ישראל פולס

בלעדי: התוכנית החשאית של קרי

p
המחבר
בקצרה
לשלומי אלדר נודעו פרטי הצעת הפשרה ששם קרי על השולחנות בירושלים וברמאללה בביקורו האחרון.

רק לאחר ישיבת חברי הוועד המרכזי של תנועת הפת"ח בשבת ברמאללה, התגלה "הסוד המדיני" שהתבקשו הפלסטינים והישראלים לשמור, בתקווה שניתן יהיה ליצור סוף סוף משא ומתן פרודוקטיבי בין הצדדים.

מתברר, כי מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, העביר בביקורו האחרון במזרח התיכון בתחילת אפריל, הצעת פשרה שאמורה לגשר על הפערים העמוקים בין הצדדים ולסיים את הנתק הממושך ביניהם.

על פי ההצעה, ייפתח במהלך חודש יוני הקרוב משא ומתן בין ישראל לפלסטינים לאחר שישראל תתחייב שלא לבנות בגדה המערבית מחוץ לגושי הישובים הגדולים. כלומר, הקפאת הבנייה בגב ההר ו"ייבוש" ההתנחלויות והמאחזים הלא חוקיים. הפלסטינים מצידם, יעצרו את המהלכים בעצרת הכללית של האו"ם ואת ניסיונותיהם להשתלב

במוסדותיו, וימשכו את הדרישה להעמיד לדין קצינים ישראלים בבתי דין בינלאומיים. ההיגיון שעומד מאחורי ההצעה הוא ששני הצדדים יוכלו לחיות עימה בשלום – הפלסטינים, שדרשו הקפאת בנייה מוחלטת כתנאי לפתיחת משא ומתן מדיני יקבלו הקפאה חלקית, ואילו הישראלים, שטענו כי אין משא ומתן עם תנאים מוקדמים יוכלו לבנות בגושי ההתיישבות. אגב, עוד לפני שהביעו הצדדים את עמדתם, דרש קרי מאבו מאזן להמתין עד שתתקבל תשובת ישראל למהלך הגדול שתכנן.

כמענה להיתר שתקבל ישראל, על פי ההצעה, לבנות בגושי ההתיישבות, דרשו הפלסטינים מג'ון קרי "בנייה פלסטינית", או כהגדרתם "פיתוח ותחזוקה בשטח C", שגודלו כ-60 אחוזים מכלל הגדה. כן הם דרשו שחרור אסירים פלסטינים – צעד שייחשב כהישג עבור אבו מאזן, ועשוי להקל עליו לחזור לשולחן הדיונים. צריך לציין שישראל טרם השיבה להצעה. גם הפלסטינים עדיין לא הודיעו לג'ון קרי אם הם מוכנים שישראל תמשיך לבנות בגושי ההתנחלויות .

אחד האלמנטים המעניינים, כאמור, בהצעה האמריקאית הוא שמירה על פרופיל נמוך משני הצדדים. ארה"ב לוקחת בחשבון את המצב הפוליטי הרגיש שבו נתון ראש הממשלה בנימין נתניהו אל מול שותפיו הקואליציוניים , ובעיקר "הבית היהודי". היא גם מודעת ללחץ הכבד שיופעל עליו מצד הלובי הגדול והמשומן של המתנחלים - בכנסת ומחוצה לה. אי לכך, ההבנות בין הצדדים, אם וכאשר יושגו, יישמרו בסוד, כדי שניתן יהיה להתחיל משא ומתן בלי לחץ והפגנות. גם את המשך הבנייה בגושי ההתנחלויות מתחייבת ישראל לעשות בשיקול דעת , בלי "רעש וצלצולים".

האמריקאים גם מודעים לרגישות מצבו של יו"ר הרשות אבו מאזן. ברור להם כי אינו מסוגל לקבל החלטה שתציג אותו ככנוע מול הישראלים, ולכן הם משקיעים עבודת הכנה רבה בקרב מדינות ערביות "ידידותיות". על רקע זה, מתבהרת הצהרתו של ראש ממשלת קטאר, חאמד בן ג'אסם אל ת'אני, שהכריז בוושינגטון כי פתרון של חילופי שטחים בין ישראל לפלסטינים במסגרת הסדר קבע, מקובל על חברות הליגה הערבית.

אולם, בעוד ארה"ב עסוקה במסע ריכוך של המדינות הידידותיות כדי שיעניקו כתף חמה לאבו מאזן, הודיעה ישראל כי היא מאשרת הקמת 300 יחידות דיור בבית אל.

התגובה הפלסטינית לא איחרה לבוא. סאיב עריקאת הוציא הודעה נזעמת, על פיה שוב הוכח שישראל אינה מוכנה למשא ומתן ואינה נאמנה לעיקרון של שתי מדינות לשני עמים.

אגב, עריקאת ונציגי פת"ח שהתכנסו ברמאללה נשארו נאמנים להבטחה שלא לתת פומבי להצעת הפשרה האמריקאית, מתוך ידיעה שפרסומה עלול להפעיל לחץ מזיק על שני הצדדים.

נשאלת השאלה: האם הודעת ישראל על הרחבת הבנייה בבית אל זו בעצם הדרך שלה לומר "לא" לקרי? או שאולי היא ממהרת לשפר עמדות לפני ש"המבוגר האחראי" יחזור לאזור בשבוע הבא? אגב, מדובר בדפוס פעולה קבוע של ישראל במצבים של "טרם" - טרם הכרזה על הפסקת אש, או טרם הכרזה על הקפאת בנייה, ממהרים להשיג עוד הישג, לקבוע עובדות נוספות בשטח כדי ולשחרר קיטור.

אבל לפני שמדברים על הקפאה חלקית ועל מו"מ חשאי, ישראל צריכה להחליט לגבי שאלת מיליון הדולר: האם עקרון 'שתי מדינות לשני עמים' בגבולות 67' מתוקנים מקובל, או לא מקובל, עליה.

כך או כך, כשג'ון קרי ינחת בשבוע הבא בישראל הוא עלול לגלות את האמת הכואבת הבאה: אם לא קיים רצון אמיתי מצד שני הצדדים להתקדם, שום הצעת פשרה, יצירתית ככל שתהיה, לא תצליח לעשות את העבודה במקומם. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: settlement, two-state solution, ramallah, palestinians, benjamin netanyahu

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept