ישראל פולס

לבני מאחזת עיניים

p
המחבר
בקצרה
בהסכם הקואליציוני עם נתניהו, דאגה לבני לבצר את תפקידה המרכזי בניהול המו"מ עם הפלסטינים, אך באותה מידה, טוען נדב פרי, הייתה יכולה לתבוע את ניהול השיחות הישירות עם איראן על פירוז האזור מנשק גרעיני.

תגידו מזל טוב לציפי לבני, היא קיבלה את מה שרצתה. ההסכם הקואליציוני עליו חתמה עם בנימין נתניהו לא מותיר מקום לספק ביחס לתפקידה המרכזי בניהול המו”מ עם הפלסטינים. לבני תהיה הנושאת והנותנת מטעמו של ראש הממשלה, היא תרכז את המו”מ המדיני - ולא יתקיים במקביל שום ערוץ הידברות עם הפלסטינים שיעקוף אותה. לכאלה רזולוציות גבוהות ירדה יו”ר התנועה בהסכם הקואליציוני, עד שדאגה להכניס סעיף המורה לכלל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים לסייע לה בניהול המו”מ המדיני. עד כאן הכל טוב ויפה, למעט פרט אחד זניח: אין מו”מ מדיני, לא היה מו”מ מדיני בארבע השנים האחרונות, וספק גדול אם יהיה כזה בשנים הבאות.

הדבר נעלם אולי מעיניה של שרת המשפטים הנכנסת, אבל לאורך כל הקדנציה החולפת, בתקופה שהיא התקשתה להוביל את האופוזיציה, העמידו הפלסטינים תנאי בסיסי לחידוש השיחות עם ישראל: הפסקה מוחלטת של הבניה בהתנחלויות. גם כאשר נאותה ישראל להכריז על הקפאת בניה בת 10 חודשים סירב אבו-מאזן לחדש את המשא ומתן, מפני שההקפאה לא כללה את הבניה בשכונות המזרחיות בירושלים. רק לקראת סוף התקופה התרצו הפלסטינים, והמשא ומתן חודש, אך מיד אחר כך הופסק מכיוון שישראל חזרה לבנות בשטחים.

זה היה הרגע המכונן של הקדנציה הקודמת, הרגע שבו נגזר דינו של התהליך המדיני עם הפלסטינים: ספטמבר 2010, סוף תקופת ההקפאה הישראלית של הבנייה בהתנחלויות. האמריקאים המתוסכלים, שרק שבועיים קודם לכן הצליחו סוף סוף להושיב את הצדדים סביב שולחן אחד, מצאו עצמם שוב בנקודת ההתחלה. באבו-מאזן הפצירו אז להמשיך את השיחות עם הישראלים למרות חידוש הבנייה בהתנחלויות, ומנתניהו ביקשו להאריך את ההקפאה בשלושה חודשים - שניהם סירבו.

כעת, עם תחילת כהונתה של ממשלת נתניהו השלישית, כדי שיחודש התהליך המדיני צריך לקרות אחת משתיים: או שראש הממשלה יקפיא את הבנייה, או שיו”ר הרשות יסיר את הדרישה להפסקת בנייה כתנאי מוקדם. אשר לאבו-מאזן, אין סיבה להעריך שהוא ייתן לציפי לבני את מה שסירב להעניק לברק אובמה ולהילארי קלינטון (עם כל הכבוד להסכם הקואליציוני שחתמה עם נתניהו).

לכן, הפירוט הנרחב בהסכם הקואליציוני ביחס לסמכויות הרבות שיינתנו לה בניהול המו”מ עם הפלסטינים הוא לא יותר מאחיזת עיניים. באותה מידה לבני יכולה הייתה גם לתבוע לעצמה את ניהול השיחות הישירות בין ישראל לאיראן על פירוז האזור מנשק גרעיני. כל זמן שנמשכת במלוא עוזה הבנייה הישראלית בהתנחלויות הסיכוי לפריצת דרך מדינית שואף לאפס, יהיו אשר יהיו סמכויותיה של ציפי לבני. בשנתיים וחצי שחלפו מאז תמה הקפאת הבנייה הצליחה ממשלת נתניהו להדביק את הקצב באופן מרשים. יו”ר מועצת יש"ע היוצא, דני דיין, הרבה לאחרונה לשבח את נתניהו על שהיה מראשי הממשלה הבונים ביותר בהתנחלויות. אם המציאות הזו לא תשתנה באופן דרסטי ייתכן שאנחנו נידונים לעוד קדנציה של קיפאון.

אי אפשר להתעלם מהשדרוג שנרשם במעמד המו”מ המדיני כערך בפני עצמו. לפני עשר או עשרים שנה השיחות עם הפלסטינים היו כלי להשגת המטרה הגדולה. היום המו”מ כשלעצמו, רק הישיבה המשותפת סביב שולחן דיונים אחד, היא לבדה מהווה מטרה.

יו”ר מפלגת יש עתיד לא היסס להניף במהלך מערכת הבחירות גם את הדגל המדיני. אומנם הוא נותר משני ביחס לדגלים נוספים שהניף לפיד בסוגיות כלכליות ואזרחיות, ועדיין הוא הקפיד לציין כי חידוש התהליך המדיני יהווה תנאי יסוד לכניסתו לממשלה. על-אף העובדה שמדובר בהבטחה חלולה, שהרי כבר ברור שישראל לבדה לא יכולה לחדש את השיחות, לפיד לא נרתע. בקמפיין הבחירות הוא שב וגינה את העברת התקציבים להתנחלויות ואת הבנייה הנמשכת ביישובים המבודדים. כעת, משהפך לפיד לשותפו עלי אדמות של נפתלי בנט, מנהיג מפלגת המתנחלים “הבית היהודי”, השתנתה התמונה. פה ושם הוא ממלמל משהו על חידוש התהליך המדיני, אבל התביעה הנחרצת להפסקת התקצוב להתנחלויות נעלמה כלא הייתה.

בספטמבר 2010, בשעה שהאמריקנים לחצו על נתניהו לחדש את הקפאת הבנייה, כיהן נפתלי בנט בתפקיד מנכ”ל מועצת יש”ע. באותה תקופה הוא הוביל קמפיין אגרסיבי ובלתי מתפשר נגד הארכת ההקפאה. אלמלא הלחץ העצום שהפעילו אז שתדלני המתנחלים ובנט בראשם, ספק אם נתניהו היה משיב בשלילה לבקשת ההארכה של הממשל האמריקני. אבל המתנחלים לחצו, ונתניהו התקפל. אין שום סיבה להעריך שניסיון מחודש להפסיק או אפילו רק לצמצם את הבנייה בהתנחלויות לא ייתקל בתגובה דומה מצדם. בשנים האחרונות חיזקו המתנחלים את אחיזתם במוסדות השלטון ובמפלגת השלטון, והפכו ללובי החזק במדינה. אם יחליט ראש הממשלה להתייצב מולם, מצפה לו קרב קשה ואכזרי שעלול לקרוע את מפלגתו. אם יעדיף להמשיך את הבנייה בשטחים ולהימנע מעימות עם המתנחלים הוא אולי ירוויח שקט בבית, אבל יוכל, יחד עם שותפתו החדשה ציפי לבני, לשכוח ממשא ומתן רציני עם הפלסטינים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: yair lapid, tzipi livni, settlements, palestinians, palestine, netanyahu, negotiations, naftali bennett, minister of justice, israel, hatenua, elections, coalition, benjamin netanyahu, abu mazen

נדב פרי כותב עבור ''ישראל פולס'' של אל-מוניטור. הוא משמש כעת ככתב לעניינים פוליטים של ערוץ 10. פרי החל את הקריירה שלו בגלי צה''ל בשנת 1998, שם שירת ככתב לענייני דתות ומאוחר יותר ככתבה הפוליטי של התחנה. בנוסף לפרשנות פוליטית, פרי מגיש לעיתים תכופות את תכניתו של רפי רשף, וכן תכנית אירוח משלו בנושאים פוליטים  ותכנית ברדיו תל אביב. הוא גם כותב טור לגלובס.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept