד הוא הזמר אהוד בנאי. בנאי, בן למשפחת היוצרים המפורסמת ביותר בישראל, הוא יוצר וזמר שחזר בתשובה אבל נותר איש שמאל. שיריו מלאי מסרים פוליטיים, שירי מחאה, שירים של קירוב לבבות. אחד מלהיטיו הגדולים של בנאי, שנקרא "ערבב את הטיח, אחמד", סיפר את סיפורם של הפועלים הפלסטינים מעזה שעבדו בישראל. המון חמלה היו במילות השיר לחייהם הקשים של הפועלים היוצאים עם שחר וחוזרים בלילה מאוחר לעזה, רק כדי לשרוד ולפרנס את משפחותיהם קשות היום.

כך כתב בנאי בשיר: "חמש בבוקר בעזה / עדיין קר, אני עייף / נכנס אל תוך האוטו של נביל / ונרדם אצלו על הכתף / בדרך שוב המחסומים / אומרים עצור! תעודות / עוד שעה זה תל אביב / וזה עוד יום אחד, רק לעבוד / ערבב את הטיח אחמד, ערבב את הטיח."

כעת נמצא אהוד בנאי במוקד הסערה התורנית בתחום העמדה הפוליטית של אמנים בישראל. לאחר שדווח השבוע [16 בספטמבר] כי הוא עומד להופיע בפני מתנחלים בסוסיא - התנחלות באזור הר חברון - הוא ספג ביקורת קשה מגורמים שונים בשמאל. בנאי החליט לבטל את הופעתו במקום, אולם ההחלטה רק הגבירה את הדיון בפרשה, בעיקר ברשתות החברתיות. לאחר מכן חזר בו שוב, והודיע כי יופיע בכל זאת בהתנחלות.

סוסיא היא התנחלות תורנית בדרום הר חברון שהוקמה ב-1983. לאחרונה נקשר שמה לפעילות התקיפה של המינהל האזרחי הישראלי לפנות בכוח את 300 תושבי הכפר הערבי סוסיא, השוכן בסמוך להתנחלות. צווי הריסה הוצאו למגורי התושבים, בדווים בני חמולת חוואג'עה, וכן לבארות מים שנחפרו במקום ואפילו לאוהלים שנתרמו על ידי האיחוד האירופי. מבלי שהתכוון, בנאי מצא את עצמו בעין הסערה הזאת ובמבוכה גדולה.

לאחר שפורסם כי הזמר החליט בסופו של דבר להופיע בסוסיא, פנתה אליו המחזאית והסופרת אורנה עקאד באמצעות הפייסבוק: "אהוד בנאי", כתבה עקאד, "לבסוף החלטת להופיע בהתנחלות הלא חוקית סוסיא. אמרת שאתה נגד חרמות. אז לידיעתך, בזמן ההופעה שלך יוחרמו הזכויות של תושבי האזור לצאת מבתיהם. אם תחשוק נפשם לראות את הופעתך... תוחרם מהם גם הזכות הזאת. לחרם הזה קוראים עוצר. הבנת? היי, לא אמרת שאתה איש שלום?"

שאלת המחיר שישלמו התושבים הפלסטינים של חברון בעקבות הופעה של אמנים יהודים במקום תישאר פתוחה. המתח שבין סבסוד ותמיכה באמנות לבין חובת האמנים לציית לתכתיבים ימשיך להתקיים, כל עוד ממשלת ישראל מממנת פתיחה של מרכזי תרבות מעבר לקו הירוק ותומכת כספית באירועי תרבות באזור. הופעתו של בנאי בסוסיא, למרות תפיסת עולמו הקרובה לשמאל, מראה שוב את הדילמה הקשה שעומדת בפני היוצרים הישראלים, ומציבה בפניהם אתגרים נפשיים, מוסריים וכלכליים גדולים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: social media, left wing, left, israeli settlements, israeli politics, artists

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept