בסוף השבוע האחרון התנפצו בקול רעש גדול כמה הנחות יסוד שרווחו בשנתיים האחרונות לגבי המתרחש בסוריה. אלה הוליכו את הציבור הישראלי, ובמידה רבה את מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והביטחוני, במשך יותר משנתיים. להלן המרכזיות שבהן:
-
התערבות בינלאומית בסוריה היא בלתי נמנעת. במוקדם או במאוחר ייאלץ העולם החופשי לפעול כדי להציל את האזרחים מידיו של אסד וצבאו.
-
תקיפה ישראלית בסוריה תפחיד את אסד, ותגרום לו להימנע מלהעביר נשק לחיזבאללה או מלתקוף בחזרה.
-
הסיוע של קטאר וטורקיה למורדים עשוי לשנות את מאזן הכוחות.
-
התפוח (בשאר) נפל רחוק מהעץ (חאפז). לפי תפיסה זו, בשאר פוחד מהצל של עצמו, וכל משב רוח קל מוציא אותו מאיזון (וכך גם עוצבה, אגב, דמותו הסאטירית בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית בישראל "ארץ נהדרת" – ועל כך בהמשך).
-
הערכות המודיעין הישראלי מעניקות תמונת מצב הולמת, שעל בסיסה ניתן להחליט כיצד לפעול בהקשר של סוריה.
-
"משטרו של אסד יופל בתוך שבועות ספורים" (שר הביטחון אהוד ברק – 11 בדצמבר, 2011).
