כשמבנים הסטוריים גדולים מתפרקים, החוקים נכתבים מחדש. כשמסגרות מוכרות נשברות, הכללים משתנים. זה, פחות או יותר, מה שקורה עכשיו במזרח התיכון. זה, פחות או יותר, מה שקורה עכשיו בין ישראל למה שנותר משכנותיה. התקיפה המיוחסת לישראל על מטרה או מטרות בסוריה באה, כדי למנוע מנשק "מפר איזון" להגיע לידי חיזבאללה. העניין הוא שאיזון הוא מושג נזיל ומעורפל במזרח התיכון הנוכחי, כשאסד נלחם מלחמה נואשת על חייו, סוריה מתפרקת לגורמיה, איראן מנהלת מלחמה סמויה נגד שאר העולם, חיזבאללה חורץ לשון בשמה לעבר ישראל והאדמה רועדת. במבט מקרו ניתן להעריך שישראל מנסה לייצר עכשיו, תוך כדי תנועה, כללי משחק חדשים. היא מנסה להבהיר מה מותר, מה אסור, איפה הקו האדום.
כמות הנשק "מפר האיזון", האסטרטגי והלא קונבנציונלי שנמצא בסוריה יכולה לפרנס את כל אירגוני הטרור העולמי באשר הם. מדובר ב"מערת אלדין" עמוסת אוצרות שבדרך כלל אין לטרוריסט מן השורה סיכוי לפגוש כמותם. מחסנים אדירים של נשק כימי איכותי, ראשי קרב כימיים הניתנים להרכבה על טילי סקאד משופרים, כנראה גם יכולת מסוימת של נשק ביולוגי, סוללות טילי נ"מ משוכללות, המילה האחרונה של הטכנולוגיה הרוסית, סוללות טילי קרקע-ים המסוגלות לפגוע בספינות קרב בלב ים או באסדות קידוח מרוחקות, ומעל כל זה ידע, הרבה מאוד ידע, יכולת יצור, הרכבה ושיגור, שלא יסולאו בפז. אין מצב שישראל יכולה להרשות לעצמה שמערת האוצרות הללו נפרצת ומחולקת ברחוב הראשי לכל דיכפין.
