ישראל פולס

פרופ' יהודה שנהב: חלוקת הארץ כבר לא אפשרית, פינוי מתנחלים הוא טרנספר

p
המחבר
בקצרה
כבר שנים הוא כופר ברעיון שתי מדינות לשני העמים. כעת טוען הסוציולוג ואיש השמאל פרופ' יהודה שנהב, כי גורמים רבים מכל קצות הקשת הפוליטית מבינים שהפיתרון המקובל לסכסוך הינו אשליה מסוכנת

כבר שנים שהסוציולוג פרופ' יהודה שנהב כופר ברעיון שתי המדינות, שהפך בעיניו לפרדיגמה היחידה של השמאל הישראלי. מבחינתו מדובר בפיתרון אלים ובלתי ישים שמקדם את המלחמה הבאה.

באופן פרדוקסלי הפך שנהב, הנחשב לשמאל רדיקלי, לחריג במחנהו, למבודד, לדמות הפוגעת במאמץ הקבוצתי כשהוא מנופף בפיתרון המרחב האחד. אבל עכשיו חש שנהב שהדברים משתנים, שיותר ויותר גורמים ובהם אנשי ימין ופלסטינים מתחילים להיפרד מפיתרון שתי המדינות השחוק, ששנהב בטוח שלא יתממש.

את תחושתו זו חיזק דיבייט בו השתתף לאחרונה (ב-16 בספטמבר) מול העיתונאי היהודי-אמריקאי פיטר ביינרט, הנחשב לדוברו החזק ביותר של השמאל הישראלי בארה"ב. האירוע נערך ביוזמת המכון ללימודי יהדות וישראל באוניברסיטת קולומביה בעקבות הוצאתה לאור של המהדורה האנגלית של ספרו של שנהב "במלכודת הקו הירוק" ("Beyond The Two-State Solution").

שנהב חזר לארץ בהרגשה שקסמו של פיתרון שתי המדינות שיוצג על ידי ביינרט - פג. כעת בראיון לאל-מוניטור שנהב מציע לא לפתח ציפיות מהמשא ומתן המדיני שמובילה לבני, ומסביר מדוע הפיתרון היחיד האפשרי הוא זה של מרחב אחד וכי כולם יבינו זאת בסופו של דבר.

פרופסור יהודה שנהב בעת הראיון, קפה נח, תל אביב. אוקטובר 2013. (צילום: מזל מועלם)

פרופ' שנהב, מהיכן אתה שואב את התחושה שרעיון שתי המדינות כבר לא רלוונטי? ממש עכשיו מתנהל משא ומתן מדיני על פי המתווה הזה.

"נושבת רוח חדשה ואנשים מתחילים להבין שפיתרון של שתי מדינות לא אפשרי. בסמוך למועד בו התקיים הדיבייט  שלי עם ביינרט, התפרסם בניו יורק טיימס מאמר של איאן לוסטיק, אחד המומחים הגדולים לסכסוך, שכותרתו אשליית שתי המדינות. ולוסטיק האמין ברעיון שתי המדינות.

"אנשים באים ואומרים לי: 'לעגנו לך לפני חמש ועשר שנים, ואנחנו מתחילים להבין שאין ברירה'. על מה הם מבססים את זה שאין ברירה? כולנו יודעים על החוזק של המתנחלים ושלפנות חצי מיליון מתנחלים זו אשליה. אפילו אם נניח שצריך לפנות רק 150,000, כמו שעקיבא אלדר טוען, גם זו אשליה מסוכנת. המתנחלים הם קבוצת כוח בפוליטיקה ובצבא ובמנהל מקרקעי ישראל, הם חזקים מדי."

זו הסיבה היחידה?

"לא רק. אני גם טוען שחלוקת הארץ היא לא מוסרית. לא מוסרי להוציא אדם מביתו, בין אם זה יהודי או ערבי. אני אומר זאת בניגוד לעמדותיי הפוליטיות, שהרי אני לא תומך במתנחלים, אבל אני טוען שאסור להוציא אותם מבתיהם. זה צעד אנטי מוסרי. זה טרנספר, זה גירוש - שהיא מילה של הימין, אבל אני מסכים איתה.

"אני גם טוען שמבחינה יהודית זו טעות ענקית לחלק את הארץ. אני חושב שהאשליה הזאת, שיהודים וערבים הם ניתנים להפרדה, היא שגויה. ההפרדה היא מעשה אלים עבור יהודים ולא יהודים.

"יותר מזה, אני חושב שמפספסים את הבעיה המרכזית של שתי המדינות. לדעתי האוכלוסייה שהכי תסבול ממנה היא הפלסטינים הישראלים, כי יגידו להם: אתם לא רוצים להחזיק נשק או להישבע אמונים? אז לכו למדינה שלכם. יתחיל לחץ לטרנספר של הפלסטינים הישראלים."

זו אמירה גורפת מדי, ובכל זאת מנהיגי שני הצדדים ונשיא ארה"ב פועלים למימוש רעיון שתי המדינות.

"בפועל זה לא יקרה, מפני שזה ברור לכולם שהישראלים באים לסכסוך עם פרדיגמת 67', כלומר אם נחזיר את מה שכבשנו ב-67' הכל יסתדר. אני טוען שהפלסטינים לא חושבים כך. הם חושבים על 48'. המלחמה ההיא לא נגמרה עבורם, ויש שישה מיליון איש שמחכים לשמוע בשורה. ההנהגה הפלסטינית לא יכולה לבגוד בהם, ובצדק.

"מי שזיהה את זה ראשון הוא דווקא אהוד ברק, שבראיון לעיתון הארץ שמונה שנים אחרי כישלון קמפ דיוויד אמר שבא לערפאת לפתור את בעיית 67' אך הוא, ערפאת, בא לפתור את בעיית 48', ובגלל זה אבו מאזן לא לקח את ההצעה של אולמרט ולא ייקח את ההצעה של ציפי לבני, ולכן לא יהיו שתי מדינות לשני העמים."

בכירים במערכת הפוליטית הישראלית שנפגשו עם אבו מאזן בשנתיים האחרונות, כולל צחי הנגבי, מתרשמים שהוא בעניין שתי המדינות.

"אבו מאזן לא יכול. אין לו תמיכה יותר."

הוא לא רלוונטי כמו שאומר ליברמן?

"ברור. אני מסכים עם ליברמן על 90 אחוז מהאבחנות שלו, אבל לא על הפיתרונות. ערביי ישראל הם הגרעין של הסכסוך, לכן לא יכולות לקום שתי מדינות שבהן מרכז הסכסוך יישאר במדינה היהודית. זה ברור לי כל כך ולא רק לי."

למי עוד?

"אתה שומע את הקולות בימין. משה ארנס, רובי ריבלין, ציפי חוטובלי, משה יעלון, אביגדור ליברמן, כולם אומרים שהסכסוך בלתי פתיר. זאב אלקין אמר השבוע שצריך לנהל את הסכסוך ולא לפתור אותו. אני מסכים עם הדיאגנוזה שלהם."

הם אומרים את זה כי הם לא רוצים לוותר על חלקי ארץ.

"נכון, אבל הדיאגנוזה שלהם היא שהמשא ומתן לא יישא פרי כי הערבים לא ויתרו על 48'. יש פה עמדות אחרות לגמרי מבחינת איפה התחיל הסכסוך ואיך לפתור אותו, כשבתוכו נמצאת האשליה המסוכנת של השמאל שאפשר לפנות מתנחלים."

אבל פונו מתנחלים בהתנתקות.

"פונו 8,000 איש ולא מהאליטה של המתנחלים. לא המקומות הקדושים. לא יפנו 150,000 איש. אין סיכוי."

ובצד השני?

"הצעירים הפלסטינים בגדה מדברים כבר על מרחב אחד וההבנה הולכת וגדלה גם בתוך הציבור היהודי. בתוך השמאל הליברלי הרגיל יש תהליך של שחיקה, ופה אנחנו מגיעים לנקודה המרכזית. אנחנו חושבים שיש לנו שתי אופציות: שתי מדינות או מדינה דו לאומית. זה תרגיל ידוע בסוציולוגיה של הטעייה, כי אף פעם אין רק שתי אפשרויות. בין המודל של מדינת כל אזרחיה לשתי מדינות יש מלא אופציות ואנשים מסרבים לראות."

איזה אופציות?

"אני לא מהנדס או פוליטיקאי שיודע להגיד איך ללכת, אבל אני כן יודע שמבחינה מוסרית זו טעות שאנחנו לא חושבים על אופציות נוספות ונתקעים בפיתרון שתי המדינות שהוא פיתרון מאוד אלים, או מדינת כל אזרחיה שכולנו נטבע בים ערבי ויחסלו אותנו. יש טריליון אופציות נוספות.

"צריך לוותר על הרעיון של להפריד אוכלוסיות ועל גדר לינארית. האם אנחנו רוצים שילדינו יחיו פה לנצח בעזרת הכור הגרעיני בדימונה? שזה יבטיח את עתידנו? שאם תהיה בעיה נפעיל את נשק יום הדין? אני לא רוצה לחיות כך.

"אם אנחנו רוצים לבנות רק על הצבא ולהקים פה גטו ציוני סגור אז זו הדרך, אבל אנחנו צריכים להפוך את היוצרות ולגרום לזה שהיהודים יחיו פה מתוקף הסכמה."

אולי הצד השני לא יסכים גם לזה, כי הוא לא רוצה אותך בכלל?

"אני חושב שלהגיד זאת זו בורות איומה. אני קורא ערבית ואני קורא המון אוטוביוגרפיות. לא נעים לי להגיד, אבל בכתיבה היהודית אני מוצא יותר אלימות והרבה יותר שטנה ושנאה והסתה מאשר בערבית.

"מי קורא ערבית פה? זה אגב אחד האבסורדים. איך זה יכול להיות שרק 2.5% מהיהודים יודעים ערבית? מי מדווח לנו על מה שקורה בצד השני? המזרחנים שרואים הכל דרך כוונת הרובה? כולנו צריכים לדעת ערבית. אנשים לא מבינים כמה הם מבינים כשהם יודעים שפה. אי אפשר להסביר את זה."

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: two-state solution, palestinian-israeli conflict, one-state solution, israeli settlements, israeli politics, green line, forced displacement in the west bank

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept