ישראל פולס

הפרובוקציה הערבית גברה על ההיגיון

p
המחבר
בקצרה
בניגוד לפאניקה ששידרו חברי הכנסת הערבים, העלאת אחוז החסימה לא תפגע בייצוג המגזר. אבל נתניהו נבהל מהביקורת, ועיכב את השינוי המתבקש בחוק.

הכנסת אישרה ביום רביעי [31 ביולי] בקריאה ראשונה את העלאת אחוז החסימה בבחירות הכלליות משני אחוזים מהקולות לארבעה אחוזים. כמה חברי כנסת טענו בכעס כי השינוי, שיזמה מפלגת ישראל ביתנו, נועד לפגוע במפלגות הערביות ואף להעלימן מהכנסת. אולם בקריאה הזאת יש מידה לא מבוטלת של פופוליזם.

העלאת אחוז החסימה היא חלק מסדרה של שינויים שזכו לכותרת "חוק המשילות", ושבהם גם הגבלתם של מספר השרים בממשלה ל-19 ושל יכולת האופוזיציה להגיש הצעות אי-אמון. ייתכן כי העובדה שיוזמי החוק הם אנשי ישראל ביתנו, היא זו שעומדת מאחורי הנטייה לייחס את השינויים למאמציו של אביגדור ליברמן לפגוע בייצוג הערבי בכנסת.

במצב החדש, מפלגות קטנות בנות שלושה וארבעה מנדטים לא יוכלו להיכנס לכנסת. אילו אחוז החסימה בבחירות האחרונות היה עומד על ארבעה אחוזים, שלוש המפלגות הערביות, בל"ד (עם 3 מנדטים כיום), רע"מ-תע"ל (4 מנדטים) וחד"ש (4 מנדטים), היו נשארות בחוץ. אבל לא רק הן: גורל דומה היה צפוי גם לקדימה, מפלגתו של שאול מופז שזכתה בשני מושבים בכנסת.

מרצ, הטרנד החם של השמאל הישראלי, היתה כבר נעלמת מהמפה הפוליטית אם החוק היה עובר לפני בחירות 2009, שבהן זכתה בשלושה מנדטים בלבד. כך שהשינויים החדשים יכולים לפגוע גם במפלגות ציוניות, והטענה כי רק הערבים יפגעו מהם אינה מדויקת. חבילת חוקי המשילות נועדה, לפני הכל, לתת מענה להיעדר היציבות השלטונית של הממשל הישראלי בעשורים האחרונות.

הדרמה שיצרו חברי הכנסת הערבים בהצבעה הלילית בכנסת ביום רביעי, בסיוע ח"כים ממרצ, היתה מוגזמת, מלאה בגימיקים מיותרים וחטאה למציאות. ח"כ ג'מאל זחלקה מבל"ד עלה לנאום כשפיו חסום בנייר דבק, ובמשך שלוש דקות שתק. בתום השתיקה פנה אל היושבים במליאה ואמר: "זאת היתה הדגמה של כנסת בלי ח"כים ערבים. כנסת בלי אופוזיציה."

האמנם? המפלגות הערביות תמיד יוכלו לאחד כוחות, ולרוץ ברשימה משותפת או בשתי רשימות. ייתכן שהן יצטרכו לעשות פשרות וויתורים כדי להתאים לפלטפורמה מפלגתית אחת, אבל השורה התחתונה היא שניתן ללא ספק לשמור על הייצוג הערבי בכנסת.

יתרה מכך, הוויכוח על השלכותיה של העלאת אחוז החסימה היא זמן טוב לשאול שאלה נשכחת: מי קבע שהערבים חייבים לרוץ רק ברשימות מגזריות? אולי החוק החדש יגביר את ייצוג הערבים במפלגות בינוניות וגדולות. במרצ יש היום ח"כ ערבי אחד בלבד, עיסאווי פריג'. במפלגת העבודה אין אף ח"כ ערבי.

ח"כ זחלקה, המכהן בכנסת מאז 2003, יוכל להיבחר לכנסת ה-20 גם עם אחוז חסימה העומד על ארבעה אחוזים, והוא יודע זאת היטב. ובכל זאת, הוא ושאר הח"כים הערבים בחרו בתגובה פרובוקטיבית על פני דיון ענייני. אחמד טיבי עמד כשגבו אל דוכן הנואמים, ומוחמד ברכה הטיח בזעם: "אנחנו לא צריכים את הדוכן הזה כדי להשמיע את קולנו. תלכו ותחנקו עם החוק הזה."

זו היתה התלהמות מיותרת מצד ברכה הוותיק, שנחשב בצדק לחבר כנסת מוערך. ברכה השפיע רבות על החברה הישראלית בעשייתו הפרלמנטרית, ובאמצעות חקיקה שיזם הוא סייע למלחמה בבעיית הסמים. לא פעם ולא פעמיים הוא עשה שימוש אפקטיבי בדוכן הנואמים הכנסת, ועובדה היא שברכה נאבק גם ערב הבחירות האחרונות על מקומו בכנסת – אותה כנסת שהשמיץ בדיון ביום רביעי.

מעבר לדרמה הרדודה שהתחוללה בכנסת, יש טיעונים מהותיים שאפשר להעלות בדיון על העלאת אחוז החסימה. ראשית, ישראל נחשבת לאחת המדינות שבהן אחוז החסימה נמוך באופן מיוחד. ההצעה להרים את רף הכניסה לכנסת עלתה שוב ושוב לאורך השנים, כולל בתקופת כהונתו של בן גוריון כראש ממשלה. ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל הציע להעלות אותו לעשרה אחוזים. אף אחד לא האשים אותו ברדיפת ערבים.

מצד שני, זו תהיה גם טעות לחשוב שהשינוי הזה יגביר את היציבות השלטונית, שכן אין מדובר בהעלאה דרמטית של אחוז החסימה, אלא בשינוי קוסמטי בלבד. גם לאחר השינוי, המפה הפוליטית הישראלית תהיה משופעת במפלגות בינוניות, וראש הממשלה הנבחר עדיין יהיה זקוק לשלוש מפלגות לפחות כדי להרכיב קואליציה. גם אחרי השינוי הוא יהיה נתון לסחטנות בזמן הרכבת הקואליציה ולאורך הקדנציה.

התיקון המינורי הזה אינו השינוי הגדול שצריך כדי להגביר את יציבות הממשל בישראל. החוק המקורי שהציע יו"ר ישראל ביתנו היה אמור לחולל מהפכה של ממש במשילות, אך בדרך לאישורו הוא התרוקן מתוכן. וזה לא הסוף: ביום חמישי [1 באוגוסט] התבשרנו כי בעקבות הביקורת ראש הממשלה הורה לעכב את השינוי בחוק להעלאת אחוז החסימה, ומינה את יו"ר הקואליציה יריב לוין לבחון שוב את הסוגיה. כך שגם השינוי המינורי הזה אינו מובטח. נראה שהפרובוקציה השיגה את מטרתה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: knesset, kadima, benjamin netanyahu, avigdor liberman

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept