ישראל פולס

מעמד הביניים נשאר בבית, בינתיים

p
המחבר
בקצרה
הזעם בעקבות גזירות לפיד לא שטף את הרחובות, והפגנות מוצאי השבת נותרו דלילות, אך מזל מועלם ממליצה לשר האוצר, שהפך באחת מ"משיח חברתי" ל"נביא שקר", לא לבנות על זה.

מעמד הביניים נשאר בבית. רחובות ישראל לא הוצפו במוצאי השבת האחרונה (מאי 11) בזעם אותנטי על הגזירות הקשות שהנחית על ראשם שר האוצר יאיר לפיד; אנשים לא הפגינו בהמוניהם נגד הבטחות הבחירות שהופרו ברגע אחד - בידי אותו אחד שרק לפני כארבעה חודשים הם תלו בו את תקוותיהם, ועכשיו מסביר להם בכשרון רב מדוע "לא הייתה לו ברירה".

להפגנות, שאמורות היו להתניע את גלגלי המחאה, אין בינתיים הנהגה, וגם לא בטוח שתצמח. איציק שמולי וסתיו שפיר, הצעירים הבועטים של מחאת קיץ 2011 שנכנסו ללבבות, הם עכשיו חברי כנסת במפלגת אופוזיציה מסוכסכת ולא ממש משפיעה.

יאיר לפיד ונפתלי בנט הפכו, בדיעבד, למנהיגיה הפוליטיים של המחאה הזאת; הם נישאו על גבה כמו "כוכבי רוק" לכנסת ואל שולחן הממשלה. עכשיו, לאחר שהפכו, בהתאמה, לשר האוצר ולשר הכלכלה, הם נושאים באחריות ישירה לכך שמעמד הביניים הולך לחטוף בכל דרך אפשרית.

מבין השניים, הציפיות מלפיד היו גבוהות יותר, כך גם מידת האכזבה. כאילו מדובר במשיח בן זמנו, שהולך ומתגלה כנביא שקר. אבל עדיין הוא מצליח, מתברר, לדבר אל לב הציבור, שרוצה בכל כוחו להאמין לדבריו ש"זה עוד לא הסוף", ש"תיכף יהיה כאן טוב יותר". וכאשר ענן העמימות והשכנוע העצמי עדיין מרחף מעלינו, קשה להוציא את האנשים לרחובות.

עשרת אלפים המפגינים (או חמישה עשר אלף – תלוי בעיתון) שבכל זאת יצאו לרחובות בחמישה מוקדים ברחבי הארץ, אינם מצטברים לכדי מנדט אחד אפילו מתוך ה-19 שקיבל יאיר לפיד בבחירות האחרונות ששיגרו אותו ללשכת שר האוצר. למעשה, מרביתם של הצועדים אתמול בשדרות רוטשילד בתל אביב, שממנה נולדה המחאה לפני כשנתיים, נמנים עם הגרעין הקשה והמובן מאליו של המחאה - המפגינים החברתיים "המקצועיים". אלו הן, בעיקר, קבוצות שמאל מאורגנות מקרב חד"ש וצעירי מפלגת העבודה ומר"צ, ונציגיהם של הארגונים החברתיים הרבים.

לצידם צעדו קומץ חברי כנסת ממפלגות השמאל: מרב מיכאלי, איציק שמולי וסתיו שפיר, תמר זנדברג ממרצ ודב חנין מחד"ש (פרט לחנין כל אלה המוזכרים כאן הם חברי כנסת חדשים).

כל עוד יתר המפגינים - אלה שלפני שנתיים כתבו את שלטי המחאה בסלון ביתם הממושכן, ארזו את ילדיהם ויצאו להפגין כל מוצאי שבת, כל עוד הם לא ייצאו לרחובות – לפיד יוכל לנשום לרווחה.

מצביעי יש עתיד של לפיד נשארו אתמול, ברובם המכריע, בבית. זאת עובדה. כך גם מצביעי הבית היהודי של נפתלי בנט.

עובדה נוספת היא שהפגנות אתמול, שהיו אמורות להתניע מחדש את גלגלי המחאה, לא הותירו חותם, ולא יצרו את הבאזז הנחוץ כדי להוציא אנשים מבתיהם במוצאי שבת.

למה, בעצם? האם הציבור שרק לפני פחות מארבעה חודשים הלך להצביע וחשב שהוא משפיע, עדיין המום ומוכה מכדי להבין מה קרה לו? לדעת מיהם ה"אנשים הרעים"? נגד מי צריך להפגין? ומה קרה ללפיד?

נראה שהתשובה לשאלות האלה פשוטה: לפי שעה הגזרות, מעליבות ככל שיהיו, הן רק על הנייר. הן עדיין לא מורגשות. זה יתחיל לכאוב כשחשבונות החשמל, הארנונה לקשישים, המיסים על הדירות והמע"מ יקזזו מההכנסה המשפחתית מאות שקלים בחודש. רק אז, כנראה, ייפול האסימון. זה יקרה בקרוב, וזה יקרה בחודשי חופשת הקיץ, שכבר הוכחו כזמן מצוין למחאות חברתיות.

כך שללפיד ולנתניהו לא מומלץ לבנות על הדלילות של הפגנות אמש, ולהסיק ממנה לגבי "אדישותו של הציבור הישראלי". אותו ציבור עבר בשנתיים האחרונות שינויים עמוקים בתודעתו החברתית. האנשים הבינו כי יש בכוחם להטיל מורא על פוליטיקאים, ראשי בנקים ובעלי רשתות המזון הגדולות. ואולי זהו ההישג הגדול ביותר של מחאת 2011.

והערה לסיום: הנטייה הישראלית ''להתכונן למלחמה הקודמת'' מתגלה כטעות שחוזרת שוב ושוב. יתכן שהכמיהה לראות שוב את המראות המרגשים של מחאת קיץ 2011, כשהמון אנושי שוטף את הרחובות - היא שגויה ואף עלולה להזיק. מחאת 2013, גם אם לא תהיה העתק מדוייק של קודמתה – עשויה להיות אפקטיבית לא פחות, אם תפרוץ.

שר האוצר לפיד מכיר היטב את כוחו של ההמון. ההפגנות אתמול - גם אם לא היו מאורגנות ונעדרו הנהגה ומסר ברור - צריכות להוות עבורו נורת אזהרה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: tel aviv, social justice, netanyahu, lapid, demonstrations, budget cuts, budget, bennett, benjamin netanyahu

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept