בכל פעם שהמצב במזרח התיכון נראה כמשהו שלא יכול להסתבך יותר, הוא מסתבך יותר. סוריה נקרעת במלחמת אזרחים עקובה מדם כבר שנתיים, מאבק שחדרו אליו בשנה האחרונה גם לא מעט גורמי טרור עולמיים וסניפים מאולתרים של אל-קאעידה. במקביל, חיזבאללה נשאב לסכסוך ומזרים מאות לוחמים לתוך שטח סוריה, איראן מזרימה מן העבר השני גדודים של משמרות המהפכה, טורקיה מעורבת, האש זולגת לכל עבר, בירדן מנסים להקים איזור חיץ לפליטים, רמת הגולן סופגת ריקושטים והזירה כולה גועשת. והנה גם ישראל מצטרפת לחגיגה.
אז בואו נעשה סדר מסוים בדברים: במאמר הקודם שפרסמתי ב"אל-מוניטור" הופיעו כמה רמזים: הראשון, ובו קביעה חד משמעית שהובאה מפיו של בכיר בטחוני בישראל, לפיה הנשק הכימי של בשאר אל-אסד נמצא בשלב הזה בשליטה מלאה של המשטר הסורי. אין עליו איום. על פי ההערכה, נסראללה לא מעוניין בנשק כימי, הוא יודע שזה יביא לו בעיקר צרות, מכיוון שישראל לא תשלים לעולם עם נשק להשמדה המונית בידיו של מנהיג חיזבאללה. יחד עם זאת, הבכירים הביטחוניים בישראל הבהירו שישראל תמנע גם זליגה של נשק "מפר איזון" מסוריה לחיזבאללה. לא רק נשק כימי. התקיפות שביצעה ישראל, לפי גורמי מודיעין במערב, בסוף השבוע באזור דמשק הוכיחו כי היא מתכוונת לכך ברצינות.