ישראל פולס

החוק לגיוס חרדים: לפיד קיבל את תמונת הניצחון שרצה

p
המחבר
בקצרה
החוק החדש לגיוס חרדים הוא גרוע, אבל הוא מספיק טוב בכדי לאפשר לשר לפיד לחגוג "רגע הסטורי".

החוק החדש לגיוס החרדים, שאושר השבוע (29 במאי) בוועדת פרי, אמור היה להיות רגע השיא בחייה של הממשלה החדשה, נטולת החרדים. הוא אמור היה לציין את תחילתו של עידן חדש, שוויוני יותר, בחברה הישראלית. אבל שום דבר חגיגי לא היה ברגע הזה, שהשאיר טעם חמצמץ של ספינים ומאבקי כוח בתוך הממשלה בכלל והליכוד בפרט.

אינסטינקטיווית, הפרשנים הפוליטיים מיהרו להכתיר את המנצחים והמפסידים של המשבר הקואליציוני הראשון, שחולל יו"ר יש עתיד, שר האוצר יאיר לפיד, בדרך לאישור מתווה הגיוס החדש. לפיד עצמו הוכתר, ובצדק, כמרוויח הגדול מהחוק החדש לשוויון בנטל. הוא הצליח לבלום את הקריסה שחווה בשבועות האחרונים במדד הפופולריות שלו, שהלכה והתעצמה ככל שהתרבו  הגזרות שהנחית על  מעמד הביניים.

חגיגת הניצחון שהפיק לעצמו לפיד במסיבת העתונאים שכינס בחלוף המשבר (29 במאי), תחת הכותרת הפופוליסטית "אחי החרדים", עירפלה בכשרון רב את הבעיה המובנית בחוק החדש: דחיית החלת חובת השירות על החרדים עד לשנת 2016. עד אז הם ייהנו מתקופת ביניים, שבה יינתנו להם פטורים המוניים, בחסות החוק החדש - בדיוק כפי שהכרנו מחוק טל (החוק הקודם, שנפסל בשנה שעברה בבג"ץ) הידוע לשמצה.

יתרה מכך, יעדי הגיוס לצה"ל שנקבעו לחרדים בהסדר החדש נמוכים אף מאלה שהכרנו בחוק טל. כך הצליח לפיד לערפל אותנו במילים יפות וקליטות על ההיסטוריה שעשה. בשורה התחתונה, כלל לא בטוח שנזכה לחוות אותה. כמאמר הקלישאה, היא רשומה על הקרח.

כי גם טירונים פוליטיים יודעים שארבע שנים זה הרבה זמן  בכל מציאות פוליטית, לא כל שכן בממשלת נתניהו השלישית, שבה הדבר הוודאי ביותר הוא חוסר הוודאות.

אף אחד לא יכול להמר עכשיו איזו ממשלה תהיה כאן אפילו בעוד שנתיים מהיום. סוד גלוי הוא שראש הממשלה עדיין חולם להתעורר בבוקר בלי לפיד, ולהחזיר לחיקו את החרדים. בתרחיש שכזה, כל מתווה החוק, שעליו גאוותו של לפיד, עלול להיפרם ולעבור מן העולם. שוב יהיה בג"ץ, שוב תקום ועדה כלשהיא, ו-הופ... יעברו עוד כמה שנים, ותפוח האדמה הלוהט הזה יונח לפתחה של ממשלה חדשה.

 לכן, אין זה מקרי שלאורך כל התקופה שבה פעלה ועדת פרי, שמר נתניהו  על ערוצים חשאיים ופתוחים עם החרדים. הם אמנם לא בממשלה, אבל בכל רגע נתון הם מוכנים לזנק לתוכה. לכאורה, ראש הממשלה נתן ידו לחוק גרוע מבחינתם, אולם בפועל גם בש"ס וביהדות התורה מבינים שלא הייתה לו ברירה. ובכלל, יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. למשל אם חובת השירות הייתה חלה כבר מעכשיו.

אבל לפיד העדיף לנהל קרב לא ממש חשוב בנושא הטלת סנקציות פליליות על המשתמטים.  זה נשמע טוב. קליט ונחוש. שר האוצר היה זקוק בדחיפות לתמונת ניצחון, שתחזיר לו את האפיל הציבורי של הפוליטיקה החדשה שאבד לו. השבר הקואליציוני שחולל, תוך שהוא מאיים לפרוש מהממשלה אם לא תתקבל דרישתו לכלול בחוק הפעלת סנקציות פליליות על החרדים המשתמטים – התאים ללפיד כמו כפפה ליד.

 נתניהו, מצידו, לא רצה לבזבז תחמושת על הקרב הזה, ולכאורה נכנע לדרישת לפיד. בפועל, היה לו הרבה יותר קשה להשלים עם החלת חובת הגיוס כבר מעכשיו. זה היה מחסל את יחסיו עם החרדים. אז הוא נעתר לדרישה של לפיד לגבי הסנקציות. "על הדרך" הוא גם ביצע  תרגיל מנהיגות לשר הביטחון, משה יעלון, שצובר פופולאריות בליכוד ובציבור הכללי - על חשבונו. יעלון, כחבר בועדת פרי, הטיל וטו על סעיף הסנקציות הפליליות – גם הוא, כנתניהו, רוצה את החרדים בסביבתו, ליום שבו ייפתח הקרב על הירושה. אבל  נתניהו הורה לו לרדת מהעץ הזה, ויעלון שמע על כך רק מתוך החדשות.

ואילו אנחנו נותרנו עם חוק שקיומו מוטל בספק, כפי שרמז על כך ראש הוועדה עצמו, השר יעקב פרי, בראיון למוסף הפוליטי של ידיעות האחרונות. "כשהחוק יעבור בכנסת, אפשר יהיה לשתות שתיייה חריפה, אבל את השמפניה אפשר לפתוח רק ב-2016, כשנראה שהחרדים מתגייסים. אז אוכל לומר שהמאמץ היה כדאי," אמר

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: netanyahu, idf, finance, benjamin netanyahu

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept