ההייטק הפלסטיני פורץ את המחסומים

35 יזמים ומנהלים צעירים מתחום ההייטק בגדה, אנשי הדור הבא של הכלכלה הפלסטינית, המתייצבים בימים אלה באוניברסיטת תל אביב במטרה לשפר את כישורי הניהול: "אנחנו באים ללמוד מהניסיון שלכם", הם אומרים לטלי חירותי-סובר.

al-monitor .

נושאים מכוסים

ramallah, palestinians, israel

פבר 22, 2013

בשנים האחרונות חווה תעשיית  ההייטק הפלסטיני "בום" שקשה להתעלם ממנו. אם לפני שנתיים עמד מספר חברות ההייטק על 112, הרי שהיום מדובר כבר ב-146 חברות - והיד עוד נטויה.  חלק קטן מן החברות הן סטרט אפים טכנולוגיים שמפתחים מוצר משלהן, רובן מפתחות שירותים שונים עבור חברות הייטק גדולות. (אאוטסורסינג). 

הסיבה המרכזית לתאוצת התחום פשוטה: הדור הצעיר והמתוחכם כבר לא רוצה לעבוד בחקלאות, תיירות או בתעשיית האבן - גורמי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה הפלסטינית בעשורים האחרונים. הם רוצים לעבוד בתחום מודרני, נדרש ומכניס. כך קורה שבכל שנה מגיעים מהאוניברסיטאות הפלסטיניות ומהאזור לשוק העבודה  לא פחות מ-2,000 בוגרים - מהנדסים, מפתחי חומרה ותוכנה, אנשי QA (בדיקות איכות), מומחי אינטרנט ואחרים. כולם רוצים לעבוד. יש מי שמשתלב בחברות הקיימות, ויש מי  שמעיז ומקים חברה משלו. האם לכולם יש עבודה? לא תמיד.

היזם סאעד חסן, 38, הקים לפני 7 שנים את סאדה (SADA) , חברה לשירות ופיתוח אפליקציות, ומעסיק היום ברמאללה 12 עובדים. הוא עצמו מהנדס אלקטרוניקה שעשה את התואר באוניברסיטת ירדן ועבד בלא מעט חברות IT  (טכנולוגיות מידע) מקומיות, עד שהחליט לצאת לעצמאות "כדי לעשות שינוי בתחום, וגם להרוויח".

לסאדה מספר לקוחות מרכזיים, כמו  חברת אריקסון שפועלת בירדן וכן חברות סלולר פלסטיניות, "אבל" מודה היזם בזהירות, "אנחנו יכולים לעשות יותר". חלומו של חסן הוא להתפתח דווקא בכיוון הישראלי. "אנחנו שכנים, קרובים אחד לשני, אתם זקוקים לשירותים שלנו, ואנחנו יכולים לתת אותם" הוא אומר. חסן יודע על מה הוא מדבר. חברות ההייטק הישראליות משוועות לכח אדם איכותי וזול, ופונות לא מעט פעמים למזרח אירופה או הודו כדי לקבל את השירותים האלה. בשנים האחרונות פועלת סיסקו –ישראל נמרצות כדי לחבר בין חברות פלסטיניות לישראליות. לעיתים זה מצליח (חברת מלנוקס הישראלית, למשל, מעסיקה לא מעט פלסטינים) וכמובן סיסקו עצמה, אבל הקשר המסחרי אינו חזק דיו. הפוליטיקה מנצחת גם את העסקים, וכשקיים קיפאון פוליטי, לא פשוט לייצר תהליכי שיתוף פעולה חזקים.

סאעד חסן מקווה שזה ישתנה אם המנהיגים הישראלים יבינו ש"חומות זה לא הפתרון. פתרון שתי מדינות לשני עמים נראה כגוסס כרגע. כנראה שנצטרך לחיות ביחד בסופו של דבר, וכדאי לעשות צעדים שיאפשרו לנו להכיר אחד את השני".

עד שיבוא שלום, וחברות הייטק ישראליות ופלסטיניות יעבדו בהרמוניה, עסוקים הפלסטינים בחיפוש שווקים אחרים מחד (חסן: "לא פשוט להתחרות בירדן או במדינות המפרץ") וגם לסגור פערים בתחומים בהם הם לוקים בחסר.

"מדובר בבעיה של כל יזם" מסביר גאסן אל ג'מל מקרן USAID האמריקאית שפועלת  לפיתוח הכלכלה הפלסטינית "יזמים הם אנשי מקצוע. הם למשל מהנדסים שמכירים היטב את המוצר, אבל אף פעם לא למדו ניהול. אין להם מושג בתחומים כמו שיווק, מימון, או אפילו גיוס אנשים והדרך הנכונה לשמר אותם. כדי להפוך את ההייטק למנוע צמיחה משמעותי בכלכלה הפלסטינית צריך להפוך את האנשים מיזמים בלבד ליזמים-מנהלים, ומי יכול לעשות את זה טוב יותר משכנינו הישראלים, שהקימו כבר תעשיית הייטק מפוארת ויש להם את כל הכלים, האקדמיים והמעשיים?"

ללמוד מהמומחים בישראל

המחשבה על שיתוף הידע הפוטנציאלי הביאה את USAID לפנות ללהב, גוף המספק תוכניות ניהול חיצוניות שונות של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. בלהב הרימו את הכפפה ויחד עם תוכנית קלוג רקנאטי היוקרתית יצרו  מעין מיני- MBA  או בשמה הרשמי:

Executive Development Program for Palestinian Business Leaders - A joint program of Kellogg School of management, Tel Aviv University and "The Compete Project

התוכנית הייחודית, שמתקיימת בימים אלה ממש,  אורכת  שלושה חודשים, וכוללת  שיעורים בתחומים כמו מנהיגות וניהול צוות, אסטרטגיה עסקית תחרותית, ניהול פיננסי ודוחות כספיים, יזמות עסקית, שיווק מוצרים טכנולוגיים וחדירה לשווקים בינלאומיים, השבחת חברות ותפעול בארגוני שירות, חדשנות אסטרטגית ועוד. בנוסף כוללת התוכנית הרבה מאוד מפגשים עם אנשי הייטק ויזמים שמספרים למנהלים הפלסטינים את סיפורם.

המשתתפים, 35 במספר, שנבחרו בקפידה מבין  כ-150 בקשות שהגיעו ל-USAID, מגיעים מרמאללה שכם וג'נין, אחת לשבועיים, ליומיים וחצי (רביעי , חמישי וחצי שישי), ועד כה התגובות מצוינות. "זו הזדמנות נהדרת לפתח את עצמי וללמוד ממקורות אחרים שכבר הוכיחו הצלחה" אומרת כרמן סאלקן מרמאללה, רק בת 22 וכבר מנהלת בשירות לקוחות של חברת תקשורת פלסטינית. כרמן למדה מנהל עסקים באוניברסיטת ביר זית "אבל הלימודים כאן שונים מאוד, כי בישראל מדברים מניסיון", היא אומרת, ומוסיפה: "אני מכבדת את אנשי העסקים הפלסטינים אבל המודל לחיקוי שלי הוא דווקא ביל גייטס. אנחנו עדיין כלכלה קטנה שנמצאת תחת הרבה לחצים ופועלת פעמים רבות בשיטות מסורתיות. אצלנו למשל לא מתייחסים בכלל לתחום משאבי האנוש. עובד מגיע, עושה את עבודתו ומקבל משכורת. זה הכל. אף אחד לא חושב על טיפוח או שימור שלו. אצלנו לא מדברים במושגים כמו מנהיגות או חשיבה גלובלית. התוכנית הזו מאפשרת לנו לפתוח את הראש לתכנים שלא היינו פוגשים בצורה אחרת".

סאעד חסן נהנה בעיקר מהמפגשים עם היזמים "כיזם, מעניינים אותי במיוחד המפגשים עם יזמים שעשו את זה" הוא אומר "טוב לשמוע מאנשים בתחום שלנו מה כדאי, וגם מה לא כדאי, לעשות. בישראל יש הרבה מאוד יזמים שהצליחו בתחום הייטק, אצלנו עוד אין מודלים לחיקוי כאלה מהם אני יכול ללמוד".

אז למה לא ללמוד כבר את התוכנית המלאה?

חסן: "אני דווקא רציתי מאוד וגם התקבלתי, אבל הצבא לא נתן פרמיט (אישור לעבור את הגבול), על אף שמעולם לא הייתי מעורב בכל פעילות פוליטית שהיא. זו פעם ראשונה שאני מקבל אותו, והיה לי ברור שאני קופץ על ההזדמנות"

ואף אחד לא דיבר איתכם על "תרומה" לנורמליזציה כשאתם באים לתל אביב?

כרמן סלקן: ''ממש לא. ידע הוא דבר חשוב והייתי נוסעת גם לסין כדי לקבל אותו. אם אנחנו רוצים להתפתח, אנחנו צריכים ללמוד מכל מי שמוכן ללמד אותנו"

סאעד חסן: "הסביבה שלי מאוד תמכה ושמחה כשהתקבלתי. אי אפשר להתקדם, ולקדם את הכלכלה הפלסטינית, בלי ללמוד, ועדיף מהמומחים. לכם יש פה מומחים גדולים, למה שלא נלמד?"

"מוזר להגיד אבל עבור חלק מהמנהלים שהגיעו, זו הפעם הראשונה בתל אביב", מוסיף אל ג'אמל.

גם בלהב מרוצים מהתוכנית החדשה, ומקווים שהמחזור הראשון הוא סימן למחזורים רבים  נוספים.

 "בחברה הישראלית מדובר רבות על הצורך בהידברות: בין ימין לשמאל, בין חרדים לחילוניים, בין ישראלים לפלסטינים " אומר אודי אהרוני מנכל להב. "הידברות ותקשורת הינן הבסיס ליצירת שיתופי פעולה והשגת הבנות בין צדדים. ההיבט הכלכלי, דהיינו הצורך בהגדלת הערך של חברה והצלחתה הכלכלית, הינו מטרה משותפת  לכל מנהל ומנהלת, ישראלי, פלסטיני  או אמריקאי. שיתוף הפעולה הזה הוא פריצת דרך ייחודית. אנו מקווים שבעקבות תכנית זו יתקיימו תכניות נוספות, כי אין ספק שמפגשים עסקיים ואקדמיים מעין אלה, יוצרים גשר לדיאלוג עמוק יותר בנושאים שאינם קשורים בהכרח לתחומי הלימוד, ומהווים בסיס לשיתופי פעולה עתידיים".

אל מול המילים החמות על התוכנית, קשה להתעלם מטענותיהם של משתתפיה בדבר  הקושי להגיע אליה פיזית.  "אנחנו יוצאים מרמאללה כל יום לימודים בשש וחצי, כדי להגיע לתל אביב בתשע וחצי", אומר סאעד חסן. "לכולנו יש אישורי מעבר,  להם דאגה USAID, אבל אנחנו נאלצים לעמוד במחסומים שעות לפעמים, יחד עם מאות פועלים שנכנסים לעבוד בישראל. פעם אחת הורידו אותנו מהאוטובוס והלכנו בגשם שוטף חצי קילומטר עד לנקודת המעבר. איתנו באוטובוס יש מנהלים בעלי תעודת זהות כחולה. הם נשארים באוטובוס, אוכלים וישנים עד שאנחנו מצטרפים אליהם. באותו זמן אנחנו רואים את המתנחלים חולפים על פנינו במכוניותיהם. ברור לי שצריך לבדוק, אבל יש הרבה דרכים לעשות את זה".

אם אתם יוצאים בשש וחצי, מתי יוצאים אלה שגרים בשכם או ג'נין?

אל ג'מאל: "הם קמים בארבע וחצי בבוקר כל יום כדי להגיע לאוטובוס ברמאללה, וגם חוזרים הביתה בסביבות עשר, שוב אחרי המחסומים.  הדרך להגיע לתל אביב ובחזרה הביתה  לא פשוטה. זה רק מוכיח עד כמה הם נחושים להצליח  ומסורים למשימה".

 

תעודת זהות:

שם התוכנית:

Executive Development Program for Palestinian Business Leaders

A joint program of Kellogg School of management, Tel Aviv University and "The Compete Project''

עלות: 1000 דולר לכל משתתף +4000 דולר  למשתתף מטעם USAID

מספר סטודנטים: 35

התקבלו מתוך: כ-150 מועמדים

פרופיל: יזמים ומנהלים צעירים מתחום התקשורת והייטק – מנהלי העתיד של הכלכלה הפלסטינית

דרישות בתום הקורס: להעביר חמישה מפגשים לפחות באוניברסיטאות פלסטיניות כדי להעביר את הידע

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

הניצחון של המשוררת דארין טאטור
שלומי אלדר | זכויות האדם | אוק 2, 2019
כיצד תשפיע פרישת גרינבלט על תכנית המאה?
דני זקן | | ספט 6, 2019
מוטב לבטל את ועידת בחריין
יוסי ביילין | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | מאי 27, 2019
71 שנות עצמאות: גאולת ישראל מצטיירת כהגשמתו של חזון משיחי
עקיבא אלדר | | מאי 9, 2019
תקווה במקום ייאוש: ניצחונן של המשפחות השכולות
שלומי אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | מאי 8, 2019

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020