ישראל פולס

אופציה גרעינית לשלום

p
המחבר
בקצרה
בחירתו של חסן רוחאני לנשיאות איראן והעניין הגובר ביוזמת השלום הערבית פותחים חלון לפרדיגמה חדשה: פירוז גרעיני תמורת שלום כולל.

חגיגות יום ההולדת ה-90 של נשיא המדינה, שמעון פרס, החזירו אותי 20 שנה אחורה, אל שיחת הפרידה שקיימתי עמו. סיימתי עשר שנים ככתב המדיני של "הארץ" והתכוננתי לצאת לוושינגטון כראש המשרד של העיתון בארה"ב. ביקשתי מפרס, אז עולל בן 70, לנסח לי במשפט אחד מה הוא מחשיב להישגו הגדול ביותר בכל שנות פעילותו הציבורית. פרס, אז שר החוץ בממשלת רבין השנייה, ירה מיד: "תרמתי לכך שישראל חזקה מספיק כדי לעשות שלום." הבנתי מייד שהחלק הראשון של המשפט התייחס לדימונה, שם, (על פי פרסומים זרים, כמובן) יזם פרס את הקמתו של הכור הגרעיני הישראלי. את משמעות חלקו השני של המשפט - עשיית השלום - הבנתי רק לאחר שבועיים, ב-13 בספטמבר 1993, כאשר צפיתי בו וברבין לוחצים את ידו של מנהיג אש"ף, יאסר ערפאת, על מדשאות הבית הלבן.

כאמור, עשרים שנה חלפו מאז אותה פגישה. היום נראה כי גם "החוזק הישראלי" וגם "עשיית השלום" זה כבר לא מה שהיה פעם. תוכנית הגרעין האיראנית מאיימת לשחוק את מה שמכונה "היתרון האיכותי" של ישראל ולפגוע בביטחונה. גם מצבו של השלום איננו משובב נפש. ועם זאת, החלפתו של הנשיא האיראני מחמוד אחמדינג'אד בחסן רוחאני, והענין הגובר ביוזמת השלום הערבית, פותחים חלון לפרדיגמה חדשה: פירוז גרעיני תמורת שלום כולל. במלים אחרות, להחליף את האיום הישן בתקווה חדשה.

ביוני 2006 גילה פלינט לוורט, מי שהיה האחראי לענייני המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי בשנים הראשונות של ממשל בוש, שארה"ב התעלמה לפחות פעמיים מיוזמות פיוס מצד טהרן. בהרצאה במועצה ליחסי חוץ בניו יורק סיפר לוורט כי באביב 2003, זמן קצר לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק, העביר שגריר שווייץ בטהרן לבית הלבן הצעה איראנית לפתוח בדיאלוג עם הממשל בסוגיית הגרעין ובד בבד להפסיק את התמיכה בטרור מחוץ לשטחים הפלסטינים הכבושים ואף לאמץ את עקרונות יוזמת השלום של הליגה הערבית (איראן נמנעה בהצבעה על היוזמה שהתקיימה בשנת 2003 בארגון מדינות האיסלאם).

מספר שבועות לפני גילויו של לוורט, הציג רוחאני, אז נציגו של אייתוללה חמינאי במועצה לביטחון לאומי ולפני כן השליח האיראני לשיחות הגרעין עם המערב, הצעה מרחיקת לכת לפיקוח של סבא"א על מתקני הגרעין האיראניים. במאמר בשבועון טיים (מאי 2006) הוא הזהיר מפני מירוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון וציין את "המוסר הכפול" של ארצות הברית, רמז לתמיכתה רבת השנים בסירובה של ישראל לחתום על האמנה לאי הפצת הנשק הגרעיני.

ביום שלישי התקיים דיון ראשון מסוגו בכנסת על הסכנה הטמונה בנשק גרעיני. קודם לכן נאלצו יוזמי הדיון, ראשי התנועה הישראלית נגד הגרעין, ואורחם, חתן פרס נובל לשלום דר' איירה הלפנד, לפרוס את עיקרי הדברים בפני "פקיד ישראלי בכיר", בשל החשש מפני הסכנות הטמונות בעצם קיומו של דיון על נשק גרעיני באזור. יו"ר הארגון, חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, אמר לאל-מוניטור בהקשר זה, כי "ברוב מדינות העולם פועלות תנועות לפירוק הנשק הגרעיני, ואילו אנחנו נאלצים להשתמש במטבע הלשון 'על-פי מקורות זרים' כל אימת שהנושא עולה לדיון ציבורי." רז מציין שכללי המשחק השתנו עתה, והמדינות השכנות טוענות שאם לישראל מותר להחזיק בנשק גרעיני - גם הן רוצות. "אם נשק גרעיני בידי ישראל הוא דבר מסוכן", מסכם רז, "הרי שבידיהן של אותן מדינות הוא מסוכן הרבה יותר."

מאז אמצע שנות השמונים ישראל הרשמית מציגה את המשוואה על פיה אמנה לפירוז אזורי מנשק גרעיני תיתכן רק תמורת שלום אזורי (כולל עם איראן). לא מזמן אמר לי הנשיא פרס שהנוסחה הזו שרירה וקיימת. בנאום שנשא בכנס הפורום הכלכלי העולמי, שהתקיים בחודש מאי בצד הירדני של ים המלח, דיבר פרס בשבחו של מודל שלום אזורי - הצד השני של מטבע הפירוז הגרעיני של המזרח התיכון. לא הרחק משם, בבירה הירדנית, ישבו אלה לצד אלה נציגים של החברה האזרחית מישראל, מסעודיה, ממצרים, מלבנון, מירדן, מפלסטין וגם מהאופוזיציה הסורית. במפגש נכחו נציגי האו"ם, נציגי האיחוד האירופי ומומחים מארה"ב, מרוסיה ומיפאן. הם דנו בדרכים משותפות לקידום היוזמה הערבית. המשתתפים - ערבים וישראלים כאחד - חברים ב"רשת האזורית לקידום יוזמת השלום הערבית" - רשת מזרח תיכונית ענפה של מומחים מתחומי הממשל, הדיפלומטיה והאקדמיה, שפועלת זה מספר שנים לקידום היוזמה הערבית.

בתום הכנס, שיגרו המשתתפים מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו ביקשו שידון עם מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, בקידום היוזמה האזורית. "מזה 11 שנים מונחת יוזמת השלום הערבית לפתחן של הממשלות בישראל", כתבו, "בידיך המפתח לקידומו של מהלך היסטורי זה."

במסיבת יום ההולדת של פרס השבוע (18 ביוני) אמר הנשיא לשעבר ביל קלינטון את המשפט הבא: "צריך להתכונן לגרוע מכל, אבל אם כל מה שאתם עושים זה להתכונן לגרוע מכל ולא לעבוד על הטוב ביותר – אין סיכוי שנחזה בנצחונו של שיתוף הפעולה היצירתי.'' האם נתניהו שישב באותו אירוע במרחק שני כסאות ממנו, הפנים את דבריו? האם ישכיל לנצל את השינוי באיראן כדי לזרוע גרעין לשלום? האם ינסה להחליף "יתרון איכותי" בר-חלוף - ראו יוזמתו המחודשת של הנשיא אובמה לפירוק הנשק הגרעיני בעולם בנאומו בברלין ביום רביעי(19 ביוני) - ביתרונות איכותיים וארוכי טווח שטומן בחובו שלום אזורי?

נמצא ב: rouhani, peres, jordan, conference, bill clinton, arab

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X