ישראל פולס

ח"כ שטבון: לא רוצה לראות ערבי במדי צה"ל

p
המחבר
בקצרה
ח''כ שטבון מהבית היהודי, מצהיר ללא היסוס שהוא מתנגד לגיוס ערבים. האם גישתו מהווה עמדת מיעוט בעם או בכנסת?

כשאני שואלת את חבר הכנסת החדש, יוני שטבון מהבית היהודי, האם הוא תומך בדרישתו של אביגדור ליברמן, להחיל את חוק הגיוס לחרדים גם על ערביי ישראל, הוא מצליח להפתיע אותי. זה קורה לא רק בשל העובדה שהוא משמיע עמדה הפוכה מזו של ליברמן, אלא בעיקר בגלל הדרך שבה הוא בוחר לומר אותה והטבעיות שבה הוא אומר את המשפט: "אני לא רוצה ערבי על מדים".

הפתעת אותי. הייתי בטוחה שתצדד בליברמן...

"אני נגד להכניס את הערבים לסיפור הזה. אם הייתי חרדי הייתי מתבייש שמשווים אותי לערבי. כי מה זה אומר שמשווים את החרדי, אזרח ישראלי-יהודי שגר פה במדינה, לערבי שהסיפור שלו אחר, שרואה בצבא כובש."

אין מדובר בפליטת פה, אלא בהשקפת עולם שלמה. אני מבינה זאת מיד כאשר שטבון חוזר ומרחיב לגבי עמדתו בסוגיית גיוס הערבים, ומאפשר לי הצצה נטולת פילטרים אל עולמו.

"עם החרדים יש לי שיג ושיח מכיוון שהם בני עמי, בקטע הזה ואני לא מתבייש להגיד את זה לגבי היחס לצבא ולמדינה, יש לי עימם ויכוח אידאולוגי. מהערבים אני לא מצפה. אני לא רוצה ערבי על מדים. כל תפישת העולם שלו, שהצבא הזה הוא צבא שהוא כיבוש פלסטין. זה לא נכון לצבא."

ושירות לאומי?

"גם כן. 'שירות לאומי', או 'שירות אזרחי' זה משחק מילים. אני אומר שאם מדובר בשירות שמסייע בתוך האוכלוסייה שלהם עצמם אז קדימה. הרי יש להם שם בעיות רווחה אדירות. הסתובבתי במזרח ירושלים בשבוע שעבר, והם זועקים ממש ליותר רווחה. אני לא רוצה לכפות אותם עליי. אני לא רוצה שערבי ירגיש שבכוח אני לוקח אותו להיות באיזה בית ספר בנהריה שמחנך על הרצל.''

ליברמן פעל, לדעתך, מטעמים פוליטיים?

"הוא באמת מאמין שערבים צריכים להיות בסיפור הזה, אבל אני לא חושב כך. זה לא אמיתי. אני חושב שצריך לדרבן אותם לשירות לאומי שמסייע להם עצמם. לתת להם את הרווחה שלהם. ואני אומר לחרדים הייתי מתבייש במקומכם שמשווים אותי לערבי; שאנחנו תחת אותה כריכה בסיפור. יש כאן מדינה יהודית . השיח שלי עם הערבי הוא שיח אחר.”

איזה שיח?

"יש פה ערבי-ישראלי שהוא במיעוט. אני אשמח לתת לו את הזכויות שלו והכל. אבל, לתפיסתי, זוהי מדינה יהודית עם מיעוט ערבי.''

הריאיון עם שטבון מתקיים בשיאו של המשבר הקואליציוני שהתפתח סביב החוק לגיוס החרדים, ובינתיים נפתר. שטבון, חובש כיפה, מתגורר בירושלים. הוא בן 34, רס"ן במילואים שזכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות חלקו בחילוץ תחת אש של לוחמי גולני שנהרגו בקרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה. את רוב חייו הבוגרים בילה בצבא, והקשר שלו לאתוס הצה"לי הוא רגשי ביותר.

הוא גדל והתחנך במוסדות הציונות הדתית. בן לאב רופא שעלה מצרפת ולאם עולה ממרוקו. הוא חבר בשלוש ועדות: חוץ ובטחון, החינוך והעבודה והרווחה. בנוסף, הוא מכהן גם כסגן יו"ר הכנסת. הוא פעיל גם בחיים המפלגתיים, כראש מטה הצעירים של מפקד הציונות הדתית, שהיה שותף לאחת המהפכות הגדולות שהולידו הבחירות האחרונות: המפד"ל, המפלגה הדתית-עסקנית מהדור הישן הפכה, בראשותו של נפתלי בנט, לדבר הכי חם בקרב צעירים מהימין.

כמי ששירת שנים בצה"ל, לא הטריד אותך שחרדים משתמטים?

"להגיד לך עכשיו שאני, כחבר הבית היהודי, לא ישן טוב בלילה בגלל שהחרדים לא מתגייסים? לא. אני אומר זאת כמי ששירת בצבא, והיו שנים שבקושי ראיתי את אשתי והילדים (לשטבון שישה ילדים מ.מ.).

"אין לי שום בעיה עקרונית עם אוכלוסייה שלומדת מהבוקר עד הערב ורואה בזה שליחות. אני מאוד מעריך את המוסד הישיבתי שהפך להיות מאוס בחברה הישראלית. אני מודע לבעיית המשתמטים, אבל צריך לשנות דברים בהדרגתיות. גם הצבא מעדיף תהליכים הדרגתיים. אתה לא יכול לקחת חברה שמתחנכת שנים על גבי שנים על-פי תפישת עולם מסויימת, ואז לעשות סוויץ'.

"גם הצבא, ואני אומר את זה באחריות. היה מעדיף שהחוק לשוויון בנטל יירד מסדר היום. אני יכול להגיד לך שגורמים בצבא מעדיפים שהתהליך הטבעי של גיוס חרדים, שנמצא בעלייה, יימשך.

"מה שקרה זה שיאיר לפיד בתקופת הבחירות זיהה שיש כאן משהו והדליק את העסק. ישבתי עם גורמים מאוד בכירים באכ"א שנבהלו עוד בתקופת הקמפיין שפתאום הבית היהודי גם הצטרפה לדבר הזה.

"יאיר לפיד לקח את חוק השוויון בנטל צעד אחד רחוק מדי בגלל הקמפיין הפוליטי. רצה להראות שהוא מוריד לחרדים גרזן בראש. בשנים האחרונות יותר חרדים מתגייסים גם בלי החוק."

אתה בעד מודל צבא העם?

"צבא הגנה לישראל חייב להיות צבא העם. שם האדם יוצר את הזהות שלו, את הקשר והיחס למדינה. שם הוא נפגש עם אוכלוסיות אחרות. זוהי שמורת הטבע האחרונה שלנו. צבא של שכירי חרב - אתה מאבד זהות. המוטיבציה יורדת ואימפריות קרסו על הדבר הזה, מיוון העתיקה שעלתה לכבוש את ירושלים ועד צבאות אחרים.

"אם מדברים על שותפות עם החרדים אז דרך הצבא בתהליכים נכונים זה יכול לקרות. לא צריך 'להעלות אותם על משאיות'.”

במסגרת פעילותו בכנסת, החל שטבון לקדם את הצעת החוק שזכתה לכינוי "ג'נין ג'נין", על שם סרטו השנוי במחלוקת של מוחמד בכרי. הסרט נוצר בעקבות הקרב שניהל צה"ל במחנה הפליטים ג'נין, במסגרת מבצע "חומת מגן" (2002). על פי ההצעה, שכבר עברה בקריאה טרומית, ישונה חוק לשון הרע באופן כזה שגם ציבור של אנשים יוכל לתבוע את מי שהוציא דיבתו.

"בעשור האחרון" מסביר שטבון, "הצבא הפך לבשר התותחים של גורמים אנטי-ציוניים או של השמאל הקיצוני, שרוצים לנגח את הלגיטימיות של ישראל. מילואימניק שעוזב את הילדים בבית, או בחור בן 18 שעומד במחסום וכל העולם עליו, הפכו למוקדי פרובוקציות. זה קורה יותר ויותר. אני מדבר על ארגונים שממומנים במיליוני דולרים בידי קרנות מכל העולם. אז מתחילים להגיע סרטים מגמתיים, כמו חמש מצלמות שבורות (שנכלל השנה בין חמשת המועמדים הסופיים לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט התיעודי – מ.מ.), או ג'נין ג'נין של מוחמד בכרי, שזה 'סיפור דגל'. הלגיטימיות של ישראל נפגעת מכך. חוק לשון הרע הנוכחי אומר שאם פגעתי באדם באופן אישי, הוא יכול לתבוע אותי, אבל אם פגעתי בציבור אז אני מוגן. אחרי שיעבור החוק החדש, כל אלה שנלחמו ב'ג'נין' יוכלו לתבוע בבית משפט את מוחמד בכרי. הוא, צריך להבין שיש השלכות כלכליות ואישיות למעשיו."

מה עמדתך בנוגע לחזון שתי מדינות לשני עמים?

"לדעתי, היה קמפיין מאוד יפה של שתי מדינות שהתחיל עם ביל קלינטון. אחלה סיסמה. תפסה טוב. אבל זה הזוי. זה מה שהפלסטינים רוצים? מדינה מפורזת? "

אז מה כן?

"אחת הבעיות הגדולות של הימין היא שאנחנו לא אומרים 'מה כן'. צריך להתחיל לדבר על מדינה יהודית עם מיעוט ערבי בעל זכויות. אני רוצה לעשות כנס בכנסת שיעסוק ברעיונות חלופיים לרעיון שתי המדינות. "

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: ultra-orthodox, racism, idf, habayit hayehudi, avigdor liberman

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept