ביל קוונדט, מאנשי המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב בממשלי ניקסון וקרטר, לא נוהג "לתת ציונים גבוהים לבנימין נתניהו", כפי שהקפיד לציין גם הוא, מיד לאחר שנתן לנתניהו ציון גבוה על התנהלותו מול הממשל האמריקאי בשבועות האחרונים. ישבנו לשעה של שיחה בשלישי בצהריים [10 בספטמבר], קצת לפני הכנס על מלחמת יום הכיפורים שבעטיו בא לישראל לביקור קצרצר. דיברנו בעיקר על אובמה, על סוריה, על רוסיה ועל נתניהו.
"הוא לא אומר הרבה – וזה חכם", אמר קוונדט על נתניהו. אחר כך עבר למה שהגדיר "שאלה פילוסופית מעניינת": האם ממשלות נוהגות בנדיבות זו עם זו בגלל "טובות שנעשו בעבר, או בגלל טובות שהן מקוות לקבל בעתיד"? זו שאלה רלבנטית, משום שישראל כמעט יוצאת מגדרה מזה כמה שבועות בניסיון לשמור על כבודו של נשיא ארצות הברית, המקרטע את דרכו בשדה המוקשים של המשבר הסורי. ולא רק לשמור על כבודו, אלא גם לסייע לו ממש, אם בעצה ואם בקריצה – מנוד הראש שמקל על ידידי ישראל היהודים באמריקה לפעול בקונגרס למען הנשיא.
