שעה לפני עלייתה למטוס שיביא אותה בחזרה לירדן ומשם לבגדאד, נשבעה האישיות העיראקית שזהו ביקורה האחרון בישראל. האורח, דמות מוכרת מאוד במולדתו, שהה כאן כמה ימים בביקור חשאי בסתיו 2009. אף שבירושלים ידעו על בואו, איש מנציגי השלטון לא מצא זמן להתקשר או להיפגש עמו. לא ממערכת הביטחון ולא ממשרד החוץ. זה היה ביקור נדיר שהתפספס. "ישראל ועיראק הן שתי מדינות מפתח במזרח התיכון", סיפר לידיד ישראלי בדרכו לנמל התעופה בן גוריון. "ביכולתנו להפיק תועלת רבה זה מזה. הושטתי לכם יד, אבל לא לקחתם."
אבא אבן אמר על הפלסטינים, שמעולם הם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות. לפעמים נדמה שישראל נדבקה במחלה משכניה. הטלטלה העוברת על מדינות ערב מזמנת לישראל הזדמנויות רבות, בהן כינון מגעים עם קבוצות או אישים שעד לאחרונה הדרך אליהם היתה חסומה. בעיראק יש יותר מכתובת אחת כזאת, אבל ירושלים עסוקה בעצמה, ממאנת ליזום או לקחת את היד המושטת.
