בשבוע שבו הסכימו הישראלים והפלסטינים לחזור, אחרי שלוש שנים, לשולחן הדיונים, נפגשתי בבילעין עם נציגי "הוועדות העממיות", העומדים מאחורי מה שהם מכנים "המאבק העממי הפלסטיני נגד גדר ההפרדה והכיבוש הישראלי". הם שבו והדגישו כל הזמן את האופן שבו הם רואים ומנהלים את המאבק העממי, בדרך לא אלימה.
המילה שנזרקה כל העת לחלל האוויר הייתה "סילמי" (בערבית), שאין לה מקבילה בעברית או באנגלית, אך משמעותה "בדרכי נועם", ההיפך ממלחמה. אבל ההפגנות והמחאות נגד גדר ההפרדה, שהחלו בסוף 2003 בכפר מסחה בשומרון ועברו משם לכפר בודרוס ומשם לבילעין ונעלין ולאורך כל הכפרים והעיירות סביבן הוקמה גדר הפרדה, לא התנהלו תמיד בדרכי נועם.