ישראל פולס

בין הקבינט לשמינייה: מועדונים לגברים בלבד

p
המחבר
בקצרה
עקיבא אלדר תוהה מדוע מודרות הנשים בישראל ממוקדי ההחלטות הרות הגורל.

זה ארבע שנים נתון גורלה של ישראל בידי שמונה אנשים - כולם גברים. זהו הפורום המשפיע ביותר על קיומנו הפיזי במדינה,  שנודע בכינויו "השמיניה". תארו לעצמכם: שבעה שרים יושבים סביב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדיונים בענייני מלחמה ושלום. כולם, בלי יוצא מהכלל, גברים.

הדבר המעניין בנוגע ל"שמינייה" הוא שמועדון הגברים הזה החל, בעצם, במטבחה של אישה, הלוא היא גולדה מאיר, האישה הראשונה והאחרונה עד כה שכיהנה בראש ממשלת ישראל (וזכתה במחמאות מפוקפקות, בסגנון "הגבר היחיד בממשלה", "היחידה שלובשת מכנסיים", וכו'). באותה תקופה כונה הגוף בשם "המטבחון", מכיוון שצוות השרים המצומצם התכנס כדי לקבל החלטות בביתה של גולדה מאיר, ו"המטבח", נתפס כמקום הטבעי ביותר בביתה של אישה – גם אם ראש ממשלה – כדי לדון בנושאים רציניים.

בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני התמונה דומה. לדיוניו מוזמנים דרך קבע הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ, יו"ר המועצה לביטחון לאומי וראש אמ"ן. אף לא אישה אחת. ישראל מתנאה בטייסות, מפקדות סוללות טילים ומפקדות בקורסים מפקדי כיתות גברים. יש לה אפילו קצינת כוח אדם ראשית. אבל את ההחלטות החשובות - אם לשלוח אותן לקרב או לסכן את משפחותיהן במלחמה אזורית - ההחלטות הללו מתקבלות על טהרת הגבריות. גם ההחלטות בנוגע למשא ומתן עם הפלסטינים והקפאת ההתנחלויות התקבלו בפורום גברי למהדרין.

תת אלוף בדימוס, ישראלה אורון, הגיעה למקום הקרוב ביותר לצומת קבלת ההחלטות בזירה הביטחונית-המדינית. בשנת 2006, אחרי שהוכיחה את יכולתה במדי צה"ל כקצינת ח"ן ראשית, מונתה אורון לתפקיד סגנית היועץ לביטחון לאומי. בשנים האחרונות היא פעילה ביוזמות שלום שונות, בהן יוזמת ז'נבה ויוזמת השלום הישראלית. לפני חמש שנים נפגשנו בכנס ערבי- ישראלי שהתקיים באחוזה קטנה ליד אוקספורד ביזמת OXFORD RESEARCH GROUP, בראשותה של גבריאל ריבקין. היו שם נציגים ממצרים, מסעודיה, מהליגה הערבית, מהרשות הפלסטינית, מארה"ב ומהאיחוד האירופי. כולם, בלי יוצא מהכלל, היו גברים. אורון הייתה האשה היחידה בקבוצה שמנתה שישה נציגים ישראלים. 

בראיון לאל מוניטור, לרגל יום האישה הבינלאומי, אומרת אורון כי למועדונים סגורים, כמו מועדוני גברים, אין נטייה לקבל חברים חדשים. רוב האנשים שעוסקים בנושאים האלה הם גברים, ו"חבר מביא חבר". הוא לא מביא חברה. מאחר שיש במקומות האלה מעט נשים, הן מביאות מעט חברות. אחר כך הגנרלים הולכים לפוליטיקה, ומביאים לכנסת ולממשלה את החברים שלהם. מאחר שיש מעט גנרליות, יש גם מעט חברות כנסת ושרות.'' אורון מכירה נשים מוכשרות רבות שיכולות לתרום לנושאים האלה, ואף פועלת בפורומים שונים בניסיון לקדם אותן לעמדות מפתח.

אורון מציינת לשבח את שרת התרבות והספורט, לימור לבנת מהליכוד, על מאמציה לקידום הייצוג הנשי בשירות הציבורי. "לצערי, דווקא נשים מהמחנה שלי, מחנה השלום, מתמקדות במשימה שלהן, ושוכחות שיש להן משימה נוספת, שלגברים אין". בדיון, שהתקיים בנובמבר 2010 בוועדה למעמד האישה של הכנסת, בסוגיית (אי) שיתופן של נשים במשא ומתן המדיני התלוננה יושבת ראש 'התנועה' ציפי לבני, אז יו"ר האופוזיציה, כי "כל עוד הן לא מהוות איום פוליטי, לא מכניסים אותן.'' ואולם, במשרדי הממשלה שבהם כיהנה, לבני אינה זכורה כפמיניסטית דגולה וכמקדמת נשים.

בשנת  2000 החליטה מועצת הביטחון של האו"ם (החלטה 1325) על מחויבותה להבטיח את ייצוגן של נשים בתהליכי שלום ובפוליטיקה הבינלאומית תוך הכרה ביכולתן להביא לפתרון סכסוכים רבי שנים.  חמש שנים לאחר מכן, בהתבסס על החלטת האו"ם, התקבל בישראל החוק  שמחייב לכלול נשים "בהכרעות בנושאים הקשורים למדיניות לאומית, ובדרכים לפתרון הסכסוכים המדיניים שישראל נתונה בהם".  היה זה דווקא השר  אבי דיכטר, מי שהיה ראש השב"כ, ארגון הנודע ב"גבריותו", שהכריז כי "מכנסיים אינם פריט חובה כדי להשתתף בתהליך קבלת החלטות - לא מדיניות ולא ביטחוניות.''

אורון חותמת, כמובן, על כל מילה. "לגברים אין כישורים עדיפים בתחום המדיני והביטחוני", היא אומרת. "איזה נופך גברי אפשר להביא לסוגיות ביטחון? איזה צבע מגדרי יש לנושא המדיני?'' היא שואלת, ומשיבה: "המרחב הביטחוני שלנו זקוק בדחיפות לאזרוח. כאשר הקרבות נערכים בחוצות אשקלון ובאר שבע, שסופגות את הטילים - חצי מהכוח הלוחם הינו נשים. לא יתכן שהן לא תשתתפנה בהליכי קבלת החלטות שקשורות במישרין אליהן. ביטחון זה לא רק טנקים ומטוסים, אלא גם נושאים אזרחיים וכלכליים.'' כדי להמחיש את דבריה, היא מזכירה את ארגון הנשים "ארבע אמהות" ,שלקמפיין הציבורי שניהל ניכרה השפעה על החלטתו של "מר ביטחון", אהוד ברק, לסגת מלבנון במאי 2000. "טענו נגדן שהן עקרות בית שלא מבינות דבר בביטחון" נזכרת אורון, "בסופו של דבר הנימוקים של ברק ליציאה מלבנון היו זהים לטיעונים שלהן".

בשנים האחרונות מרבה אורון להשתתף בקבוצות דיון עם אנשי מחנה השלום הפלסטיני. היא התרשמה כי המפגשים שבהן נרשמה נוכחות נשית היו מוצלחים במיוחד. היא מציינת כי להתרשמות שלה יש תימוכין אף במחקרים מדעיים, שמלמדים שגברים "מבקשים להביס ולנצח", בשעה שנשים "מחפשות שיתוף פעולה והסכמה". "ההדרה של נשים מהזירה הביטחונית והמדינית", קובלת אורון, "גורמת לחשיבה קבוצתית-מונוליטית בסוגיות שבהן נדרש גיוון ויצירתיות, ופוגעת באיכותו של תהליך קבלת ההחלטות.'' לדבריה, לנשים יש נכונות רבה יותר להקשיב ולשקול עוד אופציות, שאינן בהכרח מובנות מאליהן. "הן מרבות יותר לשאול מה עומד בבסיס החלטה כזו או אחרת, לאיזה צורך, ומה יקרה אחר כך", כהגדרתה.

חרף המצב שתואר בפתיחת הכתבה, אורון חותמת את שיחתנו בנימה אופטימית משהו: "בשנים האחרונות אנו עדות לשינוי בתפישת העולם הגברית אצלנו. היום כבר לא לגיטימי לשאול מועמדת לעמדת מפתח ביטחונית או מדינית, 'באיזה קרב השתתפת ואיפה קיבלת צל"ש'". 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: military affairs, military, leadership, israel, idf, geneva, feminism, diplomacy

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept