נפילתו של נסיך הכיפות הסרוגות

הרשעתו של הרב מוטי אלון בעבירות מין גרמה למשבר אמון בין החברה הדתית לרבניה, והציפה בה את תופעת ההומוסקסואליות.

al-monitor .

נושאים מכוסים

scandal, homosexuality, zionism, religious, homosexuals

אוג 15, 2013

בית משפט השלום בירושלים מורגל במראות דרמטיים שכמו נלקחו מסרטי מתח. לתוך האולמות הקטנים הוכנסו במרוצת השנים "גיבורים" ו"בעלי שם" שסרחו והסתבכו עם החוק. ביום רביעי שעבר [7 באוגוסט] נחסמה הכניסה למקום זמן רב לפני פתיחת האולם. סקרנים רבים ועוברי אורח נדחקו מסביב בצפיפות, בהמתנה מתוחה לגיבורה של הדרמה הגדולה שעמדה להתרחש.

לקראת 9:00 בבוקר הגיעה פמליה גדולה של חובשי כיפות סרוגות ובמרכזה הנאשם, הרב מוטי אלון. מעטים הרבנים בישראל שהגיעו למעמד של הערצה וסגידה כמו האיש הזה. עתה הוא נראה כחוש, זקנו האפיר, כיפה לבנה גדולה משתפלת עד אוזניו. זכרתי אותו משנים קודמות כשהכיפה היתה קטנה יותר וגופו היה מלא יותר. עתה הוא נראה כמו הצל של אותו אדם שכבש את העולם הדתי והחילוני בסערה גדולה.

כבר בשעות הבוקר המוקדמות ליבו ערוצי החדשות ברדיו את ההמתנה המתוחה להחלטת בית המשפט. הרב הנערץ, אב ל-11 ילדים וסב לנכדים רבים, הואשם כי הטריד מינית כמה צעירים דתיים. המשפט עורר סנסציה בחוגים של הכיפות הסרוגות. המחשבה שהרב אלון נחשד שביצע מעשים מגונים בבחורים צעירים גרמה לטלטלה רוחנית שהמחנה הדתי-לאומי לא ידע כמותה בעבר.

התלונה נגדו קיבלה אופי לא שגרתי, כבר מעצם העובדה ש"יצאה החוצה" לטיפול הרשויות. המחנה הזה נהג תמיד כמו היה משפחה אינטימית וסגורה. האירועים החריגים שהתרחשו בתוכו, נותרו בתוכה בלי לערב גורמי חוק חיצוניים.

מאז מלחמת ששת הימים, פנתה הציונות הדתית בעוצמה אדירה לשטחי יהודה ושומרון כדי ליישבם. מרבית חבריה הקימו את ההתנחלויות ויישבו אותן. כולם הכירו את כולם, ומעל כולם ריחפו דמויותיהם של הרבנים. אלה נחשבו לסמכות הרוחנית-דתית-הלכתית שעל פיה יישק דבר. יש בעיה בתוך המשפחה? פונים אל הרב. יש בעיה בין בני הזוג? פונים לרב. יש בעיה בלימודים או משבר אישי? פונים אל הרב.

הרבנים נתפסו במידה רבה כממשיכיהם של אבות היהדות מימי התנ"ך, כבאי כוחו של אלוהים על פני אדמות. בקרב הרבנים האלה, בלט במיוחד מעמדו של הרב אלון באור נגוהות. בן של סגן נשיא בית המשפט העליון, אח של שופט מחוזי, אח של שר וחבר כנסת לשעבר, אח של סופר ומורה ידוע, אלון המשיך מסורת משפחתית עשירה שהציבה אותו ואת בני משפחתו בתור אצולה של מגזר חובשי הכיפות.

הוא עצמו מילא אולמות עד אפס מקום כל אימת שהוזמן להרצות על פרשת השבוע או כל נושא תורני אחר. הוא הרים והוריד את קולו, ריקד עם גופו, שיחק עם ידיו כמו היה על במת תיאטרון, וציבור השומעים הלך קסם אחר הכריזמה ששפעה ממנו. אין עוד רב שחצה את גבולות המגזר כמוהו. גם בעיני החילונים נתפס אלון כמי שעשוי לגשר את המחלוקות הקשות בין  דתיים וחילוניים.

לפיכך, הידיעה הראשונה על החשדות המיניים נגדו הורגשה כמו רעידת אדמה. במשפט טען אלון שנגע בתלמידים נגיעה אבהית. הם טענו שנגע בהם עד שהגיע לפורקן מיני. כשנכנסה השופטת לאולם הדחוס, הושלך הס. כולם קמו על הרגליים. הרב ומעריציו שהקיפו אותו היו בטוחים שהשופטת תזרוק את ההאשמות לפח, וכולם ייצאו במחול וריקודים כדי לחגוג את זיכויו של אלון. זה לא מה שקרה.

כבר במשפטה הראשון סימנה השופטת בבירור את הכיוון. היא הודיעה שהיא מרשיעה את הנאשם, וקבעה שהוא ביצע מעשים מגונים בכוח בתלמידים. איש כבר לא האזין יותר. הציבור הדתי נקלע לזעזוע, ונחלק בין אלה שהאמינו לגרסתו של הרב ובין אלה שהאמינו לקביעת בית המשפט. אמונה עיוורת באיש ואמונה בצדק משפטי עמדו זה מול זה. אחרי מי ללכת? למי להאמין? היו מי שבכו אחר ההרשעה, והיו מי שהתקשו להסתיר את אווירת הזעזוע שפקדה את המחנה הדתי המורחב.

"על ספסל הנאשמים ישב לא רק הרב אלון", כתב למחרת ההכרעה יאיר אטינגר, פרשן הארץ לענייני המגזר הדתי, "ישבו עליו גם החוגים יוצאי הציונות הדתית עם הקרעים שביניהם ועם חטאי המנהיגים...הרבנים פחות מקודשים היום. זה אולי האפקט העמוק ביותר של פרשת אלון."

היו גם מי שביקשו לשים את הקורבנות במרכז הדרמה ולא רק את הרב הפוגע. אליטוב בן פזי, שמשמש רכז קו הסיוע לנערים דתיים נפגעי תקיפה מינית, סיפר שהחברה הדתית שאמורה היתה לשמור על בני הקהילה הדתיים, לא פעלה לטובתם. "במצבים שכאלה, בחוסר יכולתה להתמודד, הופכת החברה הדתית למקום המסוכן ביותר לבני קהילתה, מקום שבו מתרחשות פגיעות וגם לא ניתן לטפל בנפגעים... אם נדבר נידחק החוצה. אם נשתוק, האמת תידחק החוצה. במה נבחר?"

כצד הגיב הרב להחלטה? מיד אחרי שהשופטת חגית מאק-קלמנוביץ' הקריאה את החלטתה ויצאה מן האולם, פתח אלון ספר תהלים והחל לקרוא פסוקים בפני העיתונאים שצרו עליו. כמו ביקש לנתק עצמו מהמתרחש סביבו, התמסר הרב לקריאת הפסוקים, תוך שהוא עוצם את עיניו ומטלטל את גופו מצד לצד.

המשפט הסנסציוני הציף על פני המים את תופעת ההומוסקסואליות בתוך החברה הדתית. בעוד שבחברה החילונית הישראלית קיימת השלמה טבעית, החברה הדתית עדיין מתקשה להכיל צעירים דתיים הומוסקסואליים. פרשת המין של הרב אלון לא תרמה לפתיחות סביב התופעה. להיפך. מאז ההרשעה נחלק הציבור הדתי-לאומי בין מחנות שפיתחו עוינות עצומה זה כלפי זה. מחנה אחד רואה ברב אלון סוטה מין ומשיח שקר, מחנה אחר מתייחס אליו כצדיק הדור.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020