חרדת שדרות לדורותיה

תושבי שדרות מתאוששים עדיין מאימת הקסאמים שנחתו על עירם, ובמקביל מתמודדים עם תופעה מטרידה אחרת: עזיבה המונית של העיר הדרומית לכיוון מרכז הארץ.

al-monitor .

נושאים מכוסים

rockets, poverty, gaza strip, gaza

יונ 14, 2013

שדרות, יישובי עוטף עזה.

פסטיבל 'קולנוע דרום', שנערך השבוע בעיר השיב חיוך לפניהם של הסוחרים במרכז המסחרי. זו הפעם הראשונה מאז שוך הקרבות של מה שכונה 'מבצע עמוד ענן' שאווירת הרגיעה מורגשת בעיירת הפיתוח הזאת. אחיותיה בדרום ובצפון ידעו קידמה ואף שגשוג, אך שדרות נותרה תקועה במעגל של עוני ומצוקה שהיא מתקשה להיחלץ ממנו. לכבוד הפסטיבל פקדו אלפי מבקרים את היישוב.

אין עוד יישוב בישראל שידע כל כך הרבה טילים, רקטות ומרגמות שנחתו בשטחו. כל התלקחות בין ישראל לחמאס הפכה את שדרות לבת ערובה לאיבה היוקדת בין שני הצדדים. בעשור האחרון, ליתר דיוק מאז האינתיפאדה השנייה, ירו השכנים מעזה קרוב לעשרת אלפים רקטות לעבר העיר. אלה נהפכו לחלק בלתי נפרד ממרקם החיים, עד שהוקם לכבודן מוזיאון בעיר שבו מוצגים אלפי שלדים ושיירים של מה שנותר מהרקטות. בטרם נבחר לנשיאות, נלקח למקום המועמד הצעיר ברק אובמה כדי להתרשם מקרוב מפגיעותם של ישראל ותושביה הדרומיים.

גם עתה נלקחים אורחים חשובים וקבוצות תיירים ל"מוזיאון הרקטות" בשדרות, כמו היה קרוב רחוק של מוזיאון 'יד ושם'.

חצי שנה אחרי ההתלקחות האחרונה ודומה ששדרות מתגעגעת לחום ולאהבה שהורעפו עליה. "נגמרה המלחמה וכולם שכחו אותנו," התלונן דוד כהן, בן 42, בעל קיוסק מול הסינמטק שבו נערך פסטיבל הקולנוע, "תראה, תראה," הצביע כהן על המדרכה ממול, "עד לפני כמה ימים הצמחייה גדלה עד לגובה של מטר אחד לפחות. אף אחד לא טיפל בה. אף אחד גם לא אסף את הלכלוך מהמדרכה. רק בזכות הפסטיבל, העיריה ניקתה כדי שהאורחים לא יברחו מפה."

לא הרחק מהקיוסק של כהן, נמצא דוכן כרטיסי הגרלה של ברוריה דדון ובעלה משה. פגשתי אותה לראשונה בשיאו של מבצע 'עופרת יצוקה', עוד התלקחות בין ישראל ועזה שפרצה בדצמבר 2008. באופן מפתיע, או שלא, שני המבצעים האחרונים אירעו חודשיים לפני הבחירות לכנסת, והסתיימו כמה שבועות לפני שהישראלים הלכו לקלפי. בנימין נתניהו היה למרוויח העיקרי משניהם. בפברואר 2009 הוא זכה בראשות הממשלה; בפברואר 2013, הוא שמר על תפקידו.

"אני עוד לא התאוששתי ממה שעבר עלי ב'עופרת יצוקה'," סיפרה דדון, "איך אני יכולה לשכוח?" ביקרתי אצלה במהלך המלחמה ההיא בהיותי עיתונאי, בעת שנשמעה אזעקה מחרישת אוזניים. שנינו רצנו למצוא מחבוא ונותרנו מסתתרים ורועדים מפחד במשך דקות ארוכות. עד ששמענו את הבום המפלצתי שסימן שהטיל נחת. ראינו את מעופו בדרכו לשטח פתוח כמה עשרות מטרים מהמחבוא שלנו. בשעות שאחרי נותר הרעד ברגליים, ממאן להיעלם.

(ממחקר שהתפרסם לאחרונה עולה שמספר מקרי הדיכאון והחרדה בקרב תושבי שדרות כמעט הכפיל את עצמו עם התגברות ירי הקסאמים על העיר מראשית שנות האלפיים).

החיים שבו למסלולם, וברוריה נותרה באהבתה העזה לשדרות. כל ילדיה עזבו ועברו להתגורר במרכז הארץ. במיוחד קשה עליה הפרידה מנכדיה. אך היא עצמה לא תעזוב לעולם, כפי שעשו רבים אחרים. "אנחנו מכירים את כולם," הסביר בעלה, משה, "כל מי שבא לקנות כרטיס הגרלה אנחנו מכירים אותו ואת המשפחה שלו. ככה עם כולם. שדרות זה כמו משפחה. החיים קשים, אבל האנשים מוכנים לתת את פרוסת הלחם האחרונה כדי לעזור למי שאין לו. ככה זה אצלנו."

זה היום הראשון של מימוש המע"מ החדש שעלה ל-18%. דוד כהן, בעל הקיוסק, אומר שזה לא הוגן, שעליית המע"מ פוגעת באנשים המסכנים וכאלה שאין להם. "הבוקר באה אלי אישה רוסיה עם הבת שלה," סיפר, "היא קנתה קופסת סיגריות ולא נשאר לה כדי לקנות סוכריה על מקל לבת שלה. הלב שלי נשבר. לקחתי את הבת הצידה ונתתי לה סוכריה על חשבוני. אתה יודע כמה אנשים כאלה יש? שלא מצליחים לחיות עם המצב הכלכלי הקשה?"

אלי מויאל קפץ לביקור בסינמטק שבו מתקיים פסטיבל הסרטים. כולם מכירים אותו. הוא שימש שתי כהונות כראש העיר. אחרי הפסקה של חמש שנים החליט להתמודד שוב בבחירות העירוניות שיתקיימו בעוד כחצי שנה. "כשנוחתים טילים עליך, כולם רוצים לעזור לך," נזכר, "בתקופות של שקט, כולם שוכחים ממך."

הוא נזכר בנחשול התרומות שזרם לעיר. מדי יום הגיעו פוליטיקאים, אנשי ציבור ואנשים אמידים שהרעיפו עזרה מורלית וכספית. "זה היה מדהים", נזכר. עכשיו שקט וכולם נעלמו, מותירים את העיר מתבוססת בהזנחה.

בעת שביקר בפסטיבל הסרטים, הוקרן באולם הראשי סרט גמר של שלושה סטודנטים שזה עתה סיימו את לימודיהם במכללת ספיר. כמה לא מפתיע שהסרט שלהם עוסק בקללת הדרום ובנטישת התושבים מהפריפריה לטובת מרכז הארץ. הסטודנטים שצפו בסרט הביעו תרעומת על הנימה הפסימית של הסרט. "מה, אין שום דבר טוב בפריפריה?" התלוננה סטודנטית. לעומתה, סטודנט אחר סיפר שבשום מקום בישראל אין אווירה של חום ואהבה בין אנשים כפי שיש בעיירות הפיתוח.

בעודם מתווכחים בתוך האולם, נמשכו לא הרחק משם העבודות לקראת בנייתה של תחנת עצירה של רכבת ישראל. אם הכול יתנהל על פי התוכנית, יעשו תושבי שדרות צעד נוסף בניסיון הנואש שלהם להגשים את חלום ההתקרבות למרכז הארץ. הרכבת החדשה תעצור בכניסה לעיר, ותביא את הנוסעים בתוך פחות מ-50 דקות למרכזה של תל אביב התוססת. מויאל חושש ממנה. "הפחד שלי הוא שאנשים יגלו כמה שתל אביב קרובה, ולא ירצו לחזור יותר לשדרות", נאנח, ספק בצחוק ספק ברצינות.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

נפתלי בנט הוא נזק במשרד הביטחון
שלומי אלדר | | פבר 25, 2020
הסדרה בעזה – בין סיסמה ריקה לאחיזת עיניים
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 25, 2020
גורלו הפוליטי והאישי של נתניהו תלוי על בלון
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | פבר 13, 2020
גם נשיא המדינה מזהיר: החלטות ביטחוניות מתקבלות משיקולים פוליטיים
שלומי אלדר | | פבר 11, 2020
איומים ריקים מתוכן: גם בנט מכיל את הטרור
בן כספית | | פבר 10, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020