ישראל פולס

הפוליטיקאים רוצים חיבוק מהקהילה הגאה? שיתחילו לעבוד

p
המחבר
בקצרה
שרים וחברי כנסת רבים, שזיהו את הכוח האלקטורלי של הקהילה הגאה, השתתפו ביום שישי במצעד הגאווה בתל-אביב. בפעם הבאה הם יצטרכו לבוא עם קבלות.

בבחירות 2009 גילו מנהלי הקמפיין של ציפי לבני, אז יו"ר קדימה ושרת החוץ, שהמועמדת שהריצו צוברת אהדה הולכת וגוברת בין חברי הקהילה הגאה. הם הבינו מיד שלחיבוק הזה יש ערך אלקטורלי.

היה זה חיבור נושא רווחים עבור שני הצדדים: לבני הרוויחה תמיכה אקטיבית של קבוצת כוח בעלת אחיזה בתקשורת, וחיזקה את תדמיתה כלוחמת למען ערכים ליברלים. הקהילה הגאה, מצידה, הרוויחה נציגה בכירה בפוליטיקה הלאומית, ראש המפלגה הגדולה ביותר (קדימה מנתה אז 29 מנדטים) שגם מתמודדת על ראשות הממשלה.

לבני בישרה עידן חדש בקשר בין הפוליטיקאים הישראלים לקהילה הגאה - היא הצליחה לשבור את "מחסום השמאלנות". עד אז, נציגי הקהילה בכנסת היו פוליטיקאים ממפלגות השמאל, בעיקר ממרצ. והנה, לראשונה, הם זכו לתמיכה ממנהיגת המרכז הפוליטי. ועוד מאחת שגדלה בבית ימני "אדוק". בעולם הפוליטי של אותם שנים לא היה זה מחזה נדיר לשמוע את יו"ר ש"ס, אלי ישי, מסביר בכל הזדמנות ש"ההומואים ולסביות הם אנשים חולים", ופוליטיקאים מהימין העדיפו להחריש מול ההסתה כדי לא "לאבד את החרדים".  ציפי לבני זיהתה את נפלאותיה של קבוצת הכוח הזאת, והייתה עבורה השגרירה המושלמת.

פוליטיקאים, כדרכם, ברגע שמזהים מרכזי כוח אלקטוראליים הם מתבייתים עליהם. וכך הפכו, מאז בחירות 2009, חברי הקהילה הגאה ליעד לחיזור. והם, שבמשך שנים הורחקו מהמייניסטרים הפוליטי, התמסרו מיד. בליכוד הוקם, לראשונה, "תא גאה", ובמערכת הבחירות האחרונה נראו פוליטיקאים במסיבות של הקהילה, הרבו להיפגש עם נציגיה ולא שכחו מייד אחר כך להוציא הודעות לתקשורת.

התופעה התגלתה במלוא עוצמתה ביום שישי האחרון בתל אביב, במצעד הגאווה ה-15 במספר, שהיה הגדול בכל הזמנים (על פי הערכות השתתפו בו כ-100,000 צועדים). המצעד נערך בצל פענוח רצח הנערים במועדון "בר נוער" בתל אביב (אוגוסט 2009), ועלה על גדותיו ממש מפוליטיקאים שביקשו לנאום.

לא פחות מארבעה שרים נאמו בעצרת, ביניהם יו"ר יש עתיד שר האוצר יאיר לפיד; שרת הבריאות יעל גרמן ממפלגתו; שרת התרבות והספורט מהליכוד לימור לבנת וכמובן שרת המשפטים ויו"ר התנועה ציפי לבני. נאמו גם יו"ר העבודה שלי יחימוביץ' ויו"ר מרצ זהבה גלאון (גלאון, יחימוביץ ולבני נכחו במצעד גם בשנים הקודמות).

ח"כים נוספים שבאו לתמוך היו ניצן הורביץ ממרצ, המתמודד על ראשות עיריית תל אביב, שהוא גם אחד מחבריה הבכירים ביותר של הקהילה, וצועד קבוע באותם מצעדים; מירי רגב מהליכוד וגם חברת הכנסת הצעירה סתיו שפיר (עבודה), שעוד הרבה לפני שהגיעה לכנסת לקחה חלק פעיל במאבקיה של הקהילה הגאה.

מריבוי הפוליטיקאים שהגיעו לעצרת ומהתמונות היפות שמילאו את העיתונים בבוקר  שלאחריה, ניתן היה לחשוב שישראל היא פורצת דרך בכל הנוגע לחקיקה ולשוויון זכויות ללסביות, הומואים, טרנסג'נדרים או ביסקסואלים.

החדשות המטרידות הן שלא רק שאנחנו לא פורצי דרך, אלא שבדבר הכי בסיסי - נישואים לזוגות חד-מיניים - אנחנו ממוקמים בשורה אחת עם רוסיה, איראן וסעודיה. בישראל של 2013 לזוגות חד-מיניים אין אפשרות להירשם כנשואים, וכתוצאה מכך הם אינם זכאים לזכויות הניתנות לזוגות נשואים בתחומי הדיור, הבריאות, החינוך והסיוע לילדים.

ח"כ סתיו שפיר, אחת מגיבורות המחאה החברתית של קיץ 2011, הגישה לפני כשבוע הצעת חוק מתבקשת, ולפיה תתאפשר הכרה רשמית בזוגות חד-מיניים על פי הסדר חוק ברית הזוגיות שיזמה ישראל ביתנו, כדי להקל על זוגות לא יהודיים להינשא. הרעיון הוא פשוט: נפתח את חוק ברית הזוגיות גם עבור זוגות חד-מיניים. שפיר החתימה את כל חברי סיעתה (העבודה) על הצעת החוק וגם את ח"כ מירי רגב מהליכוד ואת ח"כ דוד צור מהתנועה, אבל נתקלה בסירוב דווקא מצד הח"כים של יש עתיד וגם מצד אלה של מרצ.

ההסבר הלא רשמי שרווח בכנסת הוא שיו"ר המפלגה - שר האוצר יאיר לפיד, אינו מעוניין להסתכסך עם חברו הטוב -  יו"ר הבית היהודי שר הכלכלה נפתלי בנט, ולכן ימתין עם המהלך הזה עד לאחר אישור התקציב.

שפיר אומרת שדווקא מלפיד ציפתה להירתם ליוזמת החוק שלה. הרי בנאומו במצעד הגאווה אמר כי הוא בא לדבר על אהבה, ולמרות שהתקבל בקריאות בוז, הבהיר: "שום צעקות לא יפרו את ההתחייבות העמוקה שלי לקהילה הזאת ולזכויותיה. אני שלכם."

"זו צביעות" אומרת עכשיו שפיר, "מילים זה מאוד יפה. אבל אהבה נקנית קודם כל במעשים. אתה לא יכול לסרב לחתום על הצעת חוק שנועדה להביא לשוויון בסיסי לקהילה הזאת, ואז לדבר איתם על אהבה."

לשפיר ברור עכשיו שהמאבק של הקהילה מול הפוליטיקאים צריך להיות קונקרטי; שאסור להם להסתפק בחיבוק שלעיתים הוא נצלני ויחצ"ני ואין מאחוריו דבר. לכן היא מציעה לראשי הקהילה לברור היטב למי מהפוליטיקאים הם מתמסרים, ובשלב הראשון לדרוש מהחוג הגאה ב''יש עתיד'' לפעול, כדי להעביר את החוק שלה-עצמה. במילים אחרות: חיבוק תמורת מעשים.

האבחנה שעושה שפיר חשובה. הקהילה ההומו-לסבית צברה הרבה מאוד כוח מול הפוליטיקאים בשנים האחרונות, והגיע הזמן לעבור שלב. לכן, המבחן הראשון עבור חברי הכנסת צריך להיות מחויבות לחוק שיכשיר נישואים חד-מיניים. זה יכול להיות החוק של שפיר או כל חוק אחר. זה לא משנה. מה שבטוח - במצעד הבא הפוליטיקאים כבר יצטרכו לבוא עם קבלות בתמורה לחיבוק הגאה.

מ"יש עתיד" נמסר בתגובה: "אנו פועלים לקידום הצעת חוק ממשלתית לנושא ברית הזוגיות אשר תיתן מענה חברתי כולל: לקהילה הלהט"בית (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים – מ.מ.), לפסולי חיתון ולכל מי שבוחר להינשא שלא דרך הממסד הדתי.... אנו סבורים כי לכל אחד החופש להחליט איך לממש את אהבתו. הצעת החוק שיזמה ח"כ שפיר בנושא יוצרת פתרון אך ורק לקהילה הלהט"בית ומדירה ממנו אוכלוסיות אחרות."

ניצן הורוביץ ממרצ הסביר, כי למרות שהכוונה של שפיר טובה, ''אין זה נכון להפריד בין כל פסולי החיתון, והדרך הנכונה היא לחוקק חוק נישואים אזרחיים לכולם. בחודש הבא אגיש הצעת חוק כזאת." הורוביץ מוסיף באירוניה: "ברור שחלק מחברי הכנסת והשרים שהגיעו למצעד ביום שישי ייעלמו כשהחוק יובא בפני הכנסת."

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: israeli right wing, homosexuals, gay

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept