ישראל פולס

הליגה הערבית מדברת. ישראל שותקת

p
המחבר
בקצרה
פסגת הליגה הערבית בדוחא אישרה מחדש את יוזמת השלום מ-2002, כותב עקיבא אלדר, אבל בירושלים מתייחסים לכך באדישות מוחלטת.

צבאו של הנשיא אסד, לוחמי האופוזיציה ושלוחות של אל קאעידה הופכים את סוריה לתשלובת של בתי קברות ועיי חרבות; לבנון קורסת תחת מאות אלפי הפליטים שמגיעים מהשכנה המדממת; שלטונו של נשיא מצרים, מוחמד מורסי תלוי על בלימה; בסעודיה המלך עבדאללה שוכב על ערש דווי, ואיראן השיעית בוחשת בקדירה המבעבעת.

ובתוך כל המהומה הזאת, מנהיגי מדינות ערב שהתכנסו בשבוע שעבר בדוחא בירת קטאר ייחדו ממיטב זמנם ומרצם לקיפאון המדיני במשא ומתן הישראלי- פלסטיני, לכיבוש ולהתנחלויות. כמדי שנה - על אף התהפוכות שפוקדות את האזור - הקפידה פסגת הליגה הערבית לאשר מחדש את יוזמת השלום שלה מה-28 במארס 2002. וכמדי שנה, התעלם הדרג הפוליטי בישראל מתוכנית השלום ההיסטורית של מנהיגי ערב. החלטת הפסגה לשגר בחודש הבא לוושינגטון משלחת מיוחדת לדיון בדרכי חילוץ של המשא ומתן הקפוא, לא זכתה אף היא לתשומת לב.

אין זה מפתיע שאשרור יוזמת השלום האזורית והעניין שהליגה הערבית מגלה בקידום פתרון שתי המדינות, זוכים לקבלת פנים צוננת בישראל הרשמית; מאז ראשיתו של "האביב הערבי" משתמש ראש הממשלה בנימין נתניהו בחוסר היציבות האזורית כסיבה/תירוץ להתבצר בעמדת המתנה בגיזרה הפלסטינית ולהתמקד בזירה האיראנית. והנה, על אף שיוזמת השלום הערבית הינה תוצר של המשטרים טרום "האביב הערבי", בפעם השניה מאז שפרצה המהפכה באזור, שבים ראשי המשטרים החדשים ומאשרים את תוכנית השלום שלהם. היוזמה, שמציעה לישראל לוותר על השטחים שכבשה בשנת 1967 ולקבל בתמורה יחסים נורמליים עם כל מדינות האיסלאם, נהפכת לאחד העוגנים היציבים שלהן.

המזרחן ד"ר מתי שטיינברג, שחקר במשך שנים את היוזמה, בדק את עשרות עמודי החלטות פסגת דוחא, אך לא מצא בהם זכר לסוגיית זכות השיבה - זו שמרתיעה את רוב הישראלים. ההתייחסות לסוגיית הפליטים נידונה ברפרוף, תוך אזכור היוזמה הערבית (שלפיה הפתרון צריך להיות צודק ומוסכם על בסיס החלטת האו"ם 194). שטיינברג מדגיש כי בהודעה המסכמת של הפסגה הקודמת, שהתקיימה אשתקד בבגדד, הוזכרה זכות השיבה במפורש בצד היוזמה הערבית וכך גם בהודעת הפסגה האסלאמית שהתקיימה בקהיר בספטמבר שעבר (שם גם צוטטה החלטה 194 המציינת את השיבה למקומות מגוריהם של הפליטים והחזרת נכסיהם). אפשר ללמוד מכך שמשלחת הליגה הערבית תמקד את שיחותיה בוושינגטון, בחודש הבא, בסוגיה הטריטוריאלית, ותנסה לשכנע את הממשל האמריקאי לאלץ את ישראל להציג את מפת הסדר הקבע שלה. תהיה זו הפעם הראשונה שהליגה הערבית תקיים שיחות רשמיות עם ארה"ב על פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני כחלק מהסדר אזורי.

לאל מוניטור נודע, כי על שולחנו של מזכיר המדינה האמריקני החדש, ג'ון קרי, מונחת הצעה להחליף את המשא ומתן הבילטרלי בין ישראל לפלסטינים בפלטפורמה רב-צדדית. קבלת היוזמה הערבית כבסיס להסדר קבע בין ישראל לשכנותיה, תאפשר את חידושם של הערוצים הרב-צדדיים שנפתחו בעקבות ועידת השלום שהתקיימה במדריד בשנת 1991 בנושאי בטחון אזורי, פליטים, מים, פיתוח כלכלי וסביבה. במקביל לפתיחת מו"מ בין ישראל לפלסטינים, כחלק מהיוזמה האזורית, יוסכם כי עם הקמת משטר יציב בסוריה, יוזמן המשטר החדש הסורי לחדש את המו"מ על בסיס עקרונות היוזמה, וכמו כן יחודש המו"מ עם לבנון, שנפתח גם הוא במדריד.

קבלת עקרונות היוזמה הערבית כבסיס להסדר קבע של הסכסוך הישראלי- פלסטיני, תאפשר להתקדם בשלבים אל התחנה הסופית. זאת, על פי המתווה המופיע במפת הדרכים של הקוורטט (בחודש הבא ימלאו עשר שנים לקיומה), שהפכה להחלטה פה אחד של מועצת הביטחון (1515). במפת הדרכים [תוכניתו של הנשיא ג'ורג' בוש משנת 2002] נאמר, כי ההסכם שיושג במו"מ בין ישראל לפלסטינים יתבסס, בין השאר, על יוזמת עבדאללה הנסיך הסעודי – שאושרה בפסגת הליגה הערבית בביירות – הקוראת לקבלת ישראל כשכנה באזור, החיה בשלום ובביטחון, בהקשר של הסכם כולל. ועוד נאמר שם: "יוזמה זו היא יסוד חיוני במאמצים הבינלאומיים לקידום שלום כולל בכל המסלולים, לרבות המסלול הסורי-ישראלי והלבנוני-ישראלי.''

החסות של הליגה הערבית וארגון מדינות האיסלאם, בהן טורקיה, על המשא ומתן עם הפלסטינים עשויה להקל על ממשלת נתניהו לגייס תמיכה ציבורית וקואליציונית למהלכים משמעותיים, כמו למשל הכרה עקרונית במדינה פלסטינית, העברה הדרגתית של שטחים בגדה לאחריותה הבלעדית של פלסטין והעברת חוק פינוי-פיצוי לתושבי ההתנחלויות שממזרח לגדר ההפרדה. הממשלה תוכל להציג את המהלכים הללו כשלב ראשון של תכנית שלום אזורית, הנתמכת על ידי ארצות הברית ושאר הקהילה הבינלאומית. מצד שני, נכונות ישראלית לאמץ את היוזמה הערבית כמסגרת למשא ומתן, להכיר בפלסטין ולהעביר לידייה שטחים, יסייעו לארצות הברית ללחוץ על סעודיה ומדינות ערביות נוספות שאינן מקיימות יחסים עם ישראל, להגביר את צעדי הנורמליזציה.

הפסגה הערבית בדוחא מלמדת שהמשטרים הערביים החדשים, כמו אלה שקדמו להם, רואים בפתרון הבעיה הפלסטינית מפתח לחיזוק הלגיטימציה שלהם. מבחינתם, הדרך לפתרון הבעייה הסורית ולמניעת הפיכתה לבסיס איראני ו/או של הג'יהאד העולמי עוברת ברמאללה ובירושלים.

נמצא ב: syrian crisis, security, qatar, palestinian, israel, arab league, arab-israeli conflict

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X